מבקר המדינה: למאות אלפי אזרחים רישום משטרתי מבלי שהם יודעים על כך

שתף כתבה עם חברים

ל-830 אלף איש רישום על תיקים סגורים, שעלול לפגוע באפשרויות הפרנסה שלהם. לחלק מהאזרחים נפתחו ונסגרו תיקים ללא ידיעתם עקב תלונות סרק, ונותר רישום הפוגע בשמם הטוב. המבקר: יש לסגור יותר תיקים מחוסר אשמה

התיקים הסגורים נרשמים במרשם המשטרתי, למעט תיקים שנסגרו ב"חוסר אשמה" (אילוסטרציה: Maksym Kaharlytskyi מאתר Unsplash)

ל-830 אלף אנשים בישראל (אחד מכל 7.5 בגירים) יש רישום של תיקים סגורים במרשם המשטרתי. כך על פי נתונים המעודכנים נכון ליוני 2021.
לכ-450 אלף בגירים יש רישום של תיק אחד, ולכ-160 אלף יש רישומים ישנים בני יותר מ-11 שנים שטרם נמחקו.
המרשם המשטרתי, להבדיל מהמרשם הפלילי, כולל גם רישום של תיקי חקירה של חשודים שנסגרו בלא הגשת כתב אישום. עם זאת, סגירת תיק חקירה אינה מוחקת את שם החשוד ממרשמי המשטרה, והתיקים הסגורים נרשמים במרשם המשטרתי, למעט תיקים שנסגרו ב"חוסר אשמה" – רק אז הרישום המשטרתי נמחק.

עד כה החוק הגביל את האפשרות לחשוף את הרישום במרשם המשטרתי בעניינם של תיקים סגורים, לרשויות הביטחון והמשפט. אולם תיקון בחוק המידע הפלילי, שייכנס לתוקף ביולי 2022, ירחיב את השלכות קיומו של הרישום המשטרתי – למקרים נוספים.
לפי התיקון, מעסיקים ורשויות מדינה נוספות יהיו רשאים לקבל מידע מהמרשם המשטרתי על תיקים סגורים של אדם, בהם: עובד סוציאלי לפי חוקי הסמכה שונים, מנהל רשות החברות הממשלתיות, ורשויות נוספות. קבלת המידע על תיקים, אפילו כאלו שנסגרו, עלולה לסכל העסקתם של אותם אזרחים, מינוים לתפקידים שונים, ופגיעה בשמם הטוב.

כאמור, הרישום והפגיעה אינם חלים על מי שהתיק נגדו נסגר מחוסר אשמה והרישום נמחק – אלא שהמשטרה והפרקליטות סוגרות רק חלק קטן מהתיקים בחוסר אשמה, ואת חלקם הגדול סוגרות "מחוסר ראיות".
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום דוח אודות "טיפול המשטרה והפרקליטות בסגירת תיקים פליליים". המבקר כתב כי "הכתם הציבורי של הרישום המשטרתי מלווה את האדם ופוגע בשמו הטוב, ועלול לפגוע באפשרויות הפרנסה שלו שנים רבות. לנוכח מספר הגופים ובעלי התפקידים הרשאים לקבל מידע על תיקים סגורים מן המרשם המשטרתי, יש חשיבות להקפדה יתרה על סגירת תיק פלילי בעילה הנכונה".

בינואר 2018 תוקנה הנחיית פרקליט המדינה בנושא סגירת תיקים, כשמטרת התיקון היתה לגרום לכך שאכן יותר תיקים ייסגרו על ידי המשטרה והפרקליטות "מחוסר אשמה", ופחות תיקים ייסגרו בסיווג "חוסר ראיות".
זה לא קרה. בפועל, מצא המבקר כי שיעור התיקים שסגרה הפרקליטות בעילה של חוסר ראיות (כ-59 אחוז) – לא פחת. עוד עולה כי ההחלטות בנוגע לקביעת עילת הסגירה הן שרירותיות פעמים רבות ואינן אחידות. עובדה: בין מחוזות הפרקליטות נמצאו הבדלים של כ-20 אחוז בשיעור התיקים הנסגרים בעילות השונות, כך שהסיכוי שתיק ייסגר בחוסר אשמה משתנה ממחוז אחד של הפרקליטות לאחר.

לתשומת לבך. ראש חטיבת התביעות במשטרה, דדו זמיר

המבקר כתב: "לכל אדם עומדת חזקת החפות כל עוד לא הוכחה אשמתו מעבר לספק סביר בבית המשפט. לכאורה, סגירת תיק החקירה חלף העמדה לדין משמעותה אשרור של חזקת החפות. ואולם, סגירת תיקים בעילת 'חוסר ראיות' יש בה כדי לכרסם בעקרון יסוד זה, בייחוד כאשר היא נעשית בשיעור ניכר מהתיקים – כ-40 אלף תיקים בממוצע בשנים 2020-2019".

ל-130 אלף אזרחים נפתחו תיקי חקירה עקב תלונות שהוגשו נגדם על ידי אחרים בשנים 2015-2020, והתיקים נסגרו על ידי המשטרה ללא חשד פלילי, מבלי שאותם נילונים זומנו לחקירה באזהרה. לאותם "נילונים" נותר רישום במאגרים המשטרתיים של תיק סגור, במקרים רבים מבלי שהמשטרה עדכנה אותם על כך.
בכל שנה נסגרים בממוצע כ-21 אלף תיקי חקירה לאזרחים שלא נחקרו – אבל לא כל התיקים נסגרים ב"חוסר אשמה". המבקר ציין כי "אדם שלא נחקר באזהרה אינו מיודע כי תיק בעניינו נפתח ואז נסגר, וכך נמנעת ממנו הזכות להגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה".
עוד עלה כי ב-40 אחוז מהתיקים שנסגרו לא נשלחה למתלונן או לחשוד הודעה על סגירת התיק. ההודעות נשלחות על ידי המשטרה בדואר רגיל, ואין דרך לדעת אם נמסרו כדין ומה המועד שבו התקבלו.
המבקר ממליץ בין היתר כי השר לביטחון הפנים יוסיף אמת מידה לביטול רישום משטרתי שתאפשר מחיקה אוטומטית של רישומים בני עשרות שנים, של אזרחים אשר בעבר הרחוק נפתח להם תיק אחד ומאז הם רשומים במרשם המשטרתי.

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "דוח הביקורת מעלה סוגיות חשובות ומרכזיות המשפיעות על האזרח הנורמטיבי, אשר רובן ככולן זוכות לקשב ארגוני רב מזה תקופה ארוכה.
"משטרת ישראל מטפלת בלמעלה מ-400 אלף תלונות מידי שנה בהתאם להוראות החוק ובאופן מוקפד וסדור. סגירת תיק חקירה מתבצעת על ידי הגורמים המוסמכים על פי חוק, ורק לאחר שנבחנו ונשקלו בקפידה מארג הראיות, העניין הציבורי ושיקולים נוספים כמותווה בחוק.
"נדגיש כי נימוקי עילות הסגירה, והחלטות בעררים לשינוי עילות הסגירה, מפוקחים ונבדקים באופן סדור על ידי הדרגים הממונים וככל שנדרש, מופקים לקחים בהתאם".

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות