המשנה ליועצת המשפטית לממשלה שרון אפק ורשות איסור הלבנת הון בראשות עילית אוסטרוביץ לוי פרסמו תזכיר חוק מהפכני, שמציע לתת בידי הרשות סמכות דרקונית, כך שהיא תוכל להורות לבנקים ולנותני שירותים פיננסיים להקפיא רכוש של אנשים וחברות למשך חמישה ימים ללא צו שיפוטי.
"מטרת התיקון להעניק לרשות סמכות להורות לגופים מפוקחים על הקפאה זמנית של פעולות ושל רכוש, לגביהם מתעורר חשד שקשורים לעבירות הלבנת הון, מימון טרור או עבירות מקור, וזאת ללא צורך בצו שופט", נכתב בתזכיר החוק שפורסם בחודש האחרון, "סמכות זו נדרשת כדי לאפשר לרשויות לפעול במהירות ובזמן אמת, כאשר עולה חשד כי רכוש מסוים או פעולה (פיננסית) מסוימת קשורה לעבירות הלבנת הון, מימון טרור או עבירות מקור".
היועמ"שית טוענת כי הצעת החוק תספק לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ולרשויות האכיפה, "כלים אפקטיביים כדי להתמודד עם רכוש לא חוקי, ועם פעולות פיננסיות חשודות שעלולות לגרום לנזק רב ולסייע בהמשך פעילותם של גורמים עברייניים. באמצעות הענקת סמכות להקפאת פעולות חשודות ללא צו שיפוטי, החוק יאפשר לרשות לפעול במהירות וביעילות, לצורך מניעת הברחת כספים, על מנת להבטיח שרשויות האכיפה יוכלו לפעול לתפיסה וחילוט של הרכוש שיאפשר את המשך החקירה וההליך הפלילי".
בהצעת החוק מוצע כי רשות איסור הלבנת הון תפעיל את הסמכות הזו, על בסיס בקשה מנומקת שתקבל מאחת מרשויות האכיפה: משטרה, שב"כ, מוסד, מלמ"ב (חקירות משרד הבטחון), מח"ש, רשות ניירות ערך, חקירות מכס – או על בסיס בקשה מנומקת ממדינה זרה שמקיימת שיתופי פעולה עם ישראל בתחום האכיפה.
הרשות תוכל ליזום פעולה כזאת גם בעצמה, על בסיס מידע שתקבל מהגורמים המחוייבים לדווח לה לפי חוק על פעולות פיננסיות: הבנקים ונותני שירותים פיננסיים.
ראש רשות איסור הלבנת הון יתעד בכתב את הנימוקים למתן הוראת ההקפאה במערכותיו הפנימיות.
הרשות טוענת כי "הצעת החוק תשמור על זכויות הצדדים המעורבים" שכן לצורך הארכת הקפאת רכוש וחשבונות אחרי חמישה ימי עסקים, כבר יידרש צו שופט.
בהצעת החוק נטען כי הארגון הבינלאומי של המדינות המפותחות למאבק בהלבנת הון, ה-FATF, קבע בעצמו סטנדרטים חדשים בתחום תפיסה וחילוט נכסים. כעת הארגון דורש מהמדינות החברות בו לעכב, באופן מיידי, ללא צו בית משפט, פעולות ורכוש כאשר מתעורר חשד לעבירות הלבנת הון, מימון טרור או עבירות מקור – ולנקוט בפעולה מיידית כאמור גם לבקשת מדינה זרה.
ועדת עבירות כלכליות ואיסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין מבקרת בחריפות את הצעת החוק. יושבי הראש של הוועדה הארצית – עו"ד אורי גולדמן, עו"ד יעל גרוסמן ועו"ד גיל דחוח – פנו למשנה לאפק ומבקשים לגנוז את התזכיר לפני שיובא להליכי חקיקה בכנסת.
בנייר העמדה מטעם הלשכה נכתב כי "במצב כיום, הוצאת צווי תפיסת רכוש על ידי בתי המשפט מחייבת בדיקה על ידי שופט מקצועי אם קיים "חשד סביר".
הפסיקה שהתפתחה לאורך השנים, קובעת קריטריונים שלפיהם יכול בית המשפט להורות על תפיסת רכוש, תוך קווי דמיון בין תפיסת רכוש לבין מעצר, ששניהם מחייבים איזון זהיר.
"תזכיר החוק מבקש להעניק לראש הרשות לאיסור הלבנת הון סמכות מנהלית קיצונית להקפאת רכוש – לרבות כספים ונכסים פיננסיים – ללא צו שיפוטי וללא מתן אפשרות מיידית לנפגעים להשיג על כך. מדובר בפגיעה חמורה בזכות החוקתית לקניין (סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו), בזכות להליך הוגן ובחזקת החפות. הוראת ההקפאה המנהלית משולה לצו תפיסה זמני, אך אינה כפופה לכללים של ביקורת שיפוטית מיידית".
לשכת עורכי הדין מתריעה כי "מדובר בסטייה חמורה מתפקידה של רשות איסור הלבנת הון – שהיא רשות מודיעינית – והפיכתה לרשות אכיפה. הרשות הוקמה כרשות מודיעינית שמטרתה לרכז, לנתח ולהעביר מידע פיננסי לגופי אכיפה מוסמכים. אין לרשות סמכויות חקירה, אמצעי חקירה או כלים משפטיים לבחינת ראיות וקביעת רמת חשד פלילית.
"לא זו אף זו, הרשות מבקשת להתעלם מרף החשד הפלילי, ולהסתפק בשיקול דעת מנהלי. הסמכות המבוקשת תהפוך אותה לרשות אכיפה עצמאית, עם סמכות לפגוע במידה קיצונית בזכות הקניין – וזאת ללא כל הכשרה, ניסיון או כלים משפטיים הולמים.
"הקביעה, האם קיים חשד פלילי, טעונה ניתוח ראיות, שקילת זכויות של בעל הרכוש, פרשנות משפטית ובחינה של הסבירות העובדתית והמשפטית – כל אלו אינם מתפקידה של רשות מודיעין, והם מצויים במובהק בידי גופי חקירה ובתי המשפט בלבד. הסמכת גוף מודיעיני לקבוע בעצמו מתי קיים 'חשד', ולהפעיל בעקבות כך, באופן עצמאי, סנקציות חמורות כדוגמת הקפאת רכוש – היא סטייה חמורה מכללי שלטון החוק, ומנוגדת לעקרונות חוקיים בסיסיים".
עורכי הדין גולדמן, גרוסמן ודחוח כותבים למשנה ליועמ"שית כי ייווצר תקדים מסוכן של ריכוז סמכויות אכיפה בידי רשות רגולטורית שאינה כפופה למנגנוני פיקוח. "מכיוון שמדובר ברשות מנהלית שפועלת לפי אמות מידה מנהליות, אין שום ערובה שיישמרו, באופן מושכל, אחיד והוגן זכויות בעלי הרכוש, כאשר אלו אפילו אינם בגדר חשודים".
"מדובר על הסתמכות על שיקול דעת בלבד (בניגוד ל"חשד סביר" הנדרש בבתי המשפט). בהיעדר רף ראייתי מינימלי, תהיה התוצאה הקפאה על בסיס מידע מודיעיני שלא נבדק במסגרת חקירה ראויה, ומבלי שתוכח, אפילו לכאורה, עבירה או קשר של הרכוש לעבירה".
הלשכה מזכירה עוד את דו"ח מבקר המדינה אשר ביקר את מדיניות החילוט בישראל, והתריע על פערים של עשרות אחוזים בין היקף התפיסה הזמנית של רכוש בשלב חקירה וניהול משפט, לבין היקף החילוט הסופי לאחר הרשעות.
דו"ח המבקר קבע כי קיימת נטייה מוגזמת למשטרה ולפרקליטות, להשתמש בכלי החילוט הזמני, תוך פגיעה קשה בחזקת החפות, בזכויות הקניין וביכולת הקיום הכלכלי של חשודים.
"קל לנחש כיצד תשפיע הסמכת רשות מנהלית לבצע 'חילוט זמני' על מציאות זו", כותבים עורכי הדין גולדמן, דחוח וגרוסמן. "מתן סמכות הקפאה לרשות תגדיל את הפער בין התפיסה הזמנית לחילוט הסופי… התזכיר אף פוגע באופן חמור בצדדים שלישיים תמי לב. הקפאת רכוש על ידי הרשות עלולה להוביל גם לפגיעה בשותפים, עובדים וספקים של אדם או חברה שרכושם הוקפא… לסיכום, הלשכה קוראת לא להפעיל סנקציות מסוג זה כנגד בני אדם בטרם היותם חשודים בביצוע עבירה, מבלי שתבוצע חקירה פלילית ראויה, ומבלי להבטיח את זכויות היסוד של בעלי הרכוש".
