"רב הנסתר": כך פתחה המשטרה מחדש תיק רצח רק בגלל סרט

שתף כתבה עם חברים

היועץ המשפטי לסרט, עו"ד דניאל חקלאי, אומר: "במשטרה התעלמו מאיתנו לכל אורך הדרך. רק כשנודע להם על מועד השידור, הם נזעקו להתעורר. זה מרתיח"

"לפעמים צריך מבוכה תקשורתית". עו"ד דניאל חקלאי

עוד בטרם החל משפטם, וכשעוד לא התפרסמו שמות העצורים בפרשת רציחתם המסתורית של הנער נסים שטרית ב-1986 ונהג המונית אבי אדרי ב-1990, דבר אחד כבר ידוע: "רב הנסתר", סרטה הסנסציוני של העיתונאית והדוקומנטריסטית שני חזיזה, הצליח לעשות את הבלתי ייאמן ולהוכיח מה כוחה של עבודה דוקומנטרית ראויה. חזיזה הצליחה למעשה, בכוחות עצמה, לפענח שני מעשי רצח של שני ישראלים, על ידי הכת של הקרוי הרב אליעזר ברלנד, פרשה שהמשטרה לא הצליחה לפענח יותר מ-30 שנה.

עו"ד דניאל חקלאי, היועץ המשפטי של "רב הנסתר" שעדיין מלווה את הסרט, זוכר היטב את כל המהמורות שארבו להם במעלה הדרך. "בשלב מסוים שני הרגישה שהיא תחת מעקב, ובשלב מסוים הטלפון הנייד שלה נגנב", הוא נזכר במה שהוא מחשיב  כ"מוקש" הראשון ב"שדה המוקשים" אליו נכנסו היוצרת חזיזה ואיתי נבו-לנדסברג, מפיק הסרט. "זה היה אירוע מאד דרמטי וחמור, כי בנייד שלה היו הרבה מאד הקלטות של מקורות והחשש היה שהמקורות ייחשפו. יותר מפחיד היה שמישהו, חלילה, יפגע במקורות. ומי הם המקורות? בוגרי ישיבת 'שובו בנים', אנשים שמכירים את ישיבת 'שובו בנים', וכאלה שחזרו בשאלה אחרי שהיו ב'שובו בנים'. כל מיני גורמים שרצו להשתיק את המקורות. ידענו שברגע שהנייד של שני אצלם, זה מאד מסוכן.

"כששני, שגרה ליד חדרה, התלוננה במשטרת חדרה, נפנפו אותה וזלזלו בה. אני אמרתי שזה בלתי נסבל, והלכתי איתה למרחב יפתח במשטרת מחוז תל אביב, ובקשתי שיגבו ממנה עדות. גם שם היחס היה איום ונורא. ראית חוקרים לא נבונים, שלא מבינים שהיום טלפון נייד הוא מרכז חייו של אדם. במקרה הזה, מדובר בעיתונאית עם מקורות. זאת פרשה מאד רגישה. פשוט לא עניין אותם. שני עבדה על התחקיר כשנתיים, ורק אחרי תקופה מאד ארוכה, כשמשטרת ישראל כבר הבינה שהסרט הזה עומד להתפרסם, היחידה המרכזית במשטרת מחוז ירושלים הצליחה לאתר את הטלפון הנייד באופן טכנולוגי. כנראה שהם עשו איכון. לי לא ידוע משני על איזשהו גורם שקשור ברב ברלנד שגנב את הטלפון. יכול להיות שהגניבה לא הייתה קשורה לפרשה, פשוט גניבת טלפון נייד. בכל מקרה, זאת הייתה תקופה מאד לא קלה מבחינתה".

היו עוד מהמורות בדרך?

"מה שראית בסרט היה לפני 35 שנה. אבל בשנת 2019, אחרי ש'הסיפור האמיתי', חברת ההפקות של איתי שכרה את שירותיי, התחלתי ללוות גם את מאיר שטרית, שאמר לי: אני כבר בן 60. ההורים שלי נפטרו בלי לדעת מה עלה בגורלו של נסים. אני האח הבכור וזאת המטלה שלי. אז החלטנו שאני אפנה בשמו של מאיר לשמוליק בן עמוס, קצין המודיעין של מחוז ירושלים, ואבקש פגישה איתו, ונשאל אותו בכנות: אם אתם אומרים שמבחינתכם התיק נסגר, אז בבקשה, תנו למאיר, או לי, לצלם את הראיות, כדי שהוא יוכל לראות עד כמה הדברים נחקרו לעומק, או אולי להצביע על כיווני חקירה חדשים. לכל הפחות לדעת מה היה שם בחקירה. לעומת זאת – אם אתם טוענים שהתיק עדין פתוח, אז תחקרו, תהיו רציניים ולא סתם להשאיר תיק פתוח באוויר.

הוכחה מעל לכל ספק סביר. הרב ברלנד בדרך לבית משפט (צילום: פלאש 90)

"האמת היא שהוא קיבל אותנו בחום, קבע איתנו פגישה והיה מאד נחמד. מה שכן היה מאד מתסכל היה סוף הפגישה, כשאמרנו לו – אם אתם לא מתכוונים לחזור לחקור, תנו לנו לצלם את התיק. אז הוא אמר: אני אעדכן אתכם תוך כמה ימים. אם אנחנו לא חוזרים לחקור את התיק מלפני 35 שנה, תקבלו רשות לצלם. אם לא, אנחנו חוזרים לחקור את התיק, אבל לפני זה אני צריך להתייעץ עם היועץ המשפטי, משטרת המחוז וכו'. אמרנו או. קיי, תחשוב, תתייעץ, והיינו בטוחים שהוא באמת יחזור תוך כמה ימים. כמובן שהוא לא חזר, שלחתי לו הודעות וואטסאפ ומכתבים בפאקס ושום תגובה. כלום.

"מה הבעיה להגיד – אנחנו בודקים, אנחנו דוחים, החלטנו לחזור לחקור. שומדבר. התעלמות טוטאלית. ככה זה נמשך חצי שנה. המשטרה לא עשתה כלום ולהערכתי גם לא הייתה עושה כלום, אבל אז הסרט כבר היה מוכן והתחילו להעלות פרומואים בכאן 11 ובכאן רשת ב', ויש כבר תאריך לשידור בסוף פברואר 2020. והנה פתאום המשטרה נלחצה ופנו אלינו, תבואו מהר לפגישה במשרדי משטרת מחוז ירושלים. אנחנו מגיעים, ובן-עמוס מקבל אותנו יפה ואיתו חוקר בכיר בימ"ר, סגן דובר משטרת ירושלים וקצינים. בקיצור, הם נורא נלחצו שהולך להיות סרט, והסרט עומד להציג את המשטרה באור בעייתי. המשטרה בזמנו לא פענחה  את התיק, ולא מצאה כיוון חקירה מאד גלוי ומובהק. בנוסף, שמוליק גם הרגיש לא נעים שלא חזר אלינו ופישל. אז הם אמרו לנו –  כן, אנחנו רוצים לעזור, לפתוח בחקירה, ובקשו שנדחה את מועד שידור הסרט, כדי שזה לא ישבש להם את החקירה. זה היה קשקוש. כי אם אתם באמת רוצים לחקור, אז קדימה, תתחילו לחקור. לא רק שהסרט הזה לא ישבש לכם את החקירה. הסרט הזה הוא הסיבה בגללה חזרתם לחקור. זה היה מאד מביך…מצד אחד הם היו מאד נחמדים, והתרשמתי שהפעם הם מתכוונים לחקור ברצינות. היה שם קצין אחד בימ"ר, התרשמתי שהוא רציני, והם אכן עשו עבודה מאד רצינית בצח"ם. מצד שני, ראיתי עוד פעם את הזלזול האנושי הזה, עד שמגיע הרגע שדברים עומדים להיחשף לציבור, ופתאום המשטרה מתיישרת. זאת לא פעם ראשונה שאני חווה את זה, לא כסניגור ולא כמי שמייצג נפגעי עבירה. לפעמים צריך חשיפה, או מבוכה תקשורתית, כדי שהמשטרה תתעשת".

עו"ד חקלאי אומר כי בשורה תחתונה הבינו במשטרה שאין מצב שהסרט הזה לא ישודר או שמועד שידורו ידחה. "הם ניסו ללחוץ על שני ואמרו לה שהיא צריכה לספק להם תשובות מי המקורות", הוא ממשיך, "אמרתי להם: תראו. המקורות שלי הם מקורות חסויים. זה חסיון עיתונאי מובהק. אם אתם רוצים להסיר את החיסיון, תפנו לבית המשפט, ומאד יכול להיות שבית המשפט לא יאשר לכם את זה. אני בוודאי לא אתן לכם את המקורות שלי ולא הקלטות. אבל אני כן אפנה אתכם לכיוונים ואתן לכם אולי חלק מההקלטות. אמרתי לשני: מצד אחד חובתנו לשתף פעולה עם המשטרה כדי להביא לחקר האמת. מצד שני, אין לי כוונה לחשוף מקורות ולסכן אותם.

לא יאומן כי יסופר. הבמאית שני חזיזה (צילום: גיל נחושתן)

"בסוף הסרט שודר ב-20 בפברואר 2020 ועורר המון הדים. המשטרה פתחה בחקירה ומיד בקשה מבית המשפט – ובית המשפט נעתר – צו איסור פרסום לא רק על פרטי החקירה, אלא גם על עצם קיום החקירה. אחרי חצי שנה המשטרה רצתה לחדש את צו איסור הפרסום, אבל הפעם הגשנו התנגדות. אמרנו בבית המשפט שברור שאסור לפרסם את פרטי החקירה, כדי שלא יהיה שיבוש, אבל לא נגד קיום החקירה. הרי כל החשודים הפוטנציאליים יודעים שיש חקירה וזה לא סמוי מעיניהם. הציבור צריך לדעת על עצם קיומה של חקירה. בית המשפט דחה את הבקשה שלנו ואמר – בוא נראה עוד חצי שנה. אחרי חצי שנה לא חזרנו, אבל אחרי שנה חזרנו, כלומר, שנה וחצי אחרי שהחקירה התחילה. דרשנו, חד-משמעית, שיוסר צו איסור הפרסום על עצם קיום החקירה. הימ"ר התנגדו, אבל אנחנו טענו שכל עוד הימ"ר לא נמצא תחת פיקוח, אנחנו לא יודעים אם הם יעבדו ברצינות.

"בית המשפט נעתר בפעם האחרונה לבקשה שלהם ובספטמבר 2021 החקירה הפכה מחקירה סמויה לחקירה גלויה, והתברר שהימ"ר אכן הצליח להגיע לנפשות הפועלות. אני מעריך שבאמצעות האזנות סתר הם ידעו על הנפשות הפועלות וזה בזכות הסרט של שני. אחרי שהסרט שודר, שני זומנה לחקירה למסור מידע בימ"ר בלעדיי. במקום שדבר ההגעה שלה ישמר בסוד, רבע שעה אחרי שהיא יצאה מהימ"ר, מקור שלה מתקשר אליה מבוהל, ואומר לה שסיפרו לו שהיא הייתה בחקירה. מתברר שקצין די בכיר במשטרה, שאנחנו גם יודעים מיהו, סיפר את זה לאיזה ברסלבי, ואותו ברסלבי העביר את זה למקור. זה מדהים. זה יכול היה גם להגיע לחשודים עצמם. זאת חקירה סמויה. קצין בכיר במשטרה באופן פוטנציאלי – משבש חקירה. זה הרתיח אותי ואני לא מתכוון לעבור על זה בשתיקה. מה שמתסכל בכל הפרשה הזאת הייתה ההתעלמות, בזמן שמאיר שטרית, קורבן העבירה, אחיו של הנער – אין לו אפילו קבר לבכות עליו. זאת לא פעם ראשונה, לא פעם שניה, ולא פעם עשירית שאני נתקל בדברים האלה".

"הציע למשטרה כיוון חקירה גלוי ומובהק". הרב מאיר שטרית (צילום: באדיבות כאן 11)

היו לך דילמות מוסריות בליווי של הפקת הסרט? בכל זאת, מדובר כאן בלשון הרע.

"זאת באמת נקודה רגישה. כל פעם שהגעתי לאולפני העריכה בתל אביב, ישבנו ועברנו על הכול ביסודיות. ובכל נקודה שראיתי שיש חשש ללשון הרע, או חשש שנאמרים דברים לא מגובים, עצרתי ושאלתי את שני את כל השאלות המתבקשות. אמרתי לה עוד לפני – אני הולך להקשות עלייך, כדי שלא יהיו הפתעות. זה נכון שכשמדובר בסרט תיעודי, הראיות שהיא מצביעה עליהן לא חייבות להיות בעוצמה של ראיות קבילות במשפט פלילי. זה לא שהיא צריכה לספק הוכחה מעל לכל ספק סביר, שהרב ברלנד הורה לרצוח והחסידים שלו רצחו. היא כן צריכה ראיות חזקות ומשמעותיות. למרות כל זה, שמואל חבאני, אחד ממשתתפי הסרט, שלח מכתב התראה לפני תביעת דיבה. העניין הוא שאף אחד לא ניסה להדביק לו קשר לרצח של נסים שטרית, אלא בפירוש אך ורק לתקיפה כמה שבועות קודם ליד הישיבה באשדוד. ולגבי התקיפה הזאת, מה לעשות, נסים עצמו הלך למשטרה בירושלים, וסיפר להם שאחד התוקפים היה חבאני, שנחקר אז כחשוד. תביעת הדיבה שלו נראתה לי מאד משונה. מלבד זאת שגם עכשיו אסור לפרסם את שמות העצורים, חוץ מברלנד. ככה למשל פרסמו שנעצר בן של שר לשעבר, ולמרות שכולם יודעים מיהו, אסור בינתיים לפרסם את שמו, וחשוב לשמור על הצו. לגבי חבאני, גם אם עצרו אותו, הוא שוחרר אחרי יום, כי החשד נגדו התמקד רק בתקיפה ב-1986 ולא ברצח. אני מעריך שלתביעת הדיבה נגדנו אין סיכוי.

"מצד שני, אתה חייב מאד להיזהר לא לפגוע בכבודם של אנשים ולא להוציא את דיבתם. בינתיים כל העצורים הם בגדר חשודים. לפי התקשורת, ברלנד כבר הודה באוזני החוקרים. אני יכול לספר לך שכבר נערך מפגש בין ברלנד לבין מאיר שטרית, הרב התנצל על זה שהוא היה צריך להגיד לו לפני 35 שנה לשבת שבעה וכל השיט הזה. אתה מבין את האבסורד? ברלנד התנצל על זה שהוא לא אמר לו שהוא צריך לשבת שבעה. לא על זה שהוא נתן הוראה לרצוח את אחיו. המשטרה אולי לא עשתה הכול כדי לטייח, אבל לא עשתה מה שצריך כדי לפענח. אחרי 34 שנה פונה אח ומדבר מדם לבו. אומר להם, יש לי מקורות בעדה החרדית, כולל ב'שובו בנים', נצלו את זה. והם מורחים אותו. ורק כשנודע להם שהסרט עמד להיות  משודר, הם נזכרים ומתעוררים. אין ספק שזה מקומם".

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות