אח ואחות שניהלו הליכים משפטיים בנוגע להיקף עזבון אימם המנוחה, פנו להליך גישור שבסופו חתמו על הסכם.
ואולם, לאחר החתימה על ההסכם שוחח האח עם אשתו, הבין שעשה טעות וכעבור מספר ימים פנה הן למגשרת והן לבא כוחו, בבקשה לחזור בו מהסכמתו ולהודיע על ביטול ההסכם. למרות זאת, ההסכם הוגש לאישור בית המשפט וניתן לו תוקף של פסק דין. לפי ההסכם שאושר בבית המשפט – צוואת האם תקוים.
שלושה שבועות לאחר אישור ההסכם הגישור פנה האח לבית המשפט, באמצעות עו"ד רועי סידי, ותבע לבטל את ההסכם. הוא טען כי הודיע לעורך דינו הקודם על כך שחזר בו מהסכמתו, אבל העורך דין הוא מיהר לחתום בניגוד לרצונו, בעת שהיה (האח) במצוקה רפואית, רק כדי לסיים את פגישת הגישור שנמשכה כשש שעות. האח סיפר עוד, כי אחותו ועורכת-דינה ידעו בזמן אמת על כך שהוא התחרט.
עו"ד סידי סיכם את טיעוני האח, בכך שהסכם הגישור מקפח ולא הגיוני, שכן הוויתור מצד לקוחו היה גדול, והאחות ניצלה את חולשתו ומצוקתו ולא ויתרה על דבר.
מנגד ביקשה האחות, באמצעות עו"ד שמיר ארניה, לדחות את התביעה ולהותיר את פסק הדין על כנו. לטענתה, אחיה היה מודע להסכם על כל פרטיו, להליך המתנהל, לשווי הנכסים, והבין את מעמד הגישור, כך שחתם על ההסכם מרצונו החופשי ומתוך הבנה של משמעות חתימתו. היא הדגישה כי לא ידעה שהאח סובל ממצוקה כלשהי בזמן פגישת הגישור, כך שלא היתה יכולה לנצל את מצוקתו, מה גם שהוא לא הציג תיעוד רפואי המצביע על מצוקה כלשהי.
לאחר בחינת עובדתית של השתלשלות הדברים, השופטת תמר סנונית פורר ציינה כי צד להסכם יכול לחזור בו מחתימתו, לאחר שחתם ולפני אישור ההסכם בבית המשפט, ונדרשת הסכמתו גם לאישור זה. השופטת קבעה כי יש להורות על ביטול אישור ההסכם במקרה זה, עקב פגם בהליך. "התובע ביקש לחזור בו מחתימתו על ההסכם וזאת לפני שההסכם קיבל תוקף של פסק דין. כלומר, בקשת אישור ההסכם לבית המשפט נעדרת הסכמה מצד התובע", ציינה השופטת בהחלטתה (12 נובמבר).
"לא די בכך שהצדדים חתמו אלא שגם הבקשה למתן תוקף של פסק דין להסכם צריכה להיות בהסכמתם", הוסיפה השופטת, "ככל שצד להסכם הגישור החליט לחזור בו מהסכמתו, טרם אושר ההסכם על ידי בית המשפט, הוא יכול לעשות כן ולא יינתן להסכם תוקף של פסק דין".
השופטת גם ביקרה את באי כוחם של הצדדים אשר הביאו את ההסכם לאישור בית המשפט: "באי כוח הצדדים ידעו על ההגשה של ההסכם לאישור בית המשפט מיד ביום שהוגש ולכן היה באחריותם לעצור את הליך אישור ההסכם ולהודיע כי אין הסכמה לאישורו – דבר שהיה חוסך הליך משפטי לביטול ההסכם".
בסיום פסק הדין ציינה השופטת כי בנסיבות ביטול ההסכם – ייתכן שלאחות קיים מענה במישור החוזי-הסכמי, אולם השופטת אינה נדרשת לעניין זה בסוג התביעה שבפניה.
