מבזקים+
מיסים | פלילי | כלכלי | פשיטות רגל | הוצאה לפועל | אזרחי
0522614884 מידע מורחב
מיסים | כלכלי | פלילי | אזרחי | בינלאומי
מידע מורחב
פלילי | צבאי | בינלאומי | אבטחה | עובדי מדינה
0506330680 מידע מורחב
משפחה | ירושות | מקרקעין | פשיטות רגל
0547405723 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | צבאי | אסירים
0523307111 מידע מורחב
לשון הרע | הפרת פרטיות | זכויות יוצרים | תכנון ובנייה
מידע מורחב
פלילי | תעבורה | צבאי | אסירים
0525450255 מידע מורחב
כלכלי | מיסים | הלבנת הון
0506245512 מידע מורחב
פלילי | פשיעה חמורה | כלכלי | צווארון לבן
0509936616 מידע מורחב
משפחה | פלילי | נוער | צווי הגנה וחירום 24/7
0525588944 מידע מורחב
דניאל חקלאי – משרד עו"ד
פלילי | צווארון לבן | דין משמעתי
עו"ד אליה של"ם
אסירים | פלילי | מיסים | כלכלי
אדיר בן לולו – משרד עו"ד
פלילי | תעבורה | אזרחי
מוטאי-מצגר-גרבאווי
תעבורה | תאונות דרכים | נזקי גוף | ייצוג שוטרים וסוהרים
עו"ד ד"ר איתן פינקלשטיין
כלכלי | הלבנת הון | חילוט | ייעוץ לעורכי דין
עו"ד שילה ענבר
כלכלי | פלילי | מיסים | הלבנת הון | ייעוץ לעורכי דין
גולדמן ושות' – משרד עו"ד
כלכלי | צווארון לבן | עבירות מס | איסור הלבנת הון
עו"ד יוסי חמצני
עבירות מס | פשיעה כלכלית | הלבנת הון | צווארון לבן
עו"ד ניר יסלוביץ'
פלילי | פשיעה חמורה | צווארון לבן | בינלאומי | בתי דין למשמעת
עו"ד עמית זיו
מיסים | כלכלי | פלילי | אזרחי | הלבנת הון | חילוט | ניירות ערך
ד"ר גיל עשת – עו"ד
פלילי | כלכלי | מיסים | מנהלי
עו"ד אייל בסרגליק
פלילי | כלכלי | אזרחי | עסקים ונדלן | אסירים
אורי קינן ושות' – משרד עו"ד ונוטריון
פלילי | צווארון לבן | כלכלי | מיסים והלבנת הון
עו"ד אלון דוידוב
פלילי | כלכלי | צבאי
עו"ד מנחם רובינשטיין
פלילי | כלכלי | אזרחי | אסירים
עו"ד מיכה גבאי
פלילי | כלכלי | אסירים | צבאי
עו"ד ג'וליאן חדאד
עבירות מס | הלבנת הון | יצוג מול רשויות המס וחקירות
עו"ד אמיר מסארווה
פלילי | תעבורה | אסירים | מעצרים וחקירות

כשרים, אבל מסריחים

עו"ד ד"ר חיים שטנגר על החלטת המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שלמה למברגר, לגנוז את התיק נגד אפי נוה והשופטת אתי כרייף, "בשם ההגינות" ותוך שהוא עצמו קובע כי העבירות המיוחסות, כולן, נעברו גם נעברו, לכאורה כמובן
קשה להתחמק מהמסקנה לפיה המשנה לפרקליט המדינה תפר בתפרים גסים את החלטת הגניזה. עו"ד שלמה למברגר (צילום מסך חדשות 13)

מי שקרא כמוני – בעיון רב ובקריאה מקורבת – את 19 העמודים של המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים), עו"ד שלמה למברגר, בנושא "החלטת גניזה בפרשה 1454" המוכרת בציבור כ"פרשת המין והמינויים", אינו יכול להימלט מן המסקנה המתבקשת כי בכל הכבוד הראוי המשנה יצא מגדרו. להצדיק את סגירת התיק הפלילי, נגד ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה והשופטת אתי כרייף, או במילים פשוטות לסגור את הפרשה המסריחה הזו בכל מחיר, זה להותיר ריח רע וסירחון עז שמדיפים ממנה, אבל רחוק ממנו ככל האפשר.

בהקשר ובהדבק הדברים איני יכול שלא להיזכר בחרדתה של הרבנית הבאה במרוצתה אל אישה ואלוף נעוריה, רב קהילה מכובד, סופקת כפיה בייאוש אל השמים ואומרת לו: "שליימל'ה יקיר ואהוב לב שלי. העוף שקניתי בפרוטות האחרונות שלנו לכבוד שבת קוידש, נפל אל תוך עביט השופכין שלך שנטלתי עימי הבוקר כדי לפנותו. מהו פסק ההלכה שלך, אלוף נעורי, האם העוף כשר למאכל?".
מסתכל בה הרב במבט בוחן ואירוני, שב ומסתכל בה, ובחיבה רבה משיב לה: "דבורהל'ה, אהובת נפש שלי, עולם ומלואו. העוף הוא כשר לחלוטין, אלא מה, הוא מסריח מכל עבריו והסירחון חדר אף לתוכו".
זו בכל הכבוד הראוי, וזו בדיוק, בקצירת האומר ובהמעטת מילים, תמציתה של החלטת המשנה למברגר לגנוז את פרשת המין והמינויים.

הדברים מזכירים לי את דרך ההתנהלות שיוחסה למי שכיהן כמ"מ נשיא בית משפט העליון, שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה, בשעתו, הלא הוא חיים כהן המנוח. תחילה אמרו עליו יודעי דבר, יורה הוא את החץ לעבר המטרה, ולאחר מכן מקיף הוא את החץ בעיגול שלם ומדויק. משתמו ענייניו אלה הזיז הוא את החץ והעיגול אל מרכזה של המטרה – והרי לכם חץ שנורה היישר אל מרכזה של מטרה. כך נהגו ונוהגים דברים – בכל הכבוד הראוי – בעניין החלטת הגניזה של מר למברגר. נפרש ונפרט דברים, דבר דיבור על אופניו.

נוכח מעמדה ותפקידה שעה שבצעה את העבירה קיים אינטרס ציבורי להעמידה לדין… אינטרס שהיטשטש

הסטייה מן השורה
בסעיפים 22 עד 25 להחלטת הגניזה כותב המשנה לפרקליט המדינה דברים חד משמעיים, בזו הלשון:
"ראשית, החלטתי, כי חרף קיומו של חשד כבד קיים קושי להוכיח ברמה הנדרשת בהליך פלילי שהתקיימה עבירת השוחד. קושי זה מתמקד ביכולת להוכיח שמערכת היחסים האינטימית קוימה וניתנה על מנת שנוה יפעל למינויה של כרייף לשיפוט.
"מחומר הראיות עולה שבעקבות בקשותיה החוזרות ונשנות של כרייף פעל נוה עבור מינויה לשיפוט, תוך שהוא מצוי בניגוד עניינים חריף על רקע מערכת היחסים האמורה… עם זאת החלטתי, כי על רקע אופן עבודתה של הוועדה לבחירת שופטים, כמו גם על רקע ההיכרות שהייתה לנוה עם יכולותיה המקצועיות של כרייף, לא ניתן להוכיח שנוה עבר לכאורה את העבירה תוך 'סטייה מן השורה'…
"לאור התוצאה הסופית אליה הגעתי אין צורך לקבוע מסמרות בשאלה זו בנוגע לכרייף עצמה. יחד עם זאת ניתן לומר, שנוכח פניותיה החוזרות ונשנות אל נוה שיפעל למענה… העובדה שהיא תרמה במעשיה להעמקת ניגוד העניינים… היות העבירה קשורה להליך מינוי שופטים המחייב הקפדה יתרה על טוהר מידות… והיות כרייף במועד הרלבנטי קצינה ותובעת במשטרת ישראל… נראה כי ניתן היה להעמידה לדין כמבצעת בצוותא".
והנה, דווקא בתום דברים נחרצים ופסקניים אלה מחליט המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (עניינים פליליים) לסגור את תיק החקירה הזה, בגין מה שהוא מגדיר "קושי ראייתי הנוגע לדרך השגת הראיות". כמו כן מאשר הוא בהחלטת הגניזה קיומו של "ספק סביר שבית משפט לא יקבל את הראיות הנגזרות, הגם שאלה הופקו כדין על ידי המשטרה", ומסקנתו הסופית היא: "תחושת ההגינות, בעיקר מול נוה שהטלפונים שלו נפרצו, מחייבת את המדינה שלא להעמיד שאלה זו למבחן בהליך משפטי".
באשר לכרייף מסיים עו"ד למברגר את החלטת הגניזה במשפטים אלה: "במהלך החקירה התברר כי כרייף בצעה לכאורה גם עבירה של השמדת ראיה. נוכח מעמדה ותפקידה שעה שבצעה את העבירה קיים אינטרס ציבורי להעמידה לדין… עם זאת, נוכח ההכרעה בחשדות הנוספים ניתן להימנע מהעמדתה לדין בכפוף להתחייבותה לא לשוב לכס השיפוט".

החלטת הסגירה בנימוק של הגינות כלפי אפי נוה מחייבת דיון בבית משפט בשאלות הנוקבות העולות מן העבירות (אפי נוה בסרט של "עובדה")

פרי העץ המורעל
קשה, עד למאוד מאוד, להתחמק מהמסקנה המתגבשת לפיה המשנה לפרקליט המדינה תפר בתפרים גסים את החלטת גניזה זו. כאילו הרים עצמו מן הרצפה בשרוכי נעליו, סוג של התרוממות בלתי ראויה ובלתי מכובדת, שלא תעמוד לדעתנו בביקורתו של בג"ץ, אם וכאשר תוגש עתירה לפסול את החלטת הגניזה. לדעתנו, את נוה ניתן היה להעמיד לדין פלילי בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, ואת כרייף בעבירות שוחד והשמדת ראיה.

ביסוס החלטת הגניזה על "תחושת ההגינות…", מהווה הרחבת ההלכה הפסוקה המחייבת, ושקילת שיקולים זרים. בהחלט יתכן שבג"ץ יתערב, ויורה על העמדתם לדין של צמד הנאהבים לרגע, במכלול העבירות הפליליות שבוצעו על ידם, לכאורה כמובן.
בפרשת יששכרוב, כמו-גם בפסק דין יוני אלזם קבע בית משפט העליון באופן חד משמעי כי פסילת ראיות אשר הושגו בדרך בלתי חוקית, פרי העץ המורעל, אינה חלק מחייב מן ההלכה במדינת ישראל. בפסק הדין החדיש ביותר בעניין זה (יונתן אוריך נ' מדינת ישראל, ינואר 2021) קבע השופט נעם סולברג (בהסכמת השופט ג'ורג' קרא וכנגד דעתו של השופט חנן מלצר), את ההלכה הפסוקה המחייבת הבאה:
"כשבמוקד הדיון בחינת חוקיותו של צו החדירה לחומר מחשב, ולא קבילותן של הראיות שהופקו מכוחו, הטענה כי בראיות נגזרות עסקינן – לא תסכּון. בירור שכזה לא יתמצה אך בחוקיותן של הראיות שהתביעה תבקש להגיש לבית המשפט, אלא יתמקד בשאלה האם בנסיבות הצו שמכוחו הן הופקו, האם הוא חוקי? היה ויתברר, כי הצו שניתן נסמך על ראיות בלתי חוקיות, ואינו עומד במבחני כלל הפסילה – יבוטל הצו, הראיות שהופקו מכוחו תיפסלנה".

שעה שהמשנה לפרקליט המדינה קובע בהחלטת הגניזה שבעת פתיחת החקירה הפלילית נגד כרייף ונוה המשטרה ידעה שהראיות נגדם הושגו בדרך של פריצה בלתי חוקית לטלפונים הניידים, וחרף זאת לנוכח החשדות החמורים היתה הצדקה וחובה לפתוח בחקירה… והיתה גם הצדקה לעשות בהן שימוש לצורך השימוע בעבירת השוחד. בכל הכבוד הראוי, אין כל מקום כעת למסקנה הנוגדת עליה מבוססת החלטת הסגירה.
הסיומת של סעיף 28 בהחלטת הסגירה, על ההגינות כלפי נוה, דווקא היא מחייבת להעמיד את השניים לדין, כדי לדון בבית המשפט בשאלות הנוקבות העולות מן העבירות הפליליות לכאורה המיוחסות להם, בין היתר לאור הלכת יונתן אוריך.

"הגשת כתב אישום וסגירת התיק קובעות גורלו של הנאשם ומשפיעות על נפגע העבירה ועל הציבור כולו"

50 אחוזי סיכוי להרשעה
נצטט עוד לעניין זה חלק רלבנטי ממאמרו המעולה, של ד"ר יניב ואקי, מנהל מחלקת עררים בפרקליטות המדינה ומרצה למשפט פלילי: "סיכוי סביר להרשעה – סבירותו של סיכוי", שפורסם ב"ספר דנציגר" בו כותב הוא דברים כהאי לישנא:
"העמדה לדין היא החלטה בעלת השלכות גורליות. היא מטילה אחריות כבדה על התביעה הכללית… הגשת כתב אישום וקביעת תוכנו מחד גיסא, וסגירת התיק מאידך גיסא, קובעות את גורלו של הנאשם, משפיעות על נפגע העבירה ועל הציבור כולו… על מעמדו של ההליך הפלילי בעיני הציבור ועל מעמדן של רשויות אכיפת החוק ומידת האמון שהציבור רוחש להן.
"המבחן הראייתי הנדרש לצורך ההחלטה על העמדה לדין צריך להיגזר כתוצאה של מלאכת איזון בין האינטרסים הרלוונטיים השונים וביניהם, זכויותיו של הפרט מפני פגיעה לא מוצדקת, זכויותיהם של נפגעי העבירה, הגנה על החברה מפני פשיעה ואמון הציבור במערכת אכיפת החוק. חיפוש אחר נקודת האיזון מוביל למסקנה כי אין להעמיד אדם לדין אם אין ציפייה סבירה שהוא יורשע. הערכת סיכויי ההרשעה עדיפה על פני הערכת סיכויי האשמה, יש ביכולתה להגן בצורה טובה יותר על זכויותיו של החשוד ועל אינטרסים ציבוריים חיוניים.
"הדרישה ל'סיכוי סביר להרשעה' אין בה די… יש להציב רף מינימלי מתחתיו לא ניתן להעמיד אדם לדין… לאמור: סיכויי ההרשעה יעלו על אלה של הזיכוי. מדובר ברף אשר מתחתיו לא יועמד אדם לדין, תהא אשר תהא מידתו של העניין הציבורי.
"לצורך ההחלטה על העמדה לדין נדרש התובע להגיע למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה לאשמתו של הנאשם, וכי לאור הראיות הקיימות קיימת תשתית ראייתית להכרעה של הרשעה מעבר לכל ספק סביר, עליו להעריך כי קיים סיכוי של יותר מ-50 אחוז כי השופט ירשיע".

הכותב, ד"ר חיים שטנגר, עו"ד

לדעתנו אנו, החלטת הגניזה הנוכחית של המשנה לפרקליט המדינה מבוססת על נימוקים רעועים למדי, העומדים בסתירה מוחלטת מתוך תוכה עצמה, מה גם שהיא מנוגדת ניגוד גמור להלכה הפסוקה העדכנית שיצאה מלפני בית המשפט העליון בעניין יונתן אוריך.
לכן, חובה של ממש מוטלת על המדינה להביא במהרה את פרשת המין והמינויים לבחינה משפטית מעמיקה, בדרך של הגשת כתב אישום באישומים שפורטו, ולו רק כדי להביא לקבלת הלכה פסוקה וחד משמעית במצב דברים זה.
הגשת בג"ץ לביטול החלטת הגניזה של המשנה לפרקליט המדינה הינה סקסית פחות מאשר הגשת בג"ץ בעניין החלטת הממשלה למנוע כניסת ויציאה מהארץ. יחד עם זאת, ההלכה הפסוקה שתתקבל תהיה סדורה ומחייבת, בגדר הלחם והחמאה בנוגע לעיקרון פירות העץ המורעל, החסר כל כך במשפט הנוהג בישראל.
לפיכך, מצופה מעמותות ציבוריות השוקדות על קיומם של הליכי משפט תקינים, סדורים וראויים, ושמירה מוקפדת על זכויות אזרחי המדינה, דוגמת "התנועה לאיכות השלטון", אומ"ץ, "האגודה לזכויות האזרח", "התנועה לטוהר המידות" ועוד עמותות, שתתייצבנה ותגשנה עתירות לביטול החלטת הגניזה בפרשה חשובה מעין זו, ולהעמדתם לדין של צמד הנאהבים.
ובשולי הדברים, בבחינת עיקר החסר מן הספר. לו אני הייתי השופטת לשעבר אתי כרייף, הרי חוזר הייתי בי מהתחייבותי שלא לשוב לכס השיפוט, בתמורה לגניזת ההליך הפלילי נגדי, נוכח הדברים שעליהם מבוססת החלטת הגניזה ונימוקיה. במקומה של השופטת לשעבר הייתי נוטל על עצמי סיכון מחושב שיוגש נגדי כתב אישום.
לא נרחיב עוד דברים בעניין זה – והמבין, יבין.

ד"ר חיים שטנגר, משרד עורכי דין ונוטריון, הוא מנוי באינדקס עורכי הדין של פוסטה – כנסו לכרטיס הביקור שלו.

אתר "פוסטה" עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט

נבנה על ידי אנגורה מדיה
דילוג לתוכן