ת"א: המפקחת על המקרקעין אישרה בניית יחידת דיור על גג בניין לשימור

שתף כתבה עם חברים

דחתה את תביעת ועד הבית וקבעה כי זכותו של בעל דירת גג לבנות יחידת דיור נוספת צמוד לדירתו, על פי תקנון הבניין וגם ללא הסכמת יתר הדיירים, בהתאם לאישור ועדות התכנון

מיועד לשימור. הבניין ברחוב מיכאנג'לו (צילום באדיבות GOOGLE STREET VIEW)

חמישה דיירים בבניין ברחוב מיכאלאנג'לו ביפו פנו בתביעה למפקחת רישום מקרקעין, וביקשו למנוע מבעל הדירה בקומה האחרונה לבנות יחידת דיור נוספת על הגג.
בעלי הדירה, המתוארת כמחסן בקומת הגג וצמודים אליה שני קטעי גג, פנה בשנת 2008 לוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב, וביקש לבנות יחידת דיור על קטע גג הצמוד לדירתו ולדירת שכנו. הוועדה אמנם אישרה את הבקשה אך הציבה תנאים שבהם המבקש לא עמד, ולכן עם הזמן האישור פקע.
בדצמבר 2016 הגיש האיש בקשה נוספת לבניית יחידת דיור על שטח הגג הצמוד ליחידתו בלבד. ביוני 2017 הוועדה אישרה בקשה זו, בכפוף לתנאים מסוימים.

שאר דיירי הבית המשותף הגישו ערר לוועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה, בטענה שמדובר בבניין לשימור בסטנדרט מחמיר. הם הוסיפו וטענו כי על פי הוראות תוכנית השימור, אסור להרוס את הבניין או להרוס אותו. כמו כן טענו הדיירים התובעים כי החלקה שרשומה על שם הנתבע היא מחסן, וכי מדובר ביחידה פיקטיבית שהנתבע אינו מחזיק בה, מתגורר בה או התגורר בה בעבר. עוד הם טענו כי מדובר בחלקה שהינה חלק מהרכוש המשותף של דיירי הבניין כולו, ולכן בנייה על הגג טעונה את הסכמתם המפורשת של כלל הדיירים, כפי שכתוב בתקנון המוסכם של הבניין.

זאת ועוד, התובעים טענו כי מבנה הבית במצבו הנוכחי אינו יכול מבחינה הנדסית לשאת את הבנייה על גבי הגג ללא ביצוע חיזוקים משמעותיים טרם הבנייה וכתנאי מוקדם לה. משכך, לטענתם יש בבנייה כדי לסכן את הדירות והרכוש המשותף.
ועדת הערר דחתה את טיעוני הדיירים, שלא השלימו גם עם החלטה זו ופנו למפקחת הרישום על המקרקעין, והציגו בפניה טיעונים דומים.

הנתבע טען בתגובה כי כאשר חתם בשנת 2006 על עסקת המכר מול רשות הפיתוח, נרשמו זכויותיו על הגג, מאחר שבאותה עת רשות הפיתוח היתה בעלת הקרקע. לאחר רכישת החלקה הוא פנה לחברת עמידר שהיתה נציגת בעלת הקרקע (רשות הפיתוח), כדי שיחתמו על התוכנית לבניית יחידת דיור, והחברה אכן חתמה ובכך נתנה הסכמה מפורשת לבנייה.

הנתבע הוסיף כי יחידתו מהווה נכס ממשי בבעלותו, וכי טענת התובעים שמדובר ביחידה "פיקטיבית" שגויה ומטעה. הוא חלק על פרשנותם לתקנון המוסכם, והוסיף כי טענותיהם על סכנה בבנייה כבר נדחו על ידי הוועדה המקומית ו-ועדת הערר.

המפקחת אסתי שחל – שסמכותה מקבילה לסמכות שופטת בית משפט שלום – קבעה כי "לא הוגשה כל חוות דעת שמאית או כל ראיה אחרת על מנת לתמוך בטענת התובעים כי הבנייה המבוקשת תפגע בערכו של הבית ודירותיו, והיא נטענה בעלמא, וממילא לא הוכחה".
היא הוסיפה כי "מתסריט רישום הבית המשותף עולה כי הגג המשותף מצוי בקומת הגג העליון, וכי הגישה אליו היא דרך הגג שהוצמד לדירת הנתבע".
זאת ועוד, המפקחת קבעה כי הזכות לבנות על הגג יחידת דיור נוספת ניתנה לנתבע בתקנון הבית המשותף, ללא צורך בהסכמת בעלי הדירות, ו"לא הוכח כי בנייה תסכן את הבית ודירותיו".
לבסוף, המפקחת דחתה את התביעה וחייבה את התובעים בסכום של 7,000 שקל הוצאות משפט.

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות