הנה כמה עובדות שכדאי לדעת על הסגרות בינלאומיות של ישראלים, ובכלל, וגם על ההבדלים בין מערכת המשפט בישראל לבין מערכת המשפט בארצות הברית (רמז: בבחירה בין ארה"ב לבין ישראל, עדיף מאוד להישפט בישראל).
1. המובילים – מדינת ישראל מובילה ברשימת המדינות המסגירות את אזרחיה (ישראלים) לכל מדינות העולם, ובעיקר לארה"ב.
2. הציוצים – במדינת ישראל מספיק מזכר/תצהיר של חוקר FBI על עבירה שנכללת בדיני ההסגרה (על פי סרגל חומרת העבירה), כדי שהדבר ייחשב ראיה שבעטיה יוסגר אזרח ישראלי למדינה המבקשת את הסגרתו. או בשפה המשפטית: אותו אזרח יוכרז כ"בר הסגרה".
3. מתחם הענישה – Sentencing Guideline – העונשים בארה"ב, בפועל ובתיאוריה, גבוהים משמעותית מהעונשים בישראל. הנחיות המשפט הפלילי האמריקאי הינן תוצר הוועדה של חוק הרפורמה משנת 1984, שמטרתה היתה להקל על פערי הענישה. ההנחיות קובעות עונשים המבוססים בעיקר על שני גורמים: ההתנהגות הקשורה לעבירה (עבירת התנהגות מייצרת את רמת העבירה), וההיסטוריה הפלילית של הנאשם.
לדוגמה, עבור נאשם שהורשע בעבירה עם רמת עבירה כוללת של 22 נק' וקטגוריית היסטוריה פלילית נמוכה, הקווים המנחים ממליצים על עונש של 41 עד 51 חודשי מאסר. לעומת זאת, אדם עם עבר פלילי נרחב יותר, על אותה עבירה בדיוק, ההנחיות ממליצות על עונש של 84 עד 105 חודשי מאסר.
והכי חשוב: בניגוד לשיטת המשפט הישראלי, לשופט הפדרלי אין סמכות לחרוג ממשוואת "נקודות = חודשי מאסר" הרשומים ב-Guideline.
בית המשפט האמריקאי רשאי לחרוג מחוק הרפורמה ולהחמיר את הענישה במקרים הבאים: מוות, פגיעה פיזית חמורה, פגיעה פסיכולוגית קיצונית, חטיפה או איפוק שלא כדין, נזק לרכוש או אובדן, נשק וכלים מסוכנים, שיבוש של פונקציה ממשלתית, התנהגות קיצונית אכזרית או נתעבת, מטרה פלילית, התנהלות הקורבן, כפייה ולחץ, חבורות רחוב אלימות.
כל עבירה המבוצעת עם נשק, מוסיפה ל"תשלום" (גזר דין) ממוצע של לפחות 10 שנות מאסר.
4. הבדידות – בארה"ב, הישראלי שהוסגר אינו זוכה לביקור משפחות, שיחות הטלפון לישראל יקרות ולא תמיד מתאפשרות, שלא לדבר על הבדידות הקשה והמכרעת.
5. הקפיטליזם – רבים מבתי הכלא בארה"ב הינם בבעלות פרטית. המשמעות היא שהעציר חייב לרכוש מכספו אפילו ביגוד מינימלי כגון חולצה אחת ארוכה. אין כסף – אין בגדים.
6. שכר הטרחה – עלויות עורכי הדין בארה"ב גבוהות משמעותית מישראל, לעתים בכפולות של פי חמישה ואף פי עשרה.
7. אינדקס – איתור עורך דין מתאים במדינה זרה בתנאי חוסר ודאות וחוסר היכרות מהווה פעולה לא פשוטה, שלעתים נדונה לכישלון.
8. הסדרים – רוב העצורים בארה"ב בוחרים שלא לנהל את משפטם מחשש לעונשים חסרי תקדים.
אחרי שמבינים את מושגי היסוד האלה, לא מפתיע שחשודים אשר עצורים בארה"ב או ממתינים שם למשפטם, כולל ישראלים שמוסגרים לשם כדי לעמוד לדין, ממהרים לסיים את ההליכים המשפטיים, להודות ולקבל על עצמם לעיתים רבות הסדרי טיעון קשים מאוד. כפרקליט המלווה אותם שנים רבות, ברור לי שלא ניתן להאשים אותם שכך הם מתנהלים.
אזורי גזר הדין בארה"ב
ישנם ארבעה אזורי גזר דין (A, B, C, D) על פי סוג העבירה והעבר הפלילי
אזור A מורכב מגזרי דין בטווח של שישה חודשי מאסר.
אזור B הינו טווח ענישה של עד שנה.
אזור C מורכב מטווחי ענישה שמעל אזור B, ועדיין עונש המינימום שלו יכול להיות פחות מ -12 חודשים.
אזור D מורכב מכל טווחי ענישה שמעל האזור C.
בשנת 2010, ועדת הענישה בארה"ב הציעה להרחיב את האזורים B ו-C, מתוך הכרה בעובדה שעבריינים רבים נידונו ל -12 חודשים ויום אחד, על מנת לקבל את היתרונות של של "זמן טוב" לפי החוק הפדרלי בארה"ב.
