בית משפט המחוזי מרכז בלוד דחה את בקשת רשות המסים לגזור עונש מאסר בפועל על חבר בהתארגנות עבריינית, מהמתוחכמות שנחשפו בארץ, להפצת חשבוניות פיקטיביות ועוקץ מע"מ מקופת המדינה. השופט מיכאל קרשן נזף ברשות המסים מאחר שכתב האישום נגד הנאשם הוגש "בשיהוי עצום של למעלה משש שנים, והמאשימה לא הציגה שום הסבר רציונאלי לשיהוי החריג".
השופט קיבל את בקשת הסנגור, עו"ד יוסי חמצני, לחרוג ממתחם העונש ההולם, לאור חלוף הזמן המשמעותי וההתנהלות הבלתי סבירה של "היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים במע"מ" שהגישה את התיק.
הנאשם עופר בנבנישתי (54) מיהוד פעל תחת הנחייתם של רונן זגיר מגבעת כ"ח וסרגיי סידורוב מפתח תקווה, השניים שעמדו בראש הרשת וניהלו "מפעל חשבוניות פיקטיביות". "מפעל" זה זייף, הפיץ וניכה אלפי חשבוניות מס בהיקף של כמעט מיליארד שקל.
נגד סידורוב וזגיר, הראשים, הוגש כתב אישום כבר ב-2016 ולפני שמונה שנים הם נשפטו במסגרת עסקת טיעון ל-69 חודשי מאסר, והשתחררו מזמן.
בנבנישתי היה מאנשי הקש המרכזיים של הרשת – אלה המכונים בעגה העבריינית "קופים" – שאפשרו את ההונאה. באמצעותו ניהלו סידורוב, זגיר ונאשם נוסף בשם אופיר גלפר את אחת מחברות הקש – עוסק מורשה אשר נפתח על שם בנבנישתי והיה פלטפורמה להפצת חשבוניות פיקטיביות ומכירתן לכל דורש תמורת 10 אחוז עמלה.
בנבנישתי עצמו הורשע בהפצה של חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 20 מיליון שקל וקיזוז חשבוניות ותשומות פיקטיביות בסכום זהה. הוא הורשע בעבירות מע"מ ומס הכנסה רבות מסוג פשע. ואולם, השופט קרשן שניהל את הגישור בתיק והביאו להודאה בכתב אישום מתוקן, לא הצליח להבין מדוע המאשימה – רשות המסים – העמידה לדין את ראשי ההתארגנות סידורוב וזגיר לפני עשור, בינואר 2016, אך השתהתה עוד שש שנים בהגשת כתב אישום נגד שחקני המשנה בפרשה, וביניהם בנבנישתי בתיק זה.
ביקורת בית המשפט לא אמורה להפתיע את יחידת התביעה של רשות המסים. ביום הגשת כתב האישום נגד בנבנישתי במאי 2022, לפני שנכתבה מילה אחת של השופט בתיק זה, לפני שהתנהל דיון אחד, נכתב באתר "פוסטה" כך:
שיא חדש בסחבת בניהול תיקים פליליים ברשות המסים: המחלקה לתיקים מיוחדים במע"מ, שאמורה להיות יחידת דגל בתיקים גדולים, הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז כתבי אישום נגד חמישה נאשמים בפרשת חשבוניות פיקטיביות – שבע שנים (!) אחרי שהנאשמים נחקרו ונעצרו לחקירה. לפי כתבי האישום, מדובר באחת ההתארגנויות הגדולות שפעלו להפצת חשבוניות פיקטיביות בישראל, שעקצו עשרות רבות של מיליוני שקלים לכאורה מקופת המדינה.
בגזר הדין אתמול, השופט קרשן תיאר את התפקיד הלא מבוטל שמילא הנאשם בנבנישתי בפרשה (13 מאי). "לפני כעשור היה הנאשם שותף להתארגנות פלילית… אשר הוציאה לפועל תוכנית עבריינית רחבת היקף של הנפקת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מאות מיליוני שקלים ללקוחות…", כתב השופט, "בהנחיית ראשי ההתארגנות, נרשם הנאשם ברשויות המס כעוסק מורשה בשם ב.ב.ר וסיפק פלטפורמה להתארגנות לביצוע עבירות שונות בהיקפים כספיים גבוהים".
"הנאשם וההתארגנות התקשרו עם חברות ועוסקים שונים להם מכרו מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס, כדי לאפשר ללקוחות ההתארגנות לנכות את החשבוניות הפיקטיביות בדיווחיהם התקופתיים למע"מ ולהתחמק מתשלום מס על הכנסה", הוסיף השופט, "לצורך מימוש התוכנית, (במקביל) רכשה ההתארגנות מחברות ועוסקים שונים – ספקים פיקטיביים – חשבוניות וניכתה תשומות פיקטיביות בדיווחיה למע"מ וכן הגדילה באמצעותן את הוצאותיה לצורך התחמקות מתשלום מס".
במסגרת חלקו בהתארגנות, בנבנישתי נתן לראשי הרשת הרשאה לעשות שימוש בתיק העוסק שלו לשם הפצת חשבוניות פיקטיביות וביצוע פעולות אשר נועדו ליצור מראית עין של התנהלות עסקית לגיטימית.
בנבנישתי פעל להוציא רישיון כוח אדם ממשרד התמ"ת, חתם על חוזי עבודה פיקטיביים ואפשר לראשי הרשת לחתום על חוזים בשמו; התנהל מול בנקים; אפשר לאחרים להוציא חשבוניות פיקטיביות על שם העוסק המורשה; עמד בקשר עם רואה חשבון ומנהלי חשבונות בשם העוסק המורשה הרשום על שמו; הוציא, חתם, העביר וקיבל חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מיליוני שקלים; עמד בקשר עם לקוחות, מתווכים ועוסקים שונים שהתקשרו עם ההתארגנות לרכישת חשבוניות פיקטיביות או סיפקו לה תשומות פיקטיביות; פעל לניכוי מס התשומות בדיווחים כוזבים לרשויות המס.
בפועלו במסגרת ההתארגנות, באופן פרטני, הנאשם פעל על מנת לסייע לאחרים להתחמק מתשלום מס בסכום שאינו פוחת מ-22 מיליון שקל, כשסכום המע"מ אינו פוחת מ-3.2 מיליון. כמו כן, הפלטפורמה של העוסק המורשה שלו שימשה לקיזוז חשבוניות פיקטיביות בסכום זהה, שנקנו מאחרים כדי לאפס את חבות המס.
באי כח רשות המסים – עו"ד גל כהן מסיקה, עו"ד תאיר בן-שושן דויטש ועו"ד ליתג שטיצקי – ביקשו לגזור על בנבנשיתי בעקבות הודאתו, 18 חודשי מאסר בפועל, הגם שכתב האישום המקורי היה חמור ונרחב יותר.
בעקבות הגישור, התביעה אישרה את טענת ההגנה כי הנאשם ביקש לנתק בשלב מסוים את הקשר עם הרשת, ובעקבות כך אחד הראשים, רונן זגיר, החל במסכת איומים וסחיטה כלפיו, ואף הופעלה נגדו אלימות פיזית אשר כללה איומי אקדח.
לדברי הנאשם, לפני שביקש לעזוב, מפעיליו ברשת שנתנו לו הנחיות ניצלו את מצבו מאחר ובתקופת ביצוע העבירות נקלע לחובות כספיים עקב הימורים.
עו"ד חמצני המתמחה בתיקי עבירות מס וחשבוניות פיקטיביות, הדגיש כי מעורבותו של בנבנישתי ברשת העבריינית היתה נמוכה ופאסיבית בעיקרה . הסנגור הדגיש כי בכתב האישום אין טענה לרווח אישי שהפיק הנאשם בעצמו, וראשי הרשת המפעילים הם אלו שקטפו את פירות ההונאה.
עו"ד חמצני הדגיש כי מאז ביצוע העבירות חלף למעלה מעשור (!!!). מאז הנאשם שינה את דרכיו, והדבר צוין גם בתסקיר חיובי של שירות המבחן אשר ישלב את הנאשם בהליך טיפולי.
עו"ד חמצני הדגיש בטיעוניו כי יש להקל עם הנאשם גם בשל נסיבותיו האישיות, וגם בשל הרשלנות של רשות המסים והשיהוי הדרמטי בהגשת כתב אישום עשור אחרי ביצוע העבירות. זאת, אף על פי שהתקבל אישור היועץ המשפטי לממשלה לכך, תוך חריגה מהזמנים הקבועים בהנחיה לטיפול בתיקים. הסנגור ביקש לחרוג ממתחם העונש הראוי מטעמי שיקום ובשל הגנה מן הצדק.
השופט קרשן כתב כי הצדק עם ההגנה. עקרונית, הוא כתב, "במצב דברים רגיל, חובה להשית עונשים מחמירים וכואבים על מי שמבצע עבירות כלכליות חמורות שכאלה". לדבריו גם העונש שביקשה התביעה, 18 חודשי מאסר יכול להיות בהחלט הולם – אלא שבמקרה זה על התביעה "להיענש" על מחדליה.
"בצדק העמידה ההגנה במרכז טיעוניה את העובדה כי כתב האישום הוגש בשלהי שנת 2022, כאשר העבירות שיוחסו לנאשם בוצעו בשנים 2015-2014 וכתב האישום נגד ראשי ההתארגנות, שכולל את כל הפרטים הנוגעים לנאשם, הוגש כבר בחודש ינואר 2016, דבר שמעיד על כך שבשלב זה הסתיימה חקירת הפרשה…".
"כתב האישום נגד הנאשם הוגש אפוא בשיהוי עצום, והמאשימה לא הציגה שום הסבר רציונאלי לכך", כתב השופט. "הנזקים של התמשכות ההליך הפלילי רבים. במקרים בהם חלוף הזמן בלתי סביר, מוצדק לחרוג ממתחם העונש ההולם ולקבוע עונש מתחת לתחתית הרף".
מעבר לדברי השופט, ממעקב אחר תיקים פליליים של רשות המסים, יש לציין כי מדובר בדפוס חוזר בתיקים רבים של יחידות התביעה של הרשות. גם מבקר המדינה כתב על כך בשנת 2020: "מאות תיקי חקירה ממתינים שנים ארוכות ללא טיפול ביחידות הרשות. יש בכך עינוי דין לחשודים אשר עניינם תלוי ועומד תקופה ארוכה בלי שידעו מה עלה בגורלם. השיהוי הממושך בטיפול בתיקי החקירה פוגע באמון הציבור". ברשות נוהגים לציין כי קיים מחסור חמור בכח אדם ביחידות התביעה הרלוונטיות.
בסיכום, השופט קרשן קבע שעל בנבנישתי יוטלו תשעה חודשי עבודות שירות וקנס בסך 40 אלף שקל, וכן יהיה תחת פיקוח שירות המבחן למשך 18 חודשים.
עבריינים. לא עושים להם שום דבר.
חיים חיי ראווה עם בתים מפוארים. מערכת קלוקלת.
והרוסים הם חלק מהמאפיה באו לארץ ישראל הכל מותר למדו את השיטה כאן לא מערכת משפט כאן מערכת קלוקלת