בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד הוצג הסדר טיעון מקל בעניינו של צעיר מהעיר לוד, שהועמד לדין על עבירת נשיאת נשק אבל בסופו של דבר, במסגרת הסדר טיעון, הוא הודה והורשע בעבירה מופחתת של החזקת נשק.
לפי כתב האישום המקורי נגד מועתז אל חואגה (23), ב-27 במרס הוא רכב על קורקינט חשמלי בדרכו לביתו שבמתחם המשפחה בלוד, ונשא על גופו אקדח גלוק טעון במחסנית ובתוכה 13 כדורים. בהתקרבו למתחם, כשהבחין בשוטרים שנכחו במקום, אל חואגה החל במנוסה ובשלב מסוים השליך את הנשק מעבר לגדר המתחם.
התשתית הראייתית נגד הנאשם התבססה על דוחות פעולה משטרתיים, ממצאי בדיקת פרופרינט שמצביעים על נוכחות מתכת ברזלית על כף ידו, וראיות נוספות. בחקירתו הכחיש הנאשם כל קשר לנשק ולהשלכתו, אבל כתב האישום ייחס לו הן נשיאת נשק כאמור, והן שיבוש הליכי משפט.
במסגרת דין ודברים מול הפרקליטות הצביע הסנגור, עו"ד ווליד כבוב, על קשיים ראייתיים ובין היתר טען כי אין ראיות פורנזיות בתיק. עוד טען הסנגור, כי בזירת האירוע היתה המולה של אנשים כך שאולי מי מהם זרק את הנשק. זאת ועוד, הסנגור אמר כי במהלך הבריחה של הנאשם נותק קשר עין של השוטרים ממנו – מה שיוצר קושי לקשור אותו לנשק.
לאור הטיעונים הללו, הצדדים הגיעו להסדר טיעון שבמסגרתו הוגש כתב אישום מתוקן על החזקת נשק. עם זאת, לא היתה הסכמה בין הצדדים לגבי העונש.
הפרקליטות עתרה למתחם ענישה של 18-36 חודשי מאסר, וביקשה לגזור על הנאשם מאסר של 22 חודשים.
הסנגור, מנגד, ביקש להסתפק בעונש של שנת מאסר.
השופטת מרב גרינברג שמעה את טיעוני הצדדים וגזרה על הנאשם 16 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו (כשבעה חודשים), תוך התחשבות בעובדה שהוא נעדר עבר פלילי. השופטת התחשבה בנסיבותיו האישיות של הנאשם וטענתו כי מדובר ב"מעידה חד פעמית". לצד מאסר בפועל, השופטת גזרה על הנאשם גם מאסר על תנאי וקנס בסך 4,000 שקל.
יש לציין כי בשנה האחרונה ישנה מגמה של בתי המשפט להחמיר בעבירות נשק, כחלק מהתמודדות עם הפשיעה והאלימות ברחובות, ובפרט בחברה הערבית. כך למשל, בית המשפט העליון קיבל לפני כשבוע ערעור של הפרקליטות, והחמיר בעונשיהם של שלושה נאשמים בעבירות נשק מהצפון, תוך ביקורת על בית המשפט המחוזי בחיפה שגזר עונש קל מדי. שופט העליון שכתב את ההחלטה בתיק זה היה חאלד כבוב, אביו של הסנגור בתיק נגד הצעיר מלוד.
