כתב אישום הוגש לבית משפט השלום בתל אביב נגד צעיר מאזור המרכז המייחס לו מכירת כמויות קטנות של קנאביס וסמים אחרים לתיירים ישראלים בדרום אמריקה.
מכתב האישום עולה כי הנאשם ארגן מסיבות בהן שהה באתרים בהם צעירים מישראל נהגו לבלות, אבל נאלץ לחדול עקב דרישות של ארגון פשע ישראלי שפעל במחוזות אלה.
מלבד זאת, כאשר עזב את דרום אמריקה וחזר לישראל, הוא ניסה לארגן גם בארץ מסיבות ונתקל בסניף המקומי של אותו ארגון פשע.
עם הגשת כתב האישום הדיון בבקשת התביעה להאריך את מעצרו עד תום ההליכים נדחה על מנת לאפשר לסנגורו, עו"ד קובי בן שעיה, ללמוד את חומר הראיות.
כאמור, האישומים מתייחסים לעסקאות סמים קטנות ביבשת שבה המריחואנה היא צמח נפוץ ביותר והשימוש בו נחשב לעממי. כל העסקאות מבוססות על התכתבויות בנושא שנשארו במכשיר הטלפון שלו, ועל עדויות צעירים ישראלים אשר חזרו בינתיים לארץ.
לפי כתב האישום, שמו של הנאשם עבר מפה לאוזן בקרב מטיילים ישראלים בני טובים בעיקר, כמי שיכול להשיג עבורם כל דבר מדירה ללון בה ועד להזמנה למסיבות טבע או בריכה.
המטיילים שהתגלו כלקוחותיו סיפרו כי עם הגעתם הם קיבלו את פרטיו של הנאשם, לעיתים על כרוז עם הסבר שהוא יכול להשיג עבורם כל סוג סם.
התובעת, עו"ד נורית פרחי בלאייר, טוענת כי "הנאשם יצר לו, הלכה למעשה, מעין 'מובלעת' מחוץ לשטח מדינת ישראל, בה פעל בחופשיות גמורה וללא הפרעה במשך תקופה ארוכה, כשהוא מכוון את חיציו אל מטיילים ישראלים, רובם ככולם צעירים לאחר שירותם הצבאי, והופך עבורם את השגת הסמים לקלה ואטרקטיבית מאי פעם. הוא פעל מתוך אדישות גמורה לשלומם של אותם צעירים, כשהוא אינו מודע לטיב ואיכות החומרים אותם הוא מכר להם ולסכנות הכרוכות בשימוש בהם, הכל לשם סיפוק תאוות הבצע שלו".
מלחמת הטריטוריה
ב-1 ביולי, ככל הנראה בעקבות סכסוך עם סוחרי סמים ישראלים מתחרים במקסיקו, נאסר על הנאשם להמשיך למכור סמים בעיר נופש, וכתוצאה ממסרים מאיימים הוא שב ארצה בחופזה מחשש שהעבריינים הישראלים יפגעו בו. לפי המשטרה, זמן מה לאחר חזרתו, "הגיעה אליו ידו הארוכה של אותם סוחרי סמים מדרום אמריקה באמצעות עבריינים ישראלים המזוהים איתם בארץ אשר העבירו לו מסר אלים ביותר.
הנאשם, נטען, לא נרתע ולא התכוון להפסיק את פעילותו בתחום ארגון מסיבות הטבע, עד שב-27 יולי בשעות הערב הוא קיבל הודעה למכשיר הטלפון ובה בקשה מאדם שזהותו אינה ידועה להיפגש עמו למחרת על מנת לרכוש ממנו כרטיסים למסיבה.
למחרת הוא קיבל הודעה נוספת שביקשה ממנו לצאת לכניסת הבית, ומיד לאחר יציאתו התנפלו עליו שלושה אלמונים והחלו לתקוף אותו. הם חתכו אותו בפניו בסכין יפנית, מאוזנו ועד פיו, ולאחר מכן נמלטו. הרקע, חושדים במשטרה, היה כנראה התחרות העזה על הטריטוריה של סחר בסמים וארגון מסיבות.
הנאשם הובהל אל בית החולים, לשם זומנה גם המשטרה. החוקרים הבינו כמעט מיד שמכשיר הטלפון שלו עשוי לחשוף בפניהם קצה חוט משמעותי לאיתור התוקפים, ולכן הם תפסו את המכשיר. אלא שבבדיקתו נדהמו החוקרים לגלות כי קורבן התקיפה האלימה ששוכב פצוע בבית החולים הוא סוחר סמים בפני עצמו.
הממצאים שאותרו במכשיר הטלפון הובילו את החוקרים לתיירים אשר שבו בינתיים ארצה. כ-15 מהם אותרו על ידי חוקרי תחנת מסובים, ולאחר תחקור קצר בתחנת המשטרה הם הודו ואף סיפרו כיצד קנו ממנו סמים מסוגים שונים, חלק מהם אף זיהו אותו בתמונה שהוצגה להם על ידי החוקרים.
בחקירותיו הכחיש הנאשם את המיוחס לו ושמר על זכות השתיקה.
קלסר החקירה כלל בשלב הזה לא מעט ראיות ועדויות שאמורות להספיק להם, אבל הם עדיין לא ידעו מדוע בדיוק הוא נחתך בפניו.
 |
| עו"ד קובי בן שעיה |
לכן, בשלב מסוים החוקרים החליטו להכניס מדובב לתאו. הנאשם התוודה בפני המדובב וסיפר לו על הפעילות הענפה שלו במהלך שלוש תקופות שונות בדרום אמריקה, אבל לא רק על כך. הוא חשף בפני המדובב כי הרקע לתקיפתו הוא סכסוך בינו לבין סוחר סמים ישראלי , שפעל במקביל אליו במקסיקו. לדבריו בפני המדובב, אותו עבריין האשים אותו ב"גניבת לקוח", ולכן החליט לפגוע בו. אם זה לא מספיק, אז לפי התביעה הוא סיפר למדובב גם שהשלושה אשר תקפו אותו בארץ אמרו לו לאחר התקיפה: "זה מהעבריין XXX".
בעימות שנערך בין המדובב לבין הנאשם הוא הכחיש שאמר את הדברים בתא.
