בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי עבודות שירות על שחקן התיאטרון והקולנוע דן תורג'מן, שהורשע בשורת עבירות מס.
תורג'מן לא דיווח לרשויות המס על הכנסותיו מיזמות נדל"ן והשכרת דירות בסכום של 3.6 מיליון שקלים.
הפרקליטות ביקשה לגזור עליו 15 חודשי מאסר בגין העבירות בהן הודה טרם שמיעת הראיות. תורג'מן הורשע ב-6 עבירות של השמטת הכנסה ו-14 עבירות של שימוש במרמה ערמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס הכנסה ומס שבח.
שופטת בית משפט השלום בתל אביב, ציפורה גילוני גז מתחה ביקורת על הפרקליטות ורשויות המס בגין השיהוי בהגשת כתב האישום. תורג'מן השמיט הכנסות בין השנים 2007-2018, אך העבירות המרכזיות בוצעו עד שנת 2012 – וכתב האישום הוגש רק ביולי 2023.
"לא מצאתי טעם להצדקת השיהוי הכבד בהגשת כתב האישום", כתבה השופטת, "משכך החלטתי לקבל את טענת ההגנה לפיה השיהוי המשמעותי בהגשת כתב האישום וחלוף הזמן החריג מצדיק סטייה ממתחם העונש ההולם, כך שהנאשם לא ירצה מאסר מאחורי סורג ובריח".
האישום העיקרי בו הורשע השחקן נוגע כאמור לשנים 2007-2012. תורג'מן חתם על חוזה עם החברה לפיתוח הישוב בית אריה, ועסק ביזמות ובשיווק מגרשים ובמתן שירותי בנייה לאמנים ולאנשי רוח באמצעות חברה בבעלותו.
מספר לקוחות חתמו על חוזי עסקאות נדל"ן וחוזי הזמנת שירותי בנייה בישוב, עם תורג'מן והחברה בבעלותו, אשר הפיקו הכנסות של כ-2.7 מיליון שקל.
הכנסות אלה לא דווחו בדו"חות לפקיד השומה.
תורג'מן התנהל באמצעות חברת ההפקות שבבעלותו, ולא הודיע כלל לפקיד השומה על תחילת עיסוקו ביזמות נדל"ן, לא הפיק חשבוניות מס עבור הכנסות אלה, ולא ניהל ספרים.
על פי אישום שני בתיק, תורג'מן היה הבעלים של נכס שרכש בבית אריה בשנת 2007, אך רשם את הנכס על שם אשה אחרת, וכאשר מכר אותו בשנת 2014 המכירה לא דווחה על שמו. כך הוא חסך תשלום מס שבח בסך 136 אלף שקל.
על פי אישום שלישי, בין השנים 2011-2018 השמיט תורג'מן מדוחותיו הכנסה נוספת של מיליון שקל שנוצרה לו מהשכרת שתי דירות, וגם זאת במזיד ובכוונה להתחמק מתשלום מס.
סכום ההשמטה הכולל אשר תורג'מן הודה בו במסגרת כתב האישום המתוקן עמד כאמור על יותר מ-3.6 מיליון שקל. ברגיל, הרשעה בהיקף עבירות כזה מובילה למאסר.
ואכן, פרקליטות מיסוי וכלכלה שניהלה את התיק, דרשה מאסר של 15 חודשים לשחקן הנעדר עבר פלילי. לטענת הפרקליטות, פסיקת בתי המשפט קובעת שיש להטיל על עברייני מס עונשי מאסר בפועל כאשר העלמת המס גדולה וממושכת.
מנגד, סנגוריו של הנאשם הדגישו את מחדלי התביעה, וביקשו להתחשב בנסיבות האישיות של הנאשם בן ה-67.
במהלך הטיעונים לעונש, הם הביאו כעד אופי את הבמאי יואל שרון שביים בשנת 1988 את סרט הקולנוע "בצלו של הלם קרב", אחד מהסרטים הידועים בהם שיחק תורג'מן בתפקיד הראשי.
שרון סיפר כי כתב וביים את הסרט לאחר שהשתקם מפציעה קשה במלחמת יום הכיפורים, ונותר משותק בפלג גופו התחתון. שרון סיפר כי בחר ללהק את תורג'מן לתפקיד המרכזי, בין השאר לאור עברם כקצינים בחטיבת הצנחנים.
שרון תיאר כי במהלך התחקיר לסרט, למדו הוא ותורג'מן את נושא הלם הקרב על בוריו, לאחר שפגשו הלומי קרב.
בעקבות הקרנת הסרט וסיקורו בתקשורת, התעורר שיח ציבורי שהביא להקמת ועדה מיוחדת באגף השיקום לחיילים משוחררים, ששינתה את הגישה הטיפולית כלפי הלומי קרב.
עוד סיפר כי הוא והנאשם המשיכו ללוות הלומי קרב שפנו אליהם מאז יציאת הסרט. בהמשך, הקים שרון את עמותת "אתגרים" שמטרתה לשקם ולתמוך באנשים עם מוגבלות באמצעות פעילויות ספורט מסוגים שונים.
מטעם ההגנה הוגשו לבית המשפט גם הסכמי שומה שנחתמו עם מס הכנסה (אזרחי) לפריעת החוב, בהם סוכם כי תורג'מן והחברה בבעלותו ישלמו יחד מס של חצי מיליון שקלים.
תורג'מן בדברו האחרון לפני גזר הדין, תיאר את עינוי הדין שעבר, טען כי שמו נהרס וכי הוא עבר לטבריה בשל כך.
עוד הוא סיפר על התנדבותו כמנטור ללוחם שייטת שנפצע בראשו מקליע ואיבד את יכולתו לדבר, אך לאחר שיקומו, ולאחר שליווה אותו מעל לשנה, הלוחם שב לדבר, מצא עבודה, התחתן והביא ילדים לעולם.
השופטת ציפורה גילוני גז כתבה בגזר הדין כי הנאשם הורשע בעבירות מס חמורות מסוג פשע, ומקופת הציבור נגרעו סכומי כסף משמעותיים.
"במקרים דומים, ללא נסיבותיו החריגות של תיק זה, נקבעו מתחמים שתחילתם ב-12 חודשי מאסר בפועל, גם כאשר מדובר במחדלים (עבירות) בגובה נמוך יותר", כתבה השופטת.
בשורה התחתונה, התקבלה בקשת ההגנה לחרוג ממתחם העונש ההולם לאור חלוף הזמן החריג מביצוע העבירות והמחדל של התביעה.
השופטת גילוני גז כתבה: "המאשימה לא סיפקה הסבר מניח את הדעת לכך שהתיק המתין להגשת כתב אישום כ-3.5 שנים בפרקליטות וכמעט שנתיים ביחידה החוקרת. לא מדובר בפרשה סבוכה או בתיק מורכב במיוחד".
עוד לדבריה, "החקירה הפכה גלויה בחודש מאי 2018, ורשויות התביעה והחקירה היו צריכות לקחת בחשבון שיש לבצע את החקירה ולהגיש את כתב האישום באופן מהיר ויעיל, בשים לב לכך כי העבירות המרכזיות שנחקרו בוצעו בשנים 2007-2012. אלא שרשויות האכיפה לא רק שלא פעלו כפי שהיו צריכות לפעול, אלא השתהו שיהוי כבד ללא הסבר".
לדברי השופטת, "מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש כאשר הנאשם נותן את הדין כ-19 שנים (!) מתחילת מועד ביצוע העבירות המרכזיות, נשוא האישום הראשון".
אשר על כן על הנאשם נגזרו תשעה חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות.
מלבד זאת הוטל קנס בסך 100 אלף שקל עליו, ועוד קנס נוסף בסך 100 אלף שקל על חברת ההפקות בבעלותו.
