המדינה הודיעה לבג"צ כי בהתאם לעמדת היועמ"ש, תבוטל סמכותו הבלעדית של השר לביטחון פנים גלעד ארדן לקבוע קריטריונים לקבלת רישיון נשק אזרחי, וקביעת הקריטריונים תאושר מעתה בתקנות על ידי הכנסת. במסגרת זאת, תיבחן מחדש הרחבת הקריטריונים שקבע השר ארדן, לפיה כל בוגר שירות צבאי קרבי (רובאי 07 ומעלה) יוכל לשאת נשק בכפוף לתנאי סף רפואיים ואחרים.
באוגוסט 2018 הרחיב ארדן את פוטנציאל נושאי הנשק ב-600 אלף אזרחים נוספים הרשאים להגיש בקשה לרישיון, ללא תלות במספר השנים שעברו מאז סיימו שירות צבאי וללא צורך בנימוק עילה ספציפית, כלומר צורך ייחודי שלהם בקבלת נשק. ארדן נימק את שינוי המדיניות להגדלת מספר נושאי הנשק במרחב הציבורי, בפוטנציאל הסיוע של אזרחים לסיכול פיגועים.
ארגונים חברתיים ופמיניסטיים המאוגדים בקואליציית ארגוני "האקדח על שולחן המטבח" עתרו לבג"צ בדרישה להקפיא את רפורמת הנשק של ארדן, ולהקפיא הוראת שעה נוספת המאפשרת למאבטחים נושאי נשק של העבודה לקחת את הנשק לביתם, בניגוד למדיניות קודמת שאושרה רק לפני שנים ספורות.
הארגונים, ביניהם האגודה לזכויות האזרח, איתך מעכי – משפטניות למען צדק חברתי וארגון משפחות נרצחים ונרצחות, מציגים נתונים לפיהם קיים קשר ישיר בין מספר כלי הנשק ברישיון שנמצאים בידי הציבור למספר מקרי הרצח, בייחוד של נשים על ידי בני זוגן, וכן למספר ההתאבדויות. בין השנים 2002-2013 נרצחו בביתם 35 אנשים, מרביתם נשים, באמצעות נשק ברישיון שיועד לאבטחה. לעומת זאת, בשנים 2014-2016, לאחר שנקבעו הגבלות על נשיאת נשק על ידי מאבטחים, לא אירע אף מקרה רצח נוסף באותן נסיבות. את ארגוני העותרים מייצגות עורכות הדין ענת טהון אשכנזי, אן סוצ'יו וסמדר בן נתן.
שופטי בג"צ, הנשיאה אסתר חיות ועמיתיה מני מזוז ויוסף אלרון, דחו אתמול (19 במאי) את בקשת הארגונים להוצאת צו ביניים להקפאת הרפורמה של ארדן, והסתפקו בתשובת המדינה כי הכנסת תידרש לאישור תקנות בחקיקת משנה, ובמסגרת זאת תדון מחדש ברפורמה. יצוין כי ארדן פרסם את הכללים החדשים מבלי שהציג אותם בוועדת הפנים בכנסת, על פי המדיניות הנוהגת ששינוי הקריטריונים נקבע בהחלטת השר. בג"צ הורה למדינה למסור עדכון בתוך ארבעה חודשים.
השר ארדן הודיע לבג"צ שמינה ועדה בראשות ניצב בדימוס דן רונן (אותו כבר מינה ארדן בעבר כמנכ"ל המשרד להגנת העורף, שפורק), לבדיקת כל הדרישות וההליכים הפרטניים הכרוכים בקבלת רישיון נשק, חידושו ושלילתו. לדבריו הוועדה המליצה לו על שיפורים שיש לערוך בתמונת המצב הרפואית של מבקשי הרישיון ולהגדיל את הפיקוח על המטווחים המסמיכים את נושאי הנשק. במשרד לביטחון פנים מתבצעת עבודת מטה ליישום המסקנות.
בנוסף, בתשובה לביקורת הציבורית הינחה ארדן את אנשי משרדו לבצע עבודת מטה לבחינת האפשרות לצמצום היקף המועסקים בחברות שמירה שיהיו רשאים לשאת כלי ירייה. בשמונת החודשים מאז הורחבו הקריטריונים על ידי ארדן, הוגשו לאגף לרישוי כלי ירייה 6600 בקשות חדשות לרישיון, עלייה של פי שלוש ביחס לשנה הקודמת.
כיום יש כ-150 אלף אזרחים בעלי רישיון נשק (כולל מאבטחים), כ-1.66 אחוז מכלל האוכלוסייה, בעוד בשנת 1992 החזיקו 243 אלף ברישיון, כמעט חמישה אחוזים ביחס לאוכלוסיה דאז. לטענת הארגונים העותרים, הדבר משקף שהמדיניות החדשה של ארדן מנוגדת למדיניות ב-25 השנים האחרונות לצמצם את מספר נושאי הנשק, ולהמלצות ועדות ציבוריות.
צריך לתת רישיון למורים נהיגה.לנהגי אוטובוס.נהגי מוניות.מורים.כבאים.נהגי אמבולנס.מתנדבי משאז.כמובן בהתנייה של בדיקות מחמירות וחובת אימון ירי כל שנה.ופעם בכמה שנים מבחן אישי.כך תמיד יהיו אנשים חמושים זמינים לסכל כל מפגע.
הצעה לרעיון נוסף
למה לא נותנים רשיון (כמבון אחרי תהליך ) לאנשים שלא בהחרך עוברים את זה (07 ,מתנדבים ב..,או מתחרים ב…)אבל היו בצבא עם תופס יושר .. מה ההבלל בין להחזיק נשק אישי פרטי או עם רשיון מאבטח עם נשק בבית של חברה לבין חייל שיוצא עם נשקו הביתה או עובד ראסר שעושה שמירות עם נשק ..בכל המיקרים נשק זמן למטרות …ובכלל רוב מי שהיה בצבא יכל לפחות פעם 1 להישתמש בנשק למטרותוו ..אז למה שאדם רוצה לקחת אחריות אישית ופרטי זה מסוכן ובמיקרים אחרים זה לא ..ומעבר לכך כשמדברים אל הסכנות בעניין עבריינים וטרור גם ככה מגיעים לנשק בילתי חוקי וגם לפעמים חוקי אבל משתמשים בו למתותיהם …אז מה זה משנה? עדיף אזרח שומר חוק עם נשק מאשר אזרחים שלא יכולים להגן על עצמם במידת הצורך.
גם ככה הראי יש תמיד סיכון ..ועם זות גם שוטרים שיבואו לעשות מעצרים היו להם סיבות ודברים שאיתם הם יוכלו להגן על עצמם ..בכל בית היום יש אמצאי שאפשר להרוג איתו ..אז מה זה משנה עם זה סכין אקדח או מכיל גז שיש מתחת לכיור .