הצדדים הביאו לעולם ילדה משותפת, כיום בת 3, מחוץ למסגרת הנישואין. לפני כשנה, נפרדו והאישה נישאה לגבר אחר. בין האב לילדה לא התקיימו זמני שהות קבועים ויציבים והאב פנה לבית המשפט בתביעה לקבוע זמני שהות. יצוין, כי רק באוגוסט האחרון התקבלה תוצאת בדיקה גנטית המעידה כי בן הזוג לשעבר שחי איתה מחוץ לנישואין – הוא האב.
במסגרת דיון שנקבע, הגיעו הצדדים להסכמה כי יתקיימו שלושה מפגשים בין האב לילדה במרכז קשר, כשתכלית המפגשים היא סיוע בחידוש הקשר בין השניים לאחר נתק ממושך. לאחר מכן, ככל שלא יתקבלו דיווחים שלא יאפשרו את הוצאת המפגשים ממרכז הקשר, יתקיימו שני מפגשים שבועיים בשעות אחה"צ.
עו"ס לסדרי דין שמינה ביהמ"ש דיווחה, כי בשלושת המפגשים שהתקיימו במרכז הקשר, הילדה נפרדה ללא קושי מהאם. בנוסף דיווחה כי האב שיחק עמה והיה קשוב לצרכיה. עוד ציינה העו"ס בדו"ח שני אירועים חריגים: האחד – דיווח מצד האם על כך שהאב פירסם ברשתות החברתיות את תמונת הקטינה בצירוף המלל: "ילדה יפה של אבא, אף אחד לא ימנע ממני לראות אותך!!"; השני הינו מקרה שבו בן הזוג הגיע לאסוף את הקטינה ממרכז הקשר והאב הביולוגי שמע את בן הזוג אומר לקטינה "בואי לתת נשיקה לאבא". העו"ס ציינה, כי האב היה מוטרד מהמסר המבלבל שעובר לקטינה.
בעקבות זאת, פנתה האם לביהמ"ש לענייני משפחה באמצעות עורכי הדין שי שמחיוב ומירן ברקו ממשרד עו"ד סגל–שמחיוב והגישה "בקשה בהולה למתן צו מניעה", האוסר על האב לפרסם את הקטינה ברשתות חברתיות; בפרט, עם כיתוב ו/או מלל הקשור לקונפליקט בין הצדדים. בבקשה, התייחסה האם למקרה שעליו דיווחה העו"ס, שבוצע לאחר שהאב הביולוגי צילם את הילדה בשעה ששהה עמה במרכז הקשר בניגוד לנהלים. היא טענה כי הפרסום מכפיש את האם ופוגע בטובת הקטינה.
השופטת הילה אוחיון גליקסמן נעתרה לבקשת האם ונתנה צו ארעי, האוסר על האב לפרסם ברשתות החברתיות תמונות של הקטינה, בצירוף מלל המלמד על ההליכים המשפטיים שבין הצדדים.
האב שיוצג ע"י עוה"ד שלום ג'מיל הגיב, כי האם מנסה לקבע עובדה כאילו בעלה הוא אבי הילדה והיא מפרסמת ברשתות החברתיות תמונות של הילדה לצד הכיתוב: "ישר אחרי הגן ל' בזמן איכות עם אבא"; "הלב של אבא ואמא", "ל' חובבת מכוניות כמו אבא".
בדיון שהתקיים העידה האם, כי בן זוגה הוא הדמות הנוכחת בחייה של הקטינה, מכיוון שהוא עושה עבורה דברים, קונה לה ומשלם על הגן, וכי הקריאה במרכז הקשר לקטינה "בואי תתני נשיקה לאבא", שהתייחסה לבן הזוג, "יצאה בטבעיות".
השופטת אוחיון גליקסמן העירה, כי הדעת אינה נוחה מדברי האם לגבי מעמדו של בן הזוג בחייה של הקטינה, אשר דווח כי הקטינה מכנה אותו "אבא". מדבריה של האם עולה, כי היא משלימה עם תפיסת הקטינה את בן הזוג כאביה. "סבורני כי תפיסה זו של האם עשויה לסכל, או למצער לפגוע, ביכולת הקטינה לחדש את הקשר עם אביה ולהבנותו בצורה מיטיבה", נכתב בהחלטה (שניתנה ב-3.93 בספטמבר).
בסיום הדיון הגיעו ההורים להסכמה, כי כל אחד מהם יוכל לפרסם את תמונותיה של הילדה ברשתות החברתיות, ובלבד שהפרסום לא ילווה בטקסט שיש בו כדי לרמז על ההליכים המשפטיים המתנהלים בעניינה, או כדי לפגוע בפרטיותה או להכפיש את טיב הורותו של מי מהצדדים לגביה.
השופטת אוחיון גליקסמן ציינה, כי בעידן שבו הרשתות החברתיות הן חלק בלתי נפרד ממרחב החיים והורים רבים בוחרים לפרסם את תמונות ילדיהם ברשת, הורים נדרשים לגלות רגישות וזהירות יתרה מחשש לפגיעה בפרטיות קטינים. הדבר עשוי להיות מנוגד לטובתם ובמיוחד בגילאים כה קטנים. "לקטינה יש זכות לפרטיות, באופן שפרטי הסכסוך המשפטי בין הוריה לא יפורסם ברבים. וכן, זכות למוגנות רגשית לבנות קשר מיטיב עם אביה הביולוגי, מבלי שיועברו לה מסרים סותרים ומבלבלים", נכתב בהחלטה (3.9).
בתוך כך, נדחתה בקשת האם להותיר את המפגשים עם האב במסגרת מפוקחת של מרכז הקשר עד לקבלת תסקיר מקיף בעניינם של הצדדים, ולקבלת "הדרכה הורית אינטנסיבית". "חשוב לאפשר לאב, לטובת הקטינה ובהתאם לזכותו של האב לממש את הורותו, לבנות את הקשר עם הקטינה באופן מובחן ועצמאי מהאם מחוץ למסגרת המפוקחת", כתבה השופטת והפנתה את הצדדים להדרכת הורים בהמלצת האפוטרופוס לדין.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
