אור ליום ה-8 באוגוסט 2005 קיבל חוסה אימנס דה אלבורקה, מפקד היחידה למלחמה בעבירות רכוש (ימע"ר בפרורטלזה, סיארה, ברזיל, טלפון מפתיע ממפכ"ל המשטרה הפדרלית, שהודיע לו על שוד בבנק המרכזי.
"זאת היתה הפעם הראשונה שהוזעקנו בשל תקרית בבנק המרכזי. צריך להבין שהבנק המרכזי היה מאובטח מאד ומעולם לא היה יעד לשוד. חשבנו שמדובר בפשע זעיר, פריצה לבנקומט, משהו שטותי. כשהגענו לשם גילינו בור".
כך נפתח הפרק הראשון בשלוש טונות – השוד בבנק המרכזי של ברזיל, מיני-סדרת דוקו (שלושה פרקים) מרתקת מהפנטת והדוקה שזה פחד, אשר עלתה לפני כשבוע בנטפליקס.
במרכז: סיפור השוד הגדול ביותר בתולדות ברזיל, שנחשב עד לאותו זמן לגדול והנועז בכל הזמנים.
השוד הזה תפס את משטרת ברזיל עם התחתונים למטה. רק לואיס וגנר מוטה סאלס, שוטר רזה במיוחד, הצליח להשתחל לתוך הבור שנפער בחדר הכספות, והוביל למנהרה באורך 90 מטרים שנגמרה מול חברה לייצור, שיווק ושתילת דשא סינתטי. "האורות במנהרה והמאווררים עדיין פעלו", סיפר סאלס. "זחלתי קרוב לשעה. כשפתחתי את דלת הסתרים בסוף המנהרה, הוצאתי את הראש והצצתי החוצה. חשבתי שהם אולי עדיין שם. הסתכלתי סביבי. הבית היה ריק. שום קרן אור לא חדרה פנימה. כשנכנסתי, ראיתי שהם שמו מזרנים על הדלתות, על החלונות, בכל מקום. ראיתי גם אבקה לבנה. אחר כך המומחים הסבירו לנו שהיא שימשה להסרת טביעת אצבעות".
בבית ברחוב די מרסו 25, נקודת המוצא של שוד המאה, שהיה ממוקם במרחק 90-80 מטרים מהבנק, נמצאו גם עשרות שקי עפר שהצטברו מחפירת המנהרה. אבל גם גילוי הבית ברחוב די מרסו 25, ממנו נחפרה המנהרה לבנק המרכזי, עדין לא הצליח להוביל לקצה חוט. אפילו עובדי הבנק המרכזי לא ידעו להגיד כמה כסף נגנב. הם העריכו שמדובר בסביבות 100 מיליון ריאל. החישוב הראשוני היה לפי משקל: שלוש טונות. אבל כשבסוף ספרו את הכסף, גילתה המשטרה שהשודדים הצליחו לשדוד יותר מ-164 מיליון ריאל (!!!) בשטרות של 50. הם גם לקחו רק שטרות שנעשה בהם שימור בעבר. שטרות חדשים, כאלה שאפשר לזהות לפי המספר הסידורי, הם לא לקחו.
"כששאלתי אם יש הרבה כסף בשוד הזה", סיפר אחד השודדים שנתפסו מאוחר יותר, כשקולו עוות ופניו הוחשכו, "התשובה שקיבלתי היתה: 'זה כמו לקחת כפית חול מהחוף ולשאול כמה נשאר. נמאס לנו לראות כסף, אבל אמרנו, אולי נשבור את השיא. עד לשוד הזה, השיא היה שוד יהלומים באנטוורפן בשווי 100 מיליון דולר".
מהר מאוד נכנס לתמונה אנטוניו דוס סנטוס, מפקד ימע"ר במשטרה הפדרלית של ברזיל, שתפס פיקוד על החקירה הסבוכה ותמצת את הסיפור בארבע מילים: "שוד, כספת, בור, מנהרה".
הוא הגיע למסקנה הבלתי נמנעת שלא מדובר בשוד רגיל: "אם היית רואה סרט כזה, היית אומר שהעלילה מופרכת. בדרך כלל אסירים חופרים מנהרה כדי לברוח מהכלא. אבל שודדים שחופרים מנהרה כדי לבצע שוד – זה היה חדש לחלוטין. מדובר בשוד סופר סופר מתוחכם, מאחוריו עומדים המקצוענים הכי גדולים של המדינה, שמרוכזים בסאו פאולו. באותה תקופה היררכיית הפשע בסאו פאולו היתה שונה לגמרי. בראש הפירמידה לא ניצבו סוחרי סמים. המלכים של עולם הפשע היו שודדי בנקים".
למשטרה גם היה ברור כשמש שהיה לשודדים מסאו פאולו סיוע מבפנים כדי לעקוף את כל מערכות האזעקה ומצלמות האבטחה, ולהוציא מתחת לאף של מטה הבנק המרכזי של ברזיל שלוש טונות כסף מזומן ב-330 שקים, בכל שק 500 אלף.
"לשודדי בנק יש פרופיל ייחודי בעולם הפלילי", מסבירה ז'אניה פרלה דיוגנס דה אקינו, קרימינולוגית באוניברסיטת סיארה, שסיפקה למשטרה ולצופים תובנות סוציולוגיות מעניינות לפרופיל הקרימינלי של שודדי הבנקים. "שודדי בנק, על פי רוב, כבר היו מעורבים במעשי שוד קודמים וישבו בכלא. בדרך כלל יש להם עבר פלילי עשיר ומוניטין חיובי בעולם הפשע. גם בכלא וגם מחוץ לכותלי הכלא, הם נחשבים לאליטה האינטלקטואלית, ולפושעים בעלי קוד מוסרי. לכן פושע שגונב מהשותפים שלו כשמחלקים את השלל, לא מוזמן להשתתף שוב במעשי שוד גדולים".
לא נעשה לכם יותר מדי ספוילרים. "שלוש טונות – שוד הבנק המרכזי של ברזיל" היא הסדרה הנכונה, בזמן הנכון ובמקום הנכון, כדי לנקות את הראש מהמלחמה המיותרת באוקראינה, ומקדם ההדבקה של הגל הבא של הווריאנט הבא של מגפת הקורונה.
https://www.youtube.com/watch?v=8soZkMlrQpo
