הסיבות לדחיית בקשת מיקי גנור לפסול את עדויותיו בהסכם עד המדינה

שתף כתבה עם חברים

הטיעון המרכזי היה שהמדינה סחטה אותו בכך שניפחה את עבירות המס והעונש הצפוי עליהן, אבל סנגורו דאז העיד כי העונש שסוכם על עבירות המס היה רק כיסוי לעבירות השחיתות שלו בפרשת הצוללות שהיו אמורות להימחק, מה שנועד לאפשר לו להמשיך בחייו הכלכליים ללא תביעת פיצויים מהגרמנים

מיקי גנור בבית המשפט (פוסטה)

"לאחר ששמעתי את העדים, עיינתי במוצגים שהוגשו לי בסיכומי הצדדים החלטתי לדחות את טענות הפסול שהעלתה ההגנה. הוכח בפניי מעל לכל ספק סביר, כי הנאשם מסר את הודיותיו כולן מרצונו הטוב והחופשי, מבלי שננקטו נגדו אמצעים פסולים ומבלי שנשללו ממנו חופש הרצון ויכולת הבחירה. איני מקבלת את טענות ההגנה, לפיהן החקירה כוונה מלכתחילה לשבור את רוחו של הנאשם ולשלול את רצונו החופשי, על מנת להביאו לחתום על הסכם עד מדינה. לא מצאתי כי ננקטו אמצעים פסולים על ידי החוקרים לצורך כך, ואני מסתייגת מטענות ההגנה, לפיהן 'האמצעים הפסולים מאפיינים שיטות חקירה פסולות המוכרות במשטרים אפלים ידועים לשמצה'".
כך פתחה שופטת בית משפט המחוזי בתל אביב, טליה חימוביץ, את ההחלטה שלה לדחות את טענת עורכי הדין של מיקי גנור, לפיהן העדויות שנתן והסכם עד המדינה עליו חתם בפרשת הצוללות, נגבו ממנו בדרכים פסולות ועל כן יש להימנע מלעשות בהן שימוש במשפט – נגדו ונגד האחרים.

מעבר לטענות השגרתיות, שמזכירות את ההתבכיינות הקבועה על תנאי המעצר מצד עצורי צווארון לבן (למשל עד המדינה ניר חפץ – "פשפשים"), שהובילו לנקודת השבירה שלהם, העילה המרכזית לבקשת הפסילה במקרה הזה היתה סחיטה לכאורה בסוגיית הכסף שהמדינה איימה לתפוס ולחלט מגנור על רקע עבירות מס שנחשפו בעסקיו האחרים, טרם כניסתו למיזם הצוללות.

כמו קודמו בתפקיד המתאם של מערכת הביטחון בישראל עם מפעל הצוללות הגרמני – עד התביעה הראשי שייקה ברקת שטען כי גנור הוביל להדחתו בחטא ונטל את תפקידו תחתיו – שניהם גלגלו תחת ידיהם מאות מיליונים. בהקשר של הצוללות הגדיל לעשות דווקא ברקת, עד שהגרמנים הם אלה אשר דרשו את הדחתו מאחר וחשדו כי הוא עושה מהלכים מאחורי גבם. מדובר בטענה שהמדינה והעיתונאים אשר חשפו את הפרשה העדיפו להתעלם ממנה – כפי שנחשף לראשונה ב"פוסטה".

הסנגורים, עו"ד רוית צמח ועו"ד עמית ניר, טענו בבקשת הפסילה כי החוקרים בשלב החקירה והפרקליטים בשלב המשא ומתן להסכם עד מדינה, הציגו לו עבירות מס חמורות בסכומים דמיוניים, אשר אם יאלץ לתת עליהן את הדין, ייעלם כל ההון שצבר בחייו. "פצצת אטום" כינו החוקרים את ההשלכות של העבירות לכאורה האלה, אבל בפועל היו בידי רשויות החקירה והתביעה ראיות לעבירות מס קלות יחסית.

השופטת חיימוביץ מנתה שורה ארוכה של פגמים בחקירה לכאורה, שעליהם הצביעו הסנגורים של גנור, ובולטת בינהם הדרישה ממנו לסייע בהפללת ראש הממשלה בנימין נתניהו. השופטת דחתה את הטענות לפגמים אלה על הסף תוך שהיא מנמקת מתיעוד הנעשה בחדרי החקירות אבל מבלי שהיא נכנסת לעומק הראיות שעדיין נדונות במשפט.
"סרטוני חקירות הנאשם מלמדים בבירור כי היחס אליו היה מכבד וכל טענות ההגנה שמקורן ביחס לא נאות בחקירה, אי התחשבות בבעיות רפואיות, איומים וכדומה נטענו ללא בסיס", קבעה השופטת. באשר לעבירות המס ציינה השופטת, כי ההגנה נמנעה מלהביא עדים שישפכו אור על הטענה לניפוח עבירות המס, מהטעם הפשוט שהם היו משחקים לידיה של התביעה בכל הקשור למהות עבירות המס האלה, ובאשר לסחיטה לכאורה של גנור על ידי המשטרה והפרקליטות.

מי שההגנה כן זימנה לעדות היה עו"ד אילן סופר, שייצג את גנור במשא ומתן, אבל דווקא הוא הפך את הקערה על פיה כאשר חשף את "הקומבינה" שנרקמה במשרדי הפרקליטות. לטענת עו"ד סופר בעדותו, לגנור הוצע הסדר של שנה מאסר ו-10 מיליון שקל על עבירות השחיתות בפרשת הצוללות, אבל סוכם שזה יוצג כעונש על עבירות המס שלו.
"המשא-ומתן עסק רובו ככולו במתן הגנה, חסינות, למיקי גנור בפרשת הצוללות… בספיח של הספיח היה את עניין המס", ציטטה השופטת חימוביץ מעדות עו"ד סופר בפניה. "כסנגורים חשבנו שאנחנו עושים שירות מאוד גדול למיקי גנור, שאנחנו מגבשים את השיעבוד הצף הזה על עבירות המס ולא על פרשת הצוללות, כדי שהוא יוכל לחזור לחייו ויוכל להמשיך לעשות עסקים בחוץ לארץ, לעבוד מול בנקים…".
עו"ד סופר, שאמר בבית המשפט כי ההסכם הזה היה אחד מהישגיו המקצועיים הגדולים ביותר, הדגיש כי בזכות הצגת ההסכם ככזה, נמנעה מהתאגיד הגרמני טיסנקורפ האפשרות לתבוע מגנור 10 מיליון שקל, העמלות שהוא קיבל מהם במסגרת עסקת השוחד שלו.

השופטת טלי חיימוביץ

הפרקליטות: "שבחים על הגינות התביעה"
בתגובה להחלטת בית המשפט הוציאה הפרקליטות הודעה בה נכתב: "לא רק שבית המשפט דחה את כל טענות הפסול של גנור וקבע כי כולן הופרכו, בית המשפט אף קבע כי היחס אל גנור על ידי חוקרי המשטרה במהלך החקירות היה מכבד וידידותי באופן מיוחד. לאחר שבית משפט צפה בחקירות רבות של גנור, נדחתה הטענה כי ננקטו נגדו אמצעים פסולים כגון הבטחות, פיתוי, תנאי מעצר קשים פיזית, מניעת שינה, שימוש בבני משפחה ואיומים על בני משפחה, וזאת מתוך כוונה לשבור את רוחו ולשלול את רצונו החופשי, הכל כפי שטען גנור; נהפוך הוא – בהחלטה נאמר כי סרטוני חקירות הנאשם מלמדים בבירור כי חקירותיו היו מכבדות, הוגנות וטענותיו נטענו ללא בסיס.

"בנוסף, בית משפט דחה את הטענה למצגי שווא שהוצגו לנאשם על ידי הפרקליטות במהלך המשא ומתן לכריתת הסכם עד המדינה, ואף נאמר באשר לעדותו של עו"ד סופר, 'בפי עו"ד סופר היו רק שבחים על הגינותה של התביעה'.

הפרקליטות מפנה לציטוט הבא בהחלטה, "נוכח גרסתו החד משמעית של עו"ד סופר… וחרף גרסת הנאשם אשר לא נכח בישיבות המשא ומתן וגם לא זכר את הייעוץ שניתן לו על ידי סנגוריו בזמן אמת, יתכן וראוי היה להגנה לוותר מראש על טענותיה הקשות נגד הפרקליטים למצגי שווא ואפילו מרמה… בהיעדר תשתית ראייתית לכך".

פרשנות: עו"ד תמיר אלטיט
"כבוד השופטת טלי חיימוביץ קבעה כי הודאותיו של מיקי גנור, במסגרתן הפליל את עצמו ואחרים בעבירות שחיתות ובעבירות מס, קבילה וכשרה.
"טענותיו של הנאשם גנור בדבר התנהלות נפסדת של המשטרה והפרקליטות הדירו שינה מעיני רבים, שכן דובר בהתנהלות פסולה במדינה דמוקרטית המתיימרת להקפיד על זכויות חשודים. לפיכך, כעולה מההחלטה, התנהלותה של המשטרה והפרקליטות בעניינו של הנאשם גנור ראויה לשבח, בוודאי בימים אלה בהם גורמי האכיפה זוכים לביקורת תקשורתית נוקבת מדי יום.

"אכן, במקרים רבים, יש טעם בביקורות שנשמעות כלפי המשטרה והפרקליטות אך נראה כי הפעם ידם נקייה. ראוי לציין כי השופטת חיימוביץ ידועה כמקפידה על זכויות נאשמים ולראיה – החלטתה לזכות את יאיר ביטון מהקשר הפלילי עם יצחק אברג׳ל (זיכוי שבוטל על ידי בית משפט העליון).

"ההחלטה רלוונטית למשפטו של הנאשם גנור, אך היא מלמדת גם על ההחלטות העתידיות של בית המשפט בתיק הזה כאשר יועלו טענות לאי קבילות גרסתו של הנאשם גנור על ידי הנאשמים אותם הוא הפליל לכאורה – נראה כי צוותי ההגנה ייאלצו כעת לחשב מסלול מחדש בהקשר זה.

נזכור כי מדובר בהחלטה ראשונית ובוודאי שנימוקים מפורטים יינתנו גם במסגרת הכרעת הדין בתיק המרכזי, שייתכן ואף תאותגר בבית המשפט העליון, אך לעת עתה מדובר בהחלטה מנומקת ומבוססת השוללת את טענותיו של הנאשם גנור.
"עם זאת, כסנגור, יש לקוות כי המשטרה והפרקליטות יקפידו באותה מידה על זכויות חשודים גם בתיקים שאינם בעלי הד תקשורתי".
הכותב, עורך דין תמיר אלטיט, סנגור פלילי, שימש בעברו כפרקליט בכיר בפרקליטות תל אביב, תובע משטרתי וקצין משטרה.
משמש כמרצה למשפט פלילי באקדמיה.

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *