בית המשפט המחוזי בירושלים פסק כי עו"ד ברק כהן ישלם פיצוי של 150 אלף שקל לשוטר אלון חמדני בגין לשון הרע בשיר שכהן כתב, שר ופרסם על השוטר ברשתות החברתיות: "נחש ירוק עיניים מסתובב ברחובות, אוסף ומתנכל אוכל את הבריות… בלי מדים ובלי חוקים ובלי שום אלוהים מכה ללא רחם בכל הילדים. כי חמדני שוטר זוטר רכז מידע למען המשטר. חמדני רק שכח בקורס למלשינים, הצדק לא יברח לא יסתיר פנים. חמדני שוטר זוטר. כלב בן כלב".
לשיר המחאה, או היצירה האמנותית סאטירית כפי שציין כהן, פורסמו מספר גרסאות, אחת מהן קליפ אנימציה, בו נראה נחש ירוק זוחל עם לשון אדומה משורבבת מפיו. בשל השיר ופרסומים נלווים עו"ד כהן הורשע לפני שנה וחצי בהעלבת עובד ציבור והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. כבר אז נקבע כי הפרסומים אינם מהווים ביקורת לגיטימית.
חמדני שימש רכז מודיעין בתחום הפרות סדר במרחב מוריה, והיה אחראי על ניטור אוהדים קיצוניים של בית"ר ירושלים מקבוצת "לה פמיליה" ועל פעילי מחאה חברתית מקבוצות שונות, בהם "אנשי המעברה", שדרשו דיור ציבורי. עו"ד כהן סייע וייעץ לקבוצות הללו ולפעילים חברתיים ואוכלוסיות מוחלשות. כהן טען כי חמדני התנכל לו ולאוהדים ופעילי המחאה מהקבוצות השונות, וניסה לפגוע בהם, לשאוב מהם מידע מפליל. במקביל, השחיר אותו בעיני הפעילים, וניסה לתקוע ביניהם טריז. לטענת עו"ד כהן, רכז המודיעין ניהל נגדו מלחמה אישית ואף הגיש נגדו תלונת שווא על איומים, וגרם לחקירתו במשטרה. בעקבות כל אלה, פרסם עליו "שיר" כתגובת שיימינג. עו"ד כהן טען כי השוטר הגיש תביעת השתקה לחיסול מחאה לגיטימית, וכי הדברים שכתב ושר עליו הם "אמת בפרסום", ומציגים את מעשיו הפסולים ובידוי הראיות, לכאורה, של רכז המודיעין.
חמדני, באמצעות עו"ד אשר אוחיון ועו"ד צבי זינגר, טען כי השיר מכיל דברי שטנה ובלע, וכי עו"ד כהן ניהל נגדו מסע ביזוי "אך ורק בשל כך שמילא את תפקידו במשטרה למנוע הפרות סדר". השוטר תבע גם שורה של כלי תקשורת ועיתונאים שפרסמו את השיר במסגרת דיווח על האקט הנקמני של משטרת ישראל שבא בעקבותיו, מעצרו של עו"ד ברק כהן וחקירותיו. סכום התביעה עלה לרף אסטרונומי של 2.8 מיליון שקל.
אגב, השופט משה בר-עם, כותב פסק הדין, הוא גם אחד משופטי ההרכב שמונה לתיק נתניהו, שאמור לצאת לדרך בסוף החודש. השופט בר-עם קבע כי כהן ייחס פעולות לא חוקיות עד מעשים פליליים לשוטר חמדני – ומדובר ב"לשון הרע ברורה וחד משמעית".
"מקובלת עליי טענת כהן, שקיימת חשיבות רבה בביקורת על אנשי ציבור ואנשי אכיפת החוק בפרט. ביקורת כזו היא חלק מהערך של חופש הביטוי… הנני נכון להניח לטובתו של כהן, שחלק מהרכיבים בשיר אינם עולים כדי לשון הרע, בכלל זה הפזמון החוזר 'חמדני רכז מידע למען המשטר'; כמו כן הביטוי 'חמדני רק שכח בקורס למלשינים הצדק לא יסתיר פנים'. זאת ועוד, הנני נכון לקבל את הטענה לפיה הביטוי 'כלב בן כלב', בקשר לתובע, הוא בגדר דברי קללה וגידוף, וככזה אינו נתפס כטענה עובדתית ומשכך הוא אינו מהווה לשון הרע", כתב השופט. "זאת, בעיקר נוכח שכיחותם של ביטויים כגון אלה בשיח הציבורי; הגם שמדובר בביטויים שאינם הולמים שיח מכבד".
"עם זאת", הוסיף השופט, "השיר כולל ביטויים קשים וגידופים חריפים, שהם בבחינת לשון הרע. הביטויים המיוחסים לתובע, על רקע תפקידו, לפיהם הוא 'אוסף ומתנכל'; 'אוכל את הבריות'; 'בלי מדים בלי ובלי חוקים ובלי שום אלוהים מכה ללא רחם בכל הילדים' – מקימים את יסודות לשון הרע", כתב השופט, "כהן הציג את התובע כמי שאינו מציית לחוק. כמו כן, בביטוי 'מכה ללא רחם… ללא שום אלוהים', הוצג התובע כאדם חסר רחמים תוך הטלת דופי בתפיסתו האנושית".
בשונה מהביטוי "כלב בן כלב" עליו הבליג, דעתו של השופט אחרת ביחס לביטוי "נחש". "התיאור כי התובע, בהיותו רכז מודיעין הוא 'נחש', בשעה שהתובע מבצע את תפקידו, מהווה לשון הרע. המונח מבטא תכונת גנאי קשה. הדימוי כנחש הוא ביטוי מעליב ומבזה… השיר תוקף את תפקודו המקצועי ויושרו האישי, תוך ייחוס עובדות שאינם אמת… כאמור, ביקורת על רשויות אכיפת החוק היא חיונית ומתבקשת, אך כהן לא הסתפק בכך, ובחר להעמיד את התובע על המוקד… תוך שימוש בביטויים משפילים ופוגעניים, בסיוע של דימוי מתוך עולם החי".
השופט דחה את טענות ההגנה: "כהן לא הוכיח כי התובע ביצע את המעשים הפסולים; לא הצליח להוכיח את הבסיס לתכונות הגנאי ואת הבסיס להטלת הדופי בו… כהן לא הוכיח כי התובע מתנכל לפעילים חברתיים… ולא הוכיח כי התובע הגיש נגדו תלונת שווא ו'מתנהל כאחרון העבריינים'. בטענות הגנה אלה, מבלי שנתמכו בראיות חיצוניות, פוזיטיביות, אין כדי לבסס את הגרסה העובדתית שהציג כהן בשיר… הביטויים שמהווים לשון הרע, אינם הבעת דעה על התובע או על תפקידו, אלא אמירות שלא הוכח כי יש בהן אמת. המאזין הסביר יניח שהתובע ביצע מעשים פליליים, בתפקידו כרכז מודיעין, הגם שלא הוכח שכך הדבר".
עם זאת, בעניין שיעור הפיצוי דחה השופט בר-עם את טענותיו של חמדני באשר ל"נזק מיוחד". השוטר טען כי בגלל הקמפיין של כהן הוצת לכאורה רכב המשפחה, והוא היה נתון לאיומים. לדבריו, משפחתו נאלצה לעזוב את הבית ולעבור למקום מגורים אחר, וגם את משרתו כרכז מודיעין עזב, עבר לתפקיד אחר ושכרו נפגע.
השופט כתב כי נזקים נטענים אלו לא הוכחו: "התובע לא הוכיח כי הרכב הוצת כלל. כך גם לגבי הנזק של מעבר דירה… ולא מצאתי ירידה בשכרו של התובע". בנוסף, "לא הוכח יסוד הקשר הסיבתי, בין הפרסום לבין הנזק (ככל שאירע). פרט לטענות שנזקים אלה היו תוצאה מפרסומי השיר, לא הובאה כל ראיה בתמיכה". בשונה מכך, נקבע, "קיימת חזקה לפיה נגרם נזק כללי לתובע, נוכח הפגיעה בשמו הטוב. התובע ספג עלבונות והשמצות באופן תדיר".
כהן יוצג בהליך באמצעות עו"ד יהונתן קלינגר. בשונה מהתביעה נגדו, בית משפט דחה את תביעת חמדני נגד כלי התקשורת, ביניהם גיא לרר וצינור לילה, וואלה ורדיו ללא הפסקה, וחייב את חמדני בהוצאות 10,000 שקל לכל אחד.
תומכיו של ברק כהן כבר מציעים בעמוד הפייסבוק שלו לעשות קמפיין גיוס המונים, למימון הפיצוי. עו"ד ברק כהן מסר לפוסטה: "מדובר בפסיקה שהיא עלבון למשפט, לשכל הישר ולצדק. חמדני תבע 2.8 מליון ש"ח בגין הנזקים שנגרמו לו בעקבות יצירת השיר 'רכז מידע'. השופט קבע כי חמדני לא הוכיח שנגרם לו נזק מוחשי כלשהו. וללא הוכחת נזק, קובע השופט ללא כל הנמקה כי יזכה לפיצוי השערורייתי. בנוסף, השופט מתחיל לנתח את השיר ולבחור מה המילים שאינו מאשר ליצור. למילה נחש כמטאפורה לערמומיות, אין אישור. השופט בעצם מעמיד יצירות לבחינה משפטית ומטאפורות להכרעה שיפוטית.
"לשיטתי מדובר בפסק דין שכולו ניסיון השתקה באמצעות הטלת עול כלכלי על גבי. הבנקים ניסו זאת לפניו, גם המשטרה, גם הפרקליטות וגם אפי נוה. לא ברור מהיכן עלה על דעתו שדווקא הוא יצליח במשימת ההשתקה השלטונית. אגב, חמדני שילם אגרה על סך 70 אלף שקל ונפסקו לו הוצאות על סך 40 אלף שקל. סה"כ חייב 110 אלף שקל ללא הוצאות לעורכי דינו, ככל שמשלם להם. מלבד העובדה שהורחק מעבודתו כרכז מודיעין, הרי שגם ניסיונו לרווח כספי שלא כדין – נכשל. מאמין שהכל יסתדר לטובה בסופם של דברים, ומזמין את כלל הציבור לעקוב אחר צאת האלבום 'צליל מיתר נגד המשטר' הכולל יצירות ביקורת על מגוון גורמים שלטוניים שפוגעים בנו".
