הוגש כתב אישום נגד בעלי הצ'יינג' מנתיבות ואנשי הקש

שתף כתבה עם חברים

התיק הכלכלי שיוחס לארגון פשע בני שלמה קרס אבל הפרקליטות הגישה במפתיע כתב אישום נגד מרבית אנשי העסקים המעורבים בפרשה – הפצת חשבוניות פיקטיביות וניכוי צ'קים עבור חברות קש תוך ביצוע עבירות על חוק איסור הלבנת הון בהיקף של 100 מיליון שקל

(איור להמחשה: @macrovector מאתר freepik)

פרקליטות מחוז דרום בשיתוף יחידת התביעות מכס ומע"מ הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד בעלי "צ'יינג' אונו פיננסים" בעיר נתיבות, אבי ושגית אוסדון, ונגד שמונה נאשמים נוספים ושמונה חברות, בגין הלבנת הון ביותר מ-100 מיליון שקל מעבירות של הפצת חשבוניות פיקטיביות לכאורה וקיזוז חשבוניות תוך ניכיון שיקים פיקטיבי (18 מאי).

במקור יוחסו לבני הזוג אוסדון במסגרת החקירה עבירות במסגרת ארגון פשיעה בני שלמה לכאורה, על בסיס קשרים חברתיים  – אך בסופו של דבר אין לכך ביסוס בראיות, שלמה אינו מוזכר בכתב האישום, אף לא כעד תביעה, וגם עבירות ארגון פשיעה נמחו כלא היו.
נגד שלמה קיים תיק כלכלי אחר, בגין נכסי נדל"ן לא רשומים, בשלב השימוע.

על פי כתב האישום שהוגש כעת, בני הזוג אוסדון נתנו שירותי הלבנת הון לכאורה באמצעות הצ'יינג' לקבלני בנייה שונים ו"לגורמים המעוניינים בכך". הנאשמים הנוספים הם:
נחום פרסר
רפאל ויעקב פילוסוף
דדי ורויטל אברג'ל
זוהיר ואמג'ד רואשדה
שרון אבו חלתם
לכאורה, כולם מנהלי חברות בנייה וחברות קש אשר לפי הנטען קיזזו מס תשומות (מע"מ) בהיקפים אדירים לכאורה, על בסיס חשבוניות פיקטיביות שהוציאו חלק מאותם נאשמים עצמם לחברות שלהם, באמצעות "השאלת זהות" מחברות אחרות שבשמן הפיצו חשבוניות כוזבות.

לפי כתב האישום, הנאשמים – כל אחד לפי חלקו – עשו שימוש בחשבוניות פיקטיביות כדי לנפח באופן מלאכותי תשומות בחברות הבנייה שלהם ולהקטין את חבות המס, וכדי שיהיה להם כיסוי כוזב להעסקת פועלים ב"שחור". גזל הקופה הציבורית, לפי הנטען, הסתכם כאמור ביותר מ-100 מיליון שקל.
המצג הכוזב לכאורה כלפי רשויות המס, שנועד לקזז תשלומי מע"מ, בוצע לכאורה באמצעות המחאות אשר הועברו לניכוי בצ'יינג' של בני הזוג אוסדון ובצ'יינג'ים נוספים, וכן באמצעות העברות בנקאיות שנמשכו לכאורה על ידי הנאשמים עצמם.

על פי כתב האישום, הנאשמים השתמשו לצורך קיזוז חשבוניות פיקטיביות בדיווחיהם לרשויות המס, בפרטיהם של 28 חברות אחרות ובעליהן, ללא ידיעתם, ומבלי שהיה להם קשר עסקי לחברות אלו.
נטען כי הנאשמים ביצעו פעולות ברכוש אסור, עשו שימוש רב במסמכים מזויפים, והלבינו במשך שנים מאות מיליוני שקלים ללא תשלום מסים, באמצעות סחר בחשבוניות פיקטיביות וניכוי צ'קים עבור חברות קש.

יחד עם כתב האישום הגישה הפרקליטות לבית המשפט בקשה להורות על חילוט כספים ונכסי נדל"ן של הנאשמים, בהיקף של למעלה מ-10 מיליון שקל.
בנוסף, הוגשה בקשה להארכת תנאים מגבילים.
החקירה נוהלה בימ"ר לכיש בשיתוף רשות המסים.

עו"ד ניר ישראל ייצג את בני הזוג אוסדון במישור הפלילי, ועו"ד אורי גולדמן מייצג אותם בהליכים מנהליים.
עו"ד ישראל מסר: "כתב האישום התקבל בתדהמה אצל מרשיי, הוא הוגש בניגוד להצהרת המדינה בפני בית המשפט ובהיעדר הליך שימוע. כתב האישום נסוב על היקפי חשדות נמוכים באופן דרמטי מאלו שיוחסו למרשיי בחקירתם ועיקרו בעבירות מס אשר לא מיוחסות למרשיי. בכל הנוגע לכתב אישום, אני משוכנע שלאחר לימוד החומר, מה שהחל בקול תרועה רמה, יסתיים בקול ענות חלושה".

אחד הנאשמים, זוהיר רואשדה, נעצר יחד עם אחיו אמיר היום בעלייה למטוס בנתב"ג (18 מאי).
לדברי עו"ד מיכה גבאי המייצג את השניים, אמיר שוחרר ממשרדי ימ"ר לכיש לאחר שנאמר לו כי מדובר ב"טעות" ואילו זוהיר רואשדה יובא להארכת מעצר בגין הפרת הוראה חוקית, צו עיכוב יציאה מהארץ, אשר לטענתו פג תוקפה.

עדכון 19.5

בית המשפט קבע כי מעצרו של הנאשם זוהיר רואשדה, שהורד מהמטוס בנתב"ג, היה מעצר שווא בלתי חוקי, וכי בקשת המעצר של ימ"ר לכיש "מחפירה".
המשטרה טענה כי הנאשם ניסה לצאת מהארץ כאשר צו עיכוב היציאה בתוקף, כדי לברוח מהדין – אך עורכי הדין מיכה גבאי ונתי טרבלסי הציגו לבית המשפט אסמכתאות על כך שתוקף הצו פג ב-9 במאי, ואילו כתב האישום הוגש רק ב-13 במאי.

נציג המשטרה טען כי צריך לספור את הימים אחרת, וביקש להכפיל את הערבויות הכספיות שהופקדו מזמן על ידי הנאשם, כך שיוסיף עוד 65 אלף שקל כתנאי לשחרורו.
השופט חיים נחמיאס מבית משפט השלום בקרית גת מתח ביקורת קשה על המשטרה שעצרה את הנאשם: "התפלאתי מדוע המשיב לא שוחרר בתחנה, ורק בהמשך הבנתי מדוע הסנגור התעקש לקיים את הדיון. לצערי אני נאלץ לומר… בקשה מחפירה שהוגשה לבית המשפט. כמה הפסקות נתתי לבא כח המבקשת כדי לאפשר לו להמציא בכל זאת אולי מסמך, ראיה שהמשיב עבר את העבירה והפר הוראה חוקית. בא כח המבקשת לא עמד בנטל, ולא הציג שום ראיה כה פשוטה המורה על עיכוב יציאה מן הארץ של המשיב שהיה תקף. במצב דברים זה, נראה כי מעצרו של המשיב היה בלתי חוקי בעליל. אשר על כן אני מוחק את הבקשה, לא הונח שום יסוד ראייתי לביסוסה".

שגית ואבי אוסדון. הבנק של המיזם
השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *