מצבת האסירים הבטחוניים גדלה מאז 7 באוקטובר באלפים, ואחד הפאנלים המסקרנים בכנס אילת עסק בהתמודדות שב"ס עם מחבלי הנוחבה העזתים, וכתוצאה מכך ומדרישת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בהקשחת התנאים לאסירים הבטחוניים בכלל. כל אלה מייצרים גם במערכת המשפטית דילמות רבות לגבי המסגרת המשפטית הנכונה להחזקת ה"נוחבות" וכליאתם – האם במסגרת המשפט הפלילי עם הזכויות הרבות המוקנות בו לנאשמים, או שמא במסלול אחר שעוד לא מוכר כאן.
את הפאנל הנחתה הסנגורית הציבורית הראשית לשעבר, עו"ד ענבל רובינשטיין, ואחד הדוברים המרכזיים בו היה עו"ד עירן נהון, היועץ המשפטי של שירות בתי הסוהר.
"ה-7 באוקטובר ניפץ גם את הקונספציה של שירות בתי הסוהר", הודה נהון ופתח במונולוג קשה שעורר תחושות קשות גם בקהל. "בשנים שעברו היתה לאסירים בטחוניים אוטונומיה מלאה, הם ניהלו כלכלה משלהם, המדיניות היתה לאפשר להם להתנהל כקולקטיב, למשל לפתוח שולחן, היו רוכשים מזון בקנטינה בצורה מאורגנת ומבשלים אותו בעצמם. היו אצלם חפלות, היו חינגות, וכמה שזה נשמע רע להגיד את זה בסופו של דבר אסירים בטחוניים ניהלו את שב"ס. היה גם את מוסד הדובר, מפקדי הכלא לא פעלו מול האסירים אלא מול דובר האגף.
"אומרים 'שקט הוא רפש? אז צריך להגיד שבסופו של דבר שב"ס אכן העדיף את השקט, אפשר לומר התרגל לשקט… זה הגיע לכדי כך שאסירים פליליים הגישו עתירות כדי להיות בעלי זכויות כמו הבטחוניים. ועדות מקצועיות כמו ועדת קעטבי לצד ועדת השופט פינקלשטיין לבריחת האסירים מכלא גלבוע הדהדו ביקורת (על התנאים המפליגים שניתנו לאסירים הבטחוניים כדי לשמור על שקט ולהימנע מעימותים, ז"ק), אבל בסופו של דבר רק ב-7/10 הבנו כמה חשוב שארגון כמו שב"ס יהיה ארגון בטחוני, ולא יהיה ארגון כנוע מול אסירים בטחוניים, לא ייתן להם מה שהם רוצים, אלא יהיה חריף בהתנהלות שלו מולם. בעקבות ה-7 באוקטובר שב"ס עבר מהפכה, זו היתה ה"הזדמנות" לשינוי המדיניות, הקשחנו את התנאים עד למינימום של המינימום שמגיע לפי החוק".
יועמ"ש שב"ס הבהיר כי למעשה, הארגון שלו "מחזיק עכשיו את הנכס החשוב ביותר לאויבים שלנו, ולא סתם היו פרסומים שב-7/10 היתה כוונה של מחבלי הנוחבה להגיע גם לכלא שקמה באשקלון, ולשחרר אסירים".
על הקושי לתחזק את אסירי הנוחבה והסיכון שהם יוצרים אמר נהון: "קיים פיצוץ אוכלוסין. במתקנים מסוימים האוכלוסייה הבטחונית כמעט הכפילה את עצמה. הרי מי הם הנוח'בות, חיילים שהוכיחו יכולות מבצעיות, צבאיות. קחו בחשבון את הכמות שלהם בבתי הסוהר ואת היכולות והמוטיבציה בזמן מלחמה. יש הערכות מודיעיניות על אפשרות של ניסיונות רצח וחטיפת אנשי סגל.
"מאז השביעי באוקטובר נתפסו מעל 600 אמצעי לחימה קרים, אפילו כידון אחד היה, לקחו פרופיל אלומיניום מהחלון ויצרו ממנו כידון שיכלו לדקור סוהר דרך סורגים ברגע שיעבור.
"הוצאנו מהתאים את המזרונים במהלך שעות היום… אין להם יותר חשמל בתאים, כי בחשמל אפשר למלא שמן בקומקומים ולהתיז ולפגוע בסוהרים. ברור שאי אפשר גם לתת להם לבשל בתאים עם מחבתות על גז כפי שהיה עד כה. האנשים האלו הוכיחו את המסוכנות שלהם, את המסוגלות, הבטחוניים הם קבוצת שוויון אחרת מהאסירים הפליליים ומקבלים את המינימום שבמינימום על פי האמנות שאליהן ישראל מחויבת, לא גרם אחד יותר".
בהתייחס לטענות של ארגוני זכויות אדם על אירועי מוות בקרב הבטחוניים והתעללויות, אמר נהון: "כשקיים פיצוץ אוכלוסין כזה יהיו גם מקרי מוות. כל מקרה מוות נחקר. כשיש חשד לפלילים, המשטרה בתמונה. הם גם יהיו מיוצגים על ידי עורכי דין ויוכלו להגיש עתירות".
הדילמות שלא הוכרעו
דובר נוסף בפאנל, עו"ד שרון אפק, המשנה ליועמ"שית ובעבר הפרקליט הצבאי הראשי, דיבר על הדילמה המשפטית של המדינה – האם לשפוט חלק מהמחבלים כאסירים פליליים? האם להחזיק את כולם במעצר מנהלי? וכיצד לוודא עמידה בכללי המשפט הבינלאומי בסיטואציה כזו?
"אנחנו ניצבים בפני דילמות שבחלומות הכי שחורים לא חלמנו שנתמודד איתן", אמר אפק. "אף אחד בשב"ס לא חשב שמספר הכלואים הבטחוניים יכפיל עצמו, עוד לפני המלחמה היה מצב חירום כליאתי.
"אף מדינה מערבית לא עמדה בפני משבר בטחוני במימדים של ה-7 באוקטובר ומשבר חטופים רחב ולא התמודדה עם אתגרים חריפים כאלה. כאשר עמיתינו בעולם מעבירים ביקורת, אנחנו שואלים מה אתם הייתם עושים, אלו פתרונות מערכת המשפט שלכם היתה נותנת ובדרך כלל הם נאלמים דום".
אפק ציין שלושה מסלולים רלוונטיים להחזיק את הכלואים:
- מעצר מנהלי-מניעתי לפי חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (לב"חים). החוק נחקק בשנת 2002 בהקשר של מחבלים שהובאו מארגונים שונים בלבנון כדי לשמש קלפי מיקוח בידי ישראל עד לשחרור רון ארד. לוחם בלתי חוקי – זו ההגדרה המשפטית למחבלים שלקחו חלק בפעולות איבה ולא מתקיימים לגביהם התנאים של שבויי מלחמה לפי המשפט הבינלאומי – מאחר שלא משתייכים לכוח צבאי סדיר שמציית לכללי המלחמה וחוקי המשפט הבינלאומי.
- לדברי המשנה ליועמ"ש, רוב המחבלים שנעצרו בעזה ומחבלי הנוח'בה שנתפסו חיים ב-7.10 מוחזקים במסלול של לוחמים בלתי חוקיים – מעצר מנהלי ללא משפט שמוארך מעת לעת.
- כמה מהמחבלים היותר בכירים בארגוני טרור שמוחזקים בידי ישראל, קוטלגו כרגע ונעצרו במסגרת המסלול הפלילי, עם התאמות בחוק שמאפשרות הארכות מעצר לתקופות ארוכות, ובהמשך ייתכן ויועמדו למשפט פלילי.
- אפשרות נוספת היא הקמה מחדש של בית המשפט הצבאי שהיה קיים בעבר בלוד. לבית המשפט הצבאי שביהודה ושומרון אין סמכות שיפוט על עזה.
לדברי אפק, הדילמות לא הוכרעו עדיין על ידי היועצת המשפטית לממשלה ובשלב זה משמרים את החלופות – הליך פלילי, המשך מעצר מנהלי, או משפט צבאי.
לגבי הביקורת של ארגוני זכויות אדם על תנאי הכליאה אמר אפק: "יש כמה עתירות שתלויות עומדות לפני בית משפט העליון, בנושא תנאי המזון והצפיפות באגפים הבטחוניים.
"לכל אורך ההיסטוריה של המדינה היו דילמות בין צרכי הביטחון הלאומי לזכויות אדם כאשר הטרור היכה במדינה, וידענו להתמודד גם במסגרת המשפט הבינלאומי שנותן כלים במצב מלחמה. לדוגמה בג"ץ הכשיר את הסיכולים הממוקדים.
"ישראל במלחמה א-סימטרית מול ארגוני טרור, כאשר הם מבצעים את פשעי המלחמה הגרועים ביותר, ואנחנו עדיין שומרים על כללי המשפט".
