בית המשפט העליון הורה ביום חמישי האחרון (15.8.19) לשחרר ממעצר, בניגוד לקביעת בית המשפט המחוזי, את רועי אשכנזי (40) מראשון לציון, המכונה AK47, אחד הנאשמים הבכירים בפרשת הטלגראס.
אשכנזי הואשם עם עוד שישה אחרים בגין פעילותם ברשת "טלגראס" להפצה, תיווך וסחר בסמים. כתב האישום מייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע; תיווך לסחר בסמים (ריבוי עבירות); עסקה אחרת בסמים (ריבוי עבירות); הדחת קטין לסמים (ריבוי עבירות); שיבוש מהלכי משפט, והלבנת הון, הכל גם במסגרת ארגון פשיעה. כן מיוחסת לו עבירה של שימוש בערמה, מרמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס במסגרת ארגון פשיעה.
לפי כתב האישום, אשכנזי, רואה חשבון עד למעצרו, הצטרף לארגון במהלך 2017, ושימש ראש ענף חברתי, שניהל קבוצות משתמשים בנושאים שונים. נטען כי מאוקטובר 2018 עד תחילת שנת 2019 עמד יחד עם אדם נוסף בראש ענף הדוברות, שהיה אחראי על ניהול הפלטפורמות החברתיות של טלגראס באינטרנט ועל יחסי הציבור של הארגון.
בנוסף, לפי כתב האישום, היה אשכנזי אחראי על אימות של זהות המנהלים והעובדים בארגון. בתחילת 2019, לפי הנטען, הוחלט לקדם את אשכנזי ולהסמיכו לקבל ולבדוק את דיווחי השעות של כל המנהלים והעובדים בארגון. כמו כן, הצטרף לאחר וסייע לו לנהל את ענף משאבי אנוש, שעסק בין היתר בגיוס ושיבוץ כוח אדם, ומתן תמריצים (ובהמשך אף הוחלט לקדמו לתפקיד ראש ענף משאבי אנוש, אולם כחודש לאחר מכן נעצרו המעורבים בפרשה, מ"פ).
מכתב האישום ניתן ללמוד, ולו במעט, כיצד פעל הארגון. ראשי הענפים קיבלו שכר חודשי בתמורה לפעילותם, ושכרו של אשכנזי עמד על 5,500 שקלים לפחות (נטען שאשכנזי קיבל חלק מהשכר באמצעות סמים מסוג קנאביס); הארגון הפיק הכנסה של לפחות 30 מיליון שקלים ושילם למנהליו ועובדיו תוך הסתרת מקורותיהם מתיווך לסחר בסמים; כל אחד מהנאשמים, ובהם אשכנזי, הלבין הון בכך שפעל כשותף להסתרה ולהסוואת משכורתו מהארגון, ושל זהות בעל הזכויות באותו חלק, מיקומו ותנועותיו.
אשכנזי, נטען, הלבין 80,000 שקלים, שקיבל כהכנסות אישיות מהארגון, ובאישום אחר נטען כי הוא, כמו שאר הנאשמים, פעלו בערמה ובתחבולה במזיד כדי להתחמק ממס על הכנסתם האישית מפעילותם בארגון.
עם הגשת כתב האישום הגישה הפרקליטות בקשה להאריך את מעצרו של אשכנזי עד תום ההליכים, בעוד שירות המבחן המליץ על שחרורו. סנגוריו, עו"ד ירון ברזילי ועו"ד רומח שביט, עתרו לשחררו לחלופת מעצר, אולם השופטת נאוה בכור מבית המשפט המחוזי הורתה ב-18 ביולי לעצור את אשכנזי עד תום ההליכים.
השופטת בכור קבעה אמנם שפעילותו של אשכנזי בתחילת דרכו בארגון לא הייתה בליבת המעשים הפליליים, אולם בהמשך מילא תפקידים בכירים, ומעורבותו באימות זהותם של עובדי הארגון – כולל אימות בלעדי של המנהלים – הקנתה לו חשיבות רבה בשל האופי האנונימי והממודר של הארגון, והיא מעידה על האמון שניתן בו.
עוד קבעה השופטת כי מחומר הראיות שהוצג לבית המשפט אשכנזי פעל לגייס עובדים לארגון, ביניהם אף קטינים. היא עמדה אמנם על כך שאת התפקידים המרכזיים יותר בארגון ביצע כאמור תקופה קצרה בלבד עובר למעצרו, אך יש בכך כדי להעיד על תפקידו הבכיר, ועל רצונו להתקדם בהיררכיה הארגונית.
סנגוריו לא השלימו עם החלטתה, וערערו לבית המשפט העליון בבקשה לשחררו לחלופת מעצר או לחילופין בפיקוח אלקטרוני. השופט עוזי פוגלמן קבע שאשכנזי לא החזיק בסמכויות המתוארות מתחום משאבי האנוש לפרק זמן משמעותי, ולמעשה בחלק ניכר של התקופות שאליהן מתייחס כתב האישום, הוא מילא תפקידים שאינם בליבת העיסוק של תיווך לסחר בסם, וכי כך עולה גם מהחלטת בית המשפט המחוזי. כמו כן, אשכנזי לא ניהל צוות עובדים, והשכר שקיבל היה נמוך באופן ניכר מיתר המנהלים הבכירים.
לדברי פוגלמן, עיקר הפעולות המיוחסות לאשכנזי עניינן בפן ארגוני פנימי של הארגון, להבדיל מתפקידים הקשורים בהוצאה לפועל של התיווך לסחר עצמו או בהגנה על פעילות הארגון מפני חשיפה על ידי רשויות האכיפה. זאת, בשונה מעניינם של אחרים. אשר לטענה בדבר גיוס עובדים קטינים, השופט פוגלמן מציין כי כתב האישום אינו מייחס לו פעילות פרטנית קונקרטית הנוגעת לגיוס קטינים.
לאור קביעות אלו, הגיע השופט למסקנה שלא ניתן לקבוע שאשכנזי החזיק בתפקיד בכיר המצדיק "מעצרו מאחורי סורג ובריח". הוא קיבל את המלצת שירות המבחן, הפך את החלטת בית המשפט המחוזי והורה על שחרורו למעצר בית באיזוק אלקטרוני ובתנאים מגבילים נוספים.
