בית המשפט המחוזי בלוד גזר מאסר בתיק נשק על מואחד אגבאריה חרירי (22), בנו של יחיא אגבאריה חרירי, עבריין מיתולוגי שמסמל את תחילת תופעת ארגוני הפשע בחברה הערבית. חרירי האבא נרצח בשנת 2004 בעיר טייבה.
בתיק הנשק האחרון מואחד הסתבך כחודש בלבד לאחר ששוחרר ממאסר בתיק נשק קודם שבו קיבל מאסר מופחת אבל הותלה נגדו מאסר על תנאי בן תשעה חודשים.
בכתב האישום הנוכחי, שהוגש לבית המשפט המחוזי בלוד, נטען כי ב-17 ביוני 2024, סמוך לחצות, נסע אגבאריה חרירי בג'לג'וליה ביחד עם אחר שנהג ברכב, כשלפתע הבחינו ברכב משטרתי שנסע אחריהם.
בעקבות זאת, הסית חברו את הרכב, עלה על אי תנועה וביצע פרסה. השוטרים המשיכו בנסיעה אחר רכבם עד למעצר הרכב, אז יצאו השניים מתוכו והחלו בהימלטות לכיוונים שונים.
בכתב האישום כנגד מואחד נטען כי אחד השוטרים הבחין בו עוטה כפפות, ורץ אחריו תוך שהוא צועק לו "עצור משטרה". כאשר הבחין אגבאריה חרירי, שדרכו חסומה, שלף אקדח שהסתיר בחולצתו, אשר היה טעון במחסנית שהכילה שישה כדורים וכן כדור בקנה, השליך אותו והמשיך בבריחה תוך שהוא חוזר על עקבותיו.
על פי כתב האישום, אגבאריה חרירי לא נענה לקריאות השוטרים שקראו לו לעצור, הוא המשיך לברוח, נכנס לבניין מגורים, רץ במעלה המדרגות ורק כאשר הגיע לקומה האחרונה אשר היתה חסומה בסורגים – הצליחו השוטרים לעצור אותו.
תחילה הואשם חרירי הצעיר בעבירות של נשיאת נשק, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו ושיבוש. התשתית הראייתית בתיק שגובשה על ידי שוטרי תחנת כפר קאסם, התבססה על דוחות פעולה משטרתיים של מי שרדפו אחריו וצילומי מצלמות אבטחה.
הנאשם שמר על זכות השתיקה בחקירה מה שפינה לסנגוריו לתמרן במשפט. ואכן, במהלך הגישור הצביעו הסנגורים על קשיים ראייתיים שנגעו בין היתר לטענה של ההגנה כי השוטר שרדף אחריו לא היה בקשר עין קבוע עמו, כך שלא היה יכול לראות אם הנאשם אחז באקדח או השליך אותו. הגישור, שבו הפרקליטות עתרה לעונש מינימום של 40 חודשי מאסר בפועל, לא צלח והצדדים החלו בהליך הוכחות.
החקירה הנגדית עירערה את השוטר
במהלך חקירה נגדית של השוטר, סניגוריו של חרירי ג'וניור, עורכי הדין אתנה אדרי ואמיר נאטור, הצליחו לערער את גרסתו של השוטר בכל הנוגע לקשר עין שלו במהלך המרדף, כשעוררו ספק כבד בנוגע לאפשרות שהיה בקשר עין רציף עם הנאשם וטענו שספק אם יכול היה לראות שהוא משליך דבר מה.
עו"ד אדרי: "לפי הדו"ח צפייה, השוטר פה אומר שרק ברגע שמואחד יוצא אז אתה מתקרב אליו בריצה. זאת אומרת שגם לפי הדו"ח צפייה, עובדתית לא יכולת לראות זריקה. לא רק זריקה – את כל התיאור שתיארת פה איך הצלחת לראות?"
השוטר: "אני לא צריך להגיע פיזית לבן-אדם כדי לראות אותו זורק. אני לא אמור לבוא ולהיות לידו פיזית כדי לראות אותו. החזית של הרכב טויוטה נמוכה ואני יכול לראות וכן יש לי קשר עין עם אותו בן-אדם בזווית, בדיוק כמו שציירתי לבית המשפט".
עו"ד נאטור: "גם אם אתה היית מאחורי מואחד, אנחנו רואים לפי המצלמה, שאי אפשר לראות מה מתרחש שם לפניו. גם אם אדם עמד מאחוריו אי אפשר לראות מה מתרחש, הרי אתה עמדת בצד השני של הרכב. אני אומר לך ואיך שראינו מהסרטון המטושטש – אי אפשר לראות שם כלום".
השוטר: "הייתה נקודה אחת שהזזנו את הרכבים. שעשינו פרסה בכיכר, הזזנו אותם, החנינו אותם בצד שני של הכביש – זאת הנקודה היחידה שאיבדנו קשר עין לשתי דקות".
השופטת אפרת פינק: "אתה מבין את הפער שבמקום אחד אתה אומר שראית את הורדת הכפפות ובמקום אחר אתה אומר שלא ראית את ההורדה. זאת לא הבהרה – זה שינוי של מה שאתה אומר. אתה אומר דברים סותרים, במקום אחד אתה אומר כן ראיתי ובמקום אחר אתה אומר לא ראיתי – יש פה איזשהו פער מסוים".
השוטר: "ראיתי תוך כדי ריצה שהוא מנסה להוריד את הכפפות, הכפפה כבר הייתה בחצי יד ריקה, אז מבחינתי זה כאילו ניסה להוריד את הכפפות. הוריד את הכפפות".
עו"ד אדרי: "איך יכול להיות שנעלמו כפפות? אתה אומר שכל הזמן כולם בקשר עין איתו, כל המקום עובר סריקות. אחרי זה מגיע צוות שוטרים ואין כפפות, אז אולי לא ראית כפפות כמו שלא ראית זריקת נשק, כי אם היתה השלכה של כפפות, כמו שתפסו נשק, היו תופסים גם כפפות. כמו שמישהו אולי בא והעלים את הכפפות גם בא מישהו וזרק את הנשק. יש הרבה תרחישים, אולי לא ראית את הכפפות האלה באמת?"
השוטר: "אני ראיתי בוודאות את הכפפות. ראיתי שהוא התחיל להוריד את הכפפות".
עו"ד אדרי: "לא היה מרדף … בגלל זה עוד יותר מחזק את העובדה שהוא לא החזיק נשק כי אם הוא היה מחזיק נשק הוא לא היה עוצר מיוזמתו.. ועומד שמה, אלא הוא היה בורח וממשיך בבריחה ועובדה שהשוטר פה מאשר שהוא עצר מיוזמתו וירד מהרכב נכון?"
השוטר: "כן".
טענות נוספות של הסניגורים נגעו לכך שהשוטרים לטענתם לא שמרו על זירה סטרילית והיא נשארה מספר דקות ללא השגחה.
עו"ד נאטור: "אתה אמרת דברים לא-נכונים ואמרת דברים לא אמיתיים, גם לבית משפט וגם לי . אני אומר לך שאתה עזבת את הזירה הרבה מטרים ועלית לרכב ונסעת נסיעה ממש ארוכה ולכיוון יציאה מג'לג'וליה…"
השוטר: "מה שאני זוכר זה שעשיתי פרסה והחנינו את הרכבים בצד".
בעקבות הטענות והקשיים שעלו מהחקירה הנגדית של הסנגורים, שהביאה לכרסום מסויים בגרסת השוטר, הסכימה הפרקליטות לחתום על הסדר טיעון של 24 חודשי מאסר ולא 40.
כתב האישום המתוקן שהוגש כלל נשיאת נשק בלבד, כשיתר העבירות נמחקו מכתב האישום – בין היתר עבירת השיבוש ובכך סוכלה על ידי ההגנה הפעלת מאסר מותנה בן שלושה חודשים על עבירת השיבוש בעת מתן גזר הדין בהמשך.
הפרקליטות עתרה, כי חלקו של המאסר המותנה מתיק הנשק הקודם, בן השישה חודשים, יהיה במצטבר למאסר בתיק הנשק הנוכחי. אך ההגנה הצליחה לשכנע את בית המשפט כי הפעלתו תהיה בחופף למאסר שיוטל בתיק הנשק הנוכחי בהסדר.
בסופו של דבר, השופטת אפרת פינק, גזרה על אגבאריה – חרירי, בהתאם למה שהוסכם בהסדר, 24 חודשי מאסר בפועל שיחושבו מיוני 2024.
השופטת קבלה את דרישת ההגנה, כי ששת חודשי המאסר המותנה מתיק הנשק הקודם יופעלו בחופף למאסר הנוכחי ולא במצטבר. כמו כן, הטילה עליו השופטת מאסר על תנאי בן תשעה חודשים.
תוך כדי מעצרו בתיק הנשק הנוכחי וניהול ההליך (יולי 2024), הועמד מואחד לדין, ביחד עם אחרים, על תקיפת עצור בכלא ניצן. באותו אירוע, הועמדו לדין, בתום חקירת יאחב"ל, גם אגבאריה חרירי ג'וניור ביחד והיב אבו גאנם (28) מרמלה ואמיר אבו חמדה (19) מירושלים. בתיק זה נטען, כי ב-22 ביוני 2024 שהו בחצר בית המעצר הנאשמים ונפגע העבירה, ממשפחת אבו ערארה, ביחד עם עצורים נוספים.
בשלב מסוים, נטען, התקרבו הנאשמים, חרירי ואבו חמדה, אל הקורבן והחלו לתקוף אותו, היכו אותו בראשו ובפניו במספר מכות אגרוף וסטירות. על פי כתב האישום המקורי, הצטרף אליהם אבו גאנם שתקף את הקורבן במספר מכות בפניו ובפלג גופו העליון, כל זאת בעוד הקורבן מנסה להתגונן כשהוא בורח מהנאשמים אל עבר דלת הכניסה בצד השני של החצר.
שלושת הנאשמים, כך נטען, המשיכו לרדוף אחריו, למשוך בחולצתו ולהכות בגבו במכות אגרוף. בנסיבות אלה הגיעו למקום מספר סוהרים אשר מנעו את המשך התקיפה והוציאו את הנאשמים והנפגע מהחצר.
כתוצאה מהתקיפה, נגרמו לקורבן חבלות שונות והוא נלקח לקבלת טיפול רפואי במרפאת בית המעצר. השלושה הואשמו בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות ותקיפה הגורמת חבלה ממשית.
התשתית הראייתית נגד הנאשמים התבססה על צילומי מצלמות אבטחה, דוחות פעולה של הסוהרים ועדויות שנגבו.
בתחילת חודש אפריל השנה, הגיע אגבאריה חרירי, באמצעות סניגוריו, עורכי הדין אדרי ונאטור, להסדר טיעון, כשהוא הורשע בתקיפה ונדון לשישה חודשי מאסר בפועל ושלושה חודשי מאסר על תנאי. עונש מאסר זה "נבלע" בתוך המאסר בתיק הנשק.
בתוך כך, במרץ 2025 נגזרו שישה חודשי מאסר על שותפו לתיק – אבו גאנם. מנגד, עניינו של אבו חמדה, שהורשע גם כן, טרם הסתיים.
