סכסוך מכוער בין ראש משרד עורכי דין מתל אביב לבין מתמחה שלו לשעבר הוביל לסדרת הכפשות ותביעות הדדיות, שהגיעו לבית הדין לעבודה, לבתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין, וכעת גם לבית המשפט המחוזי בירושלים.
תחילת הפרשה כאשר העורך דין הוותיק יגאל מזרחי פיטר את אילן גבע (אז מתמחה וכיום עורך דין). האחרון הגיב בתביעה לבית הדין לעבודה ובתלונה למשרד הכלכלה, שהטיל עיצום על ראש המשרד עקב הפרת דיני עבודה.
עו"ד מזרחי הגיב בשורת תביעות נגד, והגדיל לעשות כאשר פנה למעסיקיו החדשים של המתמחה והזהיר אותם מפני ה"נזקים" שהאחרון יגרום להם. גבע הגיב למהלך הזה בתביעות נוספות.
שלושה חודשים אחרי שגבע עזב את משרדו של עו"ד מזרחי נכנסו ראש המשרד או מי מטעמו לתיבת המסנג'ר בחשבון הפייסבוק הפרטי של המתמחה, וצילמו הודעות ושיחות פרטיות שניהל עם שני חברים שלו. באותן שיחות, לאחר שכבר עזב את המשרד, גבע סיפר לחבריו על הסכסוך עם המעסיק, וכינה אותו בכינויי גנאי. בין השאר קרא לו "יגאל הנאצי".
עו"ד מזרחי הגיש את התכתובות מחשבון הפייסבוק הפרטי של גבע לבית הדין לעבודה, כעילה לתביעת דיבה נוספת. עו"ד מזרחי טען כי גבע השאיר את חשבון הפייסבוק-מסנג'ר שלו פתוח על המחשב אחרי שעזב את המשרד, וכך מתמחה חדש שנכנס למחשב ראה באקראי את השיחות הפרטיות – שתי שיחות שערך גבע עם חבריו שלושה שבועות וגם שלושה חודשים אחרי שפוטר מהמשרד.
המעסיק מזרחי טען כי אין למתמחה אלא להלין על עצמו על כך שהשאיר את החשבון הפרטי שלו פתוח, והגיש את התכתובות כראיה ללשון הרע שהמתמחה הוציא עליו, עקב כינויו כנאצי וכ"בן זונה". "הגעתי למסקנה שאת יגאל הנאצי אני צריך לתבוע בהקדם", כתב גבע לידידתו באותן הודעות, ולחבר אחר סיפר: "הבן זונה פיטר אותי כי התחצפתי".
בית הדין לעבודה הורה לעו"ד מזרחי להוציא את התכתובות האלה מהתיק, וקיבל את בקשת עו"ד גבע לפסול את הגשתן כראיה אשר הושגה תוך חדירה לפרטיותו. מזרחי טען כי הראיה כשרה משום שבישראל דוקטרינת "פרי העץ המורעל" איננה קיימת, אך התנגדותו נדחתה.
גבע, אגב, טען כי הביטוי "יגאל הנאצי" שאול מהדמות הידועה בסדרת הטלוויזיה ה"בורר". "מדובר בהתבטאויות מכוערות ובלתי ראויות", כתבה השופטת הדס יהלום לעצם הגידופים של המתמחה, אך לדבריה מדובר ב"אמירות שגורות בפי הציבור, הנזרקות לחלל האוויר בשעת כעס, ואין לראות בהן כלשון הרע".
בית הדין, אגב, חייב מנגד את עו"ד מזרחי בפיצויים למתמחה על "פעולת תגמול" – מכתב ששלח לעיריית יבנה, מעסיקתו החדשה, ובו הזהיר את העירייה מנזקי ההעסקה שלו ותיאר אותו כ"עבריין". גם גבע חוייב לפצות את מזרחי, בשיעור נמוך יותר, על פרסום אחר שהפיץ ברשת ובו ייחס לראש המשרד "התעללות והשפלת עובדים".
הקובלנה המשמעתית
בשלב הבא, ועדת האתיקה של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין נכנסה לתמונה, בעקבות תלונות משני הצדדים.
הוועדה החליטה להגיש נגד עו"ד מזרחי קובלנה לבית הדין המשמעתי, עקב החדירה לחשבון הפרטי של המתמחה על גבי המחשב במשרד והוצאת התכתובות והגשתן לבית משפט, תוך הפרת דיני הגנת הפרטיות.
למרות קביעות נחרצות של ערכאות שונות כאמור, בית הדין המחוזי של לשכת עורכי הדין החליט בחודש יוני לזכות את מזרחי מהקובלנה. זאת, על אף דעת מיעוט של אחד משלושת חברי ההרכב, שסבר שיש להרשיע אותו בעבירות אתיקה של התנהגות שאינה הולמת עורך דין ופגיעה בכבוד המקצוע.
עו"ד מזרחי זוכה בחודש יוני ברוב דעות של אב בית הדין המחוזי עו"ד יוסי בן דוד ועו"ד מאיה צברי. האחרונה קבעה כי הפרת דיני הגנת הפרטיות לכאורה אינה עולה לכדי "פגיעה של ממש" בפרטיות המתלונן.
מנגד, הדיין עו"ד עדי אברונין, המשמש ביומיום כפרקליט בשירות המדינה (פרקליטות אזרחית מחוז תל אביב) הותיר חותם בעמדת מיעוט נחרצת. "בית הדין מסתייג כמובן מביטויים חמורים כמו 'יגאל הנאצי', אף אם נאמרו במסגרת התכתבות אישית פרטית של המתלונן מול צדדי ג'. עם זאת הקובלנה אינה עוסקת בביטויים אלו, אלא בשאלה האם הנקבל עבר עבירה משמעתית בכל הנוגע לפגיעה בפרטיותו של המתלונן".
לדברי עו"ד אברונין, השאלה רלוונטית גם להתכתבות ווטסאפ שנשארה פתוחה במחשב, או שימוש בדוא"ל. "מחר בבוקר", כתב עו"ד אברונין, "יתכן תרחיש הפוך, כאשר מתמחה או עו"ד שכיר יעשה שימוש בחומר אישי ממחשבו של ראש המשרד, כדי להגיש נגדו הליכים משפטיים או לפעול נגדו בדרך אחרת. מדובר בהכרעה רחבה… האם נכון לקבל תרחיש לפיו עו"ד אחד משתמש בחומרים שהועתקו ממחשבו של עו"ד אחר".
עמדת המיעוט של עו"ד אברונין, לפיה יש להרשיע את הנקבל, לא התקבלה .
השלב הבא
לאחר שגם בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין בראשות עו"ד חיים קנת השאיר את ההחלטה על כנה, ועדת האתיקה המחוזית בראשות עו"ד ערן גולן הגישה בשבוע שעבר ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים.
לפי ועדת האתיקה, מדובר בשאלה עקרונית: האם עו"ד רשאי לצלם תכתובת פרטית במחשב של עובד משרדו, או של עו"ד אחר במשרד, והדבר לא ייחשב כעבירה אתית?
בערעור שהוגש על ידי פרקליט ועדת האתיקה עו"ד רחמים דיין, מוזכר שבית הדין לעבודה פסל את הגשת תכתובות המסנג'ר, וקבע שהגשתן על ידי ראש המשרד "פגעה באופן חמור" בפרטיותו של גבע, אשר כיום הוא כבר בעל משרד עו"ד בעצמו.
ועדת האתיקה מבקשת כעת מבית המשפט לקבוע את ההשלכות בתחום המשמעתי, של עיון בחומר שחוסה תחת חוק הגנת הפרטיות ושימוש בו בהליכים משפטיים.
בהקשרים אחרים, בית משפט העליון כבר קבע כי "השארת חשבון פייסבוק פתוח על מסך המחשב של הזולת, אינה מלמדת על התרת עיון בו, אלא על אפשרות של שכחה". כמו כן נקבע כי חל איסור על מעסיק לחדור לתיבה פרטית של העובד.
ועדת האתיקה טוענת בערעור, כי עמדת בית הדין של הלשכה שגויה. לפי הוועדה, פרשנות בית הדין "אף מעודדת הפרה רבתי של חוק הגנת הפרטיות על ידי עורכי דין (!!) קל וחומר בסיטואציה בה מתקיימים פערי כוחות בין מתמחה לעורך דין".
מעו"ד מזרחי נמסר בתגובה: "ערעור ועדת האתיקה מהווה רדיפה, דינו של הערעור להידחות. חבל שרודפים עורכי דין, זו הלשכה שלנו".
כל הכבוד למתמחה שנלחם עבור זכות לפרטיות ופגיעה בה