סטודנטית שהאשימה מרצה למשפטים בהטרדה מינית תפצה אותו ב-300 אלף שקל

שתף כתבה עם חברים

הנתבעת, כיום עורכת דין, התלוננה ותבעה אך נדחתה בכל הערכאות. המרצה הגיש תביעת דיבה, בית משפט השלום קבע לו פיצוי של 50 אלף שקל, אך בית המשפט המחוזי בהרכב הכולל שתי שופטות הגדיל את הפיצוי באופן דרמטי

"המשיבה השחיזה את עטה, או ליתר דיוק את מקלדתה" (אילוסטרציה: Andrew Neel מאתר Unsplash)

"חשבתי שנפטרתי מהמרצה שהטריד אותי מינית לפני שנה וחצי, והנה הוא מופיע לי בקורס בחירה. הבטן שלי מתהפכת, ורק מקווה שהוא יעוף מפה כמה שיותר מהר".
הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל ערעור של מרצה למשפטים במכללת צפת על גובה פיצויי לשון הרע שתשלם לו סטודנטית שלו לשעבר, כיום עורכת דין, שבעת לימודיה הוציאה את דיבתו בשורת פרסומים, אחד מהם המצוטט למעלה (מפייסבוק), וטענה כי הטריד אותה מינית כביכול במהלך שיעורים.

בית משפט השלום חייב את עורכת הדין בפיצויי לשון הרע של 50 אלף שקל, בהמשך לפסק דין קודם של בית הדין לעבודה שדחה תביעה שהגישה ואת כלל טענותיה להטרדה מינית. בדעת רוב קבעו השופטות יהודית שבח ועידית ברקוביץ את הפיצוי על 260 אלף שקל, אל מול דעת מיעוט של השופט יונה אטדגי, שסבר כי יש להגדיל את גובה הפיצויים בצורה מתונה ל-140 אלף שקל בלבד.
במשך תקופה ארוכה, הסטודנטית לשעבר הכפישה את המרצה, הן במהלך לימודיה במכללה, הן בדף הפייסבוק שלה, והן בפרסומים בכלי תקשורת ארציים. היא טענה כי הוא קרא לעברה בשיעור "כוסית" מספר פעמים, תוך הטרדה מינית אישית, ובשיעורים נוספים התבטא באופן סקסיסטי. שורת תלונות שהגישה הסטודנטית למכללה וללשכת עורכי הדין, כמו גם תביעה לבית הדין לעבודה בנצרת – נדחו. בית הדין קבע לפני שנתיים כי המלה "כוסית" נאמרה על ידי המרצה בהקשר רלוונטי לשיעור – שעסק באופן אירוני בחוק למניעת הטרדה מינית, תוך דיון בפסקי דין ובדוגמאות שונות שהובאו בשיעור.

בית הדין דחה את טענת הסטודנטית לפיה הכינוי כוון אליה, וקבע כי גרסתה התפתחה והיתה רצופת שינויים, וכי היא לא הביאה איש לתמוך בגרסתה, בעוד שהמרצה הביא עדויות תמיכה מסטודנטיות אחרות בכיתה. נדחתה טענה נוספת של הסטודנטית, לפיה במהלך שיעור אחר המרצה התבטא על "פטמות זקורות", כאשר בפועל המרצה השיב לשאלה שנשאל בשיעור דיני נזיקין על אחריות של יצרן לדליפת שתלי סיליקון, והתייחס לתופעות לוואי, במשפט אשר הסטודנטית הוציאה מהקשרו ועיוותה את תוכנו.

באולם ההרצאות נכח מספר לא מבוטל של סטודנטים (צילום להמחשה: Mikael Kristenson מאתר Unsplash)

במקביל לתביעת הסטודנטית שנדחתה, המרצה הגיש תביעת לשון הרע בשל שורת הפרסומים הפוגעניים בהן צוין כמטרידן מיני. הסטודנטית הקימה קמפיין יחיד נגדו, החל ממפגני מחאה בשיעורים רבים, ועד לפרסומים ארציים בשורת כלי תקשורת. המרצה ציין 23 פרסומי דיבה לכאורה, במרביתם לא צוין שמו במפורש, אך נמסרו פרטים מזהים. בית משפט השלום פסק לו כאמור פיצויים בסכום של 50 אלף שקל בגין שני פרסומים אישיים בלבד, בהם ציינה הסטודנטית את שמו.

בית המשפט המחוזי קיבל כאמור את ערעור המרצה באשר לשני פרסומים נוספים בהם לא הוזכר שמו, אך הדברים שכתבה הסטודנטית לשעבר מספיקים לזיהויו הוודאי. "המערער לא חייב היה להוכיח על ידי עדים כי זיהו אותו פוזיטיבית", כתבה השופטת יהודית שבח בפסק הדין. "שני הפרסומים המייחסים למערער מעשה הטרדה מינית, נעשו בזמן אמת, עת המשיבה נמצאת באולם ההרצאות, בשיעור שבו המרצה הינו המערער, ומצביעה עליו כמי שביצע את מעשה ההטרדה המינית. בהתחשב בכך שבאולם ההרצאות נכח מספר לא מבוטל של סטודנטים, הרי הזיהוי בפרסומים אלו אינו מוטל בספק".

הרכב הערעורים התערב גם בגובה הפיצוי שנפסק בגין הפרסומים האחרים, בהם אוזכר המרצה בשמו. בית המשפט המחוזי קבע כי המרצה הצליח להוכיח "כוונה לפגוע", שעל פי החוק מזכה אותו בכפל פיצוי הבסיס של 50 אלף שקל ללא הוכחת נזק. השופטת שבח שכתבה את עיקר פסק הדין כתבה: "המשיבה פירשה משום מה את המלה המככבת באירוע ("כוסית", ז"ק) כמכוונת אליה באופן אישי ויצאה למלחמת חורמה חוצה גבולות. דבר לא הרתיע אותה. היא שעטה קדימה וירתה את אש המקלדת שלה לכל הכיוונים ובכל החזיתות. לא יום, לא חודש, אלא במשך תקופה של שנתיים. תוך דבקות במטרה לפגוע במערער, הגישה המשיבה נגד המערער תלונה למערך התלונות כנגד הטרדות מיניות במכללה, ומשזו נדחתה הגישה ערר לנשיא המכללה, אף תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. האמור לעיל לא הרתיע את המשיבה והיא הגישה לבית הדין לעבודה תביעה נגד המערער והמכללה, ומשזו נדחתה הגישה ערעור לבית הדין לעבודה".

"בתוך כך השחיזה המשיבה את עטה, או ליתר דיוק את מקלדתה, ופרסמה שורה ארוכה של פרסומים בחשבון הפייסבוק שלה שהפכו לנחלת הכלל, הדפיסה כיתובים על חולצות שלבשה, פרסמה צילום בו היא נראית לובשת חולצה שעליה הכיתוב "ד"ר א"; הציבה על גבי המחשב הנייד שלה פרסומים אודות המערער ושמו, ושיתפה פעולה עם כלי תקשורת המונים בפרסומים אודות מעשה ה'הטרדה המינית' שבוצע בה ללא פירוט המעשה עצמו עד כי הקורא עשוי היה לדמיין כי בוצע בה או בגופה הנורא מכל", הוסיפה השופטת שבח, "ההתנהגות לעיל חושפת לטעמי את 'הכוונה לפגוע' שקיננה אצל המשיבה. במשך שנתיים ימים מצא המערער את עצמו נושא לפרסום כזה או אחר שניזום על ידי המשיבה. המדובר בפרסומים אובססיביים, מוגזמים, בלתי מידתיים, בהיקף תפוצה רב ביותר הן מבחינת היקף הנחשפים, הן מבחינת התקופה לאורכה בוצעו והן מבחינת תוכנם".
נוסף על הפיצוי הגבוה, הנתבעת חויבה גם בהוצאות המרצה התובע בשתי הערכאות, בסכום של 50 אלף שקל. המרצה יוצג על ידי עורכי הדין שלומי וינברג ואביתר כהן, הסטודנטית יוצגה על ידי עורכי הדין גל קווה וטל רוזנקוביץ.

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
9 Comments
הוותיק ביותר
החדש ביותר הכי הרבה הצביעו
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות