השופט ביטל תשלום של בעל לגרושתו בשל חשד לשכירות-פיקטיבית אצל הוריה

שתף כתבה עם חברים

האב תבע לבטל או להפחית את המזונות ולבטל את דמי המדור בטענה שהאם גרה בבית הוריה ואינה משלמת שכירות. האם טענה שהיא שוכרת יחידת דיור מאביה, אך השופט קבע כי לא הוכיחה שמדובר בעסקה אמיתית

השופט: "ספק אם הנתבעת בכלל משלמת דמי שכירות" (אילוסטרציה: Jakub Żerdzicki מאתר unsplash)

הורים גרושים נוטים לחשוב שמספיק שינוי אחד (עבודה חדשה, מעבר דירה או זוגיות חדשה) כדי לבקש מבית המשפט לשנות את דמי המזונות או לבטלם.
ואולם, פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב ממחיש עד כמה נוקשה הדרישה להוכיח שינוי נסיבות אמיתי, ועד כמה השופטים בודקים לעומק את טענות ההורים (23 אוקטובר).

אב לילד בן שבע הגיש תביעה לביטול או הפחתת המזונות שנפסקו לו בעבר (1,400 שקל מזונות ועוד 1,500 שקל מדור). לטענתו, מאז פסק הדין חלו כמה שינויים מהותיים:
– האם, שבעבר לא עבדה, משתכרת כיום לפחות 7,000 שקל נטו.
– היא מתגוררת בבית הוריה ואינה משלמת בפועל שכר דירה.
– יש לה בן זוג קבוע.

בשל סיבות אלו, האב ביקש לבטל או להפחית את חיובו במזונות ובמדור. עוד הוא טען, כי ההסכמה שניתנה בעבר למעבר האם מתל אביב להתנחלות סמוך לירושלים, לא כללה הסכמה להמשך תשלום דמי המדור, וכי מדובר בחיוב שתלוי במגוריה באזור המרכז.

האם דחתה את טענות בעלה לשעבר מכל וכל. לדבריה, הסכמתו שתעבור מתל אביב כוללת ממילא המשך חיוב במדור, והיא אף הוכיחה לטענתה, כי היא שוכרת יחידת דיור בבית אביה ומשלמת 2,500 שקל בחודש, מה שמקנה לה זכאות ל־833 שקל דמי מדור.

עוד טענה האם, כי הכנסות האב דווקא עלו משמעותית, וכי בידיו חסכונות בהיקף של מאות אלפי שקלים.

השופט ארז שני דחה את התביעה לביטול או הפחתת המזונות. לדבריו, כבר בעת פסיקת המזונות המקורית נקבעה משמורת משותפת, כך שלא ניתן להסתמך על כך כעילה לשינוי נסיבות.

השופט שני הזכיר כי לפי ההלכה הפסוקה (ובראשה הלכת בע"מ 919/15), "לא בנקל יסטה בית המשפט מהסכמות בין ההורים, קל וחומר שלא על נקלה יסטה מפסיקת מזונות שהיא בסכום מינימלי".

באשר לטענת האב שהאם החלה לעבוד, השופט קבע כי גם זה שינוי צפוי וטבעי: "סביר שאישה צעירה תחפש לעצמה עם הזמן מקום עבודה… לא ניתן לראות בכך שינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתה".

השופט שני ציין גם כי הכנסות האם אינן חריגות, ומעבר הדירה שלה נעשה ממילא בהסכמה שקיבלה תוקף משפטי, מבלי שהאב התנה זאת בשינוי גובה המזונות.

החלק המעניין בפסק הדין התייחס לטענות על דמי המדור. כאן קיבל בית המשפט את עמדת האב לאחר שבחן לעומק את טענות האם לשכירות אצל אביה.

השופט שני ציין כי לפי הפסיקה, דמי אחזקת המדור נבלעים לרוב בתוך המזונות השוטפים, להבדיל מדמי המדור עצמם. במקרה זה, קבע השופט, העדויות שהוצגו מלמדות שסכום השכירות עליו טוענת האם בסך 2,500 שקל כולל למעשה גם תשלומים אחרים שאביה של האם נושא בהם, כמו ארנונה וחשמל. לפיכך, יש לראות את דמי השכירות בפועל כנמוכים מהנטען.

עוד הבהיר השופט כי חלקו של האב במדור צריך להיגזר משליש מהעלות הריאלית של שכירות דירה באזור מגורי האם כיום, ולא על בסיס העלות שהיתה נהוגה בתל אביב.
לכן העריך השופט כי חלקו של האב במדור אינו עולה על כ־830 שקל בחודש, במקום 1,500 שקל שנפסקו בעבר. "עלות מעבר הדירה מאזור תל אביב בוודאי מכתיב פחיתה דרמטית בשיעור דמי המדור. השאלה אינה אם להפחית את דמי המדור אלא אם לבטלם כליל עד אשר תשכור לעצמה בנפרד מדור".

המשיכו לקריאה נוספת במדור משפחה >>>
עורכי דין מומלצים לענייני משפחה >>> 

השופט שני הוסיף אמירה עקרונית: "כאשר שוכר בן זוג דירה מבן משפחתו, קל וחומר מהורהו, מתגבר מאוד נטל ההוכחה המוטל עליו, להראות כי מדובר בשכירות אמיתית ולא בפיקציה. הורה המעניק לילדו זכות מגורים אינו זכאי לפיצוי כאילו השכיר את הנכס לצד ג'".

עוד ציין, כי האם לא הציגה ראיות מהותיות, כגון רישום מונים על שמה, ושהיחידה שבה נטען כי התגוררה אף פורסמה להשכרה באותה תקופה. "ספק גמור אם מדובר בשכירות במובן הרגיל שאליו אנו מתכוונים, ואם בכלל משלמת הנתבעת דמי שכירות".

השופט גם התייחס לטענת האם שהיא משלמת לאמה דמי טיפול בקטין, וקבע כי מדובר בניסיון "לערבב" סכומים שונים: "אביה של הנתבעת העיד כי הוא גובה 2,600 שקל, תוך שהוא מערבל בכך גם העברה נוספת לאשתו… תחושתי היא שנוצר ערבוב סכומים בין עזרה להוצאות אחזקת הדירה, דמי טיפול וקצת עזרה שוטפת".

בסופו של דבר קבע השופט: "לא הוכח די שהאם משלמת באמת מדור, ועד אשר לא יוצג חוזה שכירות מול צד ג', דין הוא לפטור את האב מתשלום מדור".

התוצאה הסופית: בקשת האב לביטול או הפחתת המזונות השוטפים נדחתה, אולם בקשתו לביטול דמי המדור התקבלה. לאור התוצאה, האם חויבה לשלם לאב 15 אלף שקל הוצאות משפט.

פסק הדין מדגיש כי הורה המתגורר בבית הוריו או בנכס של בן משפחה נושא בנטל הוכחה מוגבר להראות שמדובר בעסקת שכירות אמיתית. בית המשפט לא יסתפק בהעברה בנקאית או בהצהרה כללית, ויבחן לעומק אם מדובר בעסקה אמיתית או בסידור נוח שמטרתו לשמר את תשלומי המדור.

המסר להורים גרושים ברור: רוצים לשנות מזונות או מדור? תצטרכו להראות שינוי ממשי, בלתי צפוי.

* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *