נפגעי עבירה: הקושי לגבות מאסירים פיצויים בהיקפים של מיליונים

שתף כתבה עם חברים

המרכז לגביית קנסות מרשות האכיפה והגבייה ערך כנס על האמצעים לגביית פיצוי בתיקים פליליים, שני שליש מנפגעי העבירות מצליחים לקבל את הכסף, אבל מאות מיליונים מעברייני מרמה סדרתיים טרם נגבו, חלקם הוברחו למקורביהם

מאחר שמדובר בדרך כלל באסירים המרצים תקופות מאסר לעתים ממושכות – הגבייה מורכבת (אילוסטרציה)

אילן שמואל, נהג לשעבר במשרד ראש הממשלה, הורשע לפני חמש שנים באונס ובביצוע מעשים מגונים בשבע ילדות ונערות ונשפט ל-27 שנות מאסר. בית המשפט המחוזי חייב את שמואל בגזר הדין הפלילי לשלם כמיליון שקל פיצויים לקטינות.
שמואל נכנס להליכי פשיטת רגל. המרכז לגביית קנסות, האמון על אכיפת חובות פיצויים שנפסקים בהליכים פליליים לנפגעי עבירה, איתר עם הנאמן נכס שאותו שמואל מכר לכאורה לאחיינו. המרכז פנה לבית המשפט בבקשה לביטול "הענקת המרמה" של הנכס על מנת לממשו ולגבות את חוב הפיצוי לקטינות. ההליך נמשך בימים אלה.

במקרה אחר נגד ר"ש, עבריין מרמה, נפסקו בגזר דין פיצויים של מיליון שקל לשורת נפגעי עבירה. בשנת 2018 אותר נכס שהאסיר קיבל בירושה מאמו והעביר מיידית לילדיו. לאחר פעולות חקירה, הוכח בבית המשפט הקשר של החייב לנכס, כולל מגורים והכנסות מצימר שניהלו ילדיו במקום. עם התקדמות החקירה החליטו בני המשפחה לשלם את הפיצוי במלואו.

בכנס "אתגרים בגביית פיצוי עבור נפגעי עבירה בתיקים פליליים" שנערך בירושלים הוצגו שורה של מקרים מהסוג הזה בהם עבריינים מורשעים מנסים להתחמק מתשלום הפיצויים שנקבעו להם (21 דצמבר). את הכנס ערך המרכז לגביית קנסות, שהינו חלק מרשות האכיפה והגבייה החולשת גם על מערכת ההוצאה לפועל. לצד גביית חובות עבור המדינה, המרכז אוכף את חובות הפיצויים הפליליים שמטילים בתי משפט על עבריינים – ומבצע את הגבייה עבור נפגעי העבירות.

מאחר שמדובר בדרך כלל באסירים המרצים תקופות מאסר לעתים ממושכות – הגבייה מאוד מורכבת. למרות זאת, מנתונים שהציג מנהל המרכז לגביית קנסות, דורון תשתית, בשני שליש (67 אחוז) מהתיקים בהם טיפל המרכז עד היום, שולמו חובות הפיצויים של האסירים במלואם.
מתוך 74 אלף נפגעי עבירה שנקבע כי יפוצו בהליך פלילי (החל משנת 1995), כ-50 אלף קיבלו בפועל את חוב הפיצוי המגיע להם, באמצעות המרכז לגביית קנסות.

עם זאת, מבחינת סכום הפיצויים שגזרו בתי המשפט והועבר לגבייה – כ-900 מיליון שקל ב-25 השנים האחרונות, הצליח המרכז לגבות מהעבריינים כ-350 מיליון שקל (40 אחוז מסך הפיצויים הכולל).
הפער שבין ההצלחה באכיפת הפיצויים במרבית התיקים, לבין החוב של מאות מיליוני שקלים שעדיין לא נאכף, מוסבר בקושי הטמון בגבייה בתיקי פיצוי גדולים במיוחד – בהיקף של מיליונים.
כאמור, מדובר בפיצוי פלילי (ולא בהליכים אזרחיים, בהם הפיצוי בדרך כלל גבוה יותר), ועדיין, החוק מתיר לגבות מעבריין בתיק פלילי פיצוי של עד 258 אלף שקל לכל נפגע עבירה. בתיקים של עברייני מין סדרתיים, או עברייני מרמה סדרתיים, הפיצוי בגזר הדין מגיע למיליונים. אלו התיקים בהם, לדברי תשתית מנהל המרכז, הקושי בגבייה גבוה – כאשר מדובר במספר רב של נפגעי עבירה.

"יש במלאי 50 תיקים שהתקבלו מהקמת המרכז, בהם סכום הפיצויים שנקבעו בגזר הדין (במקור) גבוה ממיליון שקל", אומר תשתית בהקשר הזה. "חשוב להדגיש שאין התיישנות על גביית הפיצויים מכיוון שהליכי הגבייה מתחדשים כל הזמן. פקודת המסים (גבייה) שמאפשרת לנו לפעול נגד נכסי החייב, היא מאוד יעילה בסכומים של 100 או 200 אלף שקל. האתגר הוא בתיקי מיליונים, בהם החייבים מבריחים את נכסיהם. כאשר האסיר נמצא בכלא, ברור לי שהוא מרוויח מאות שקלים (במקרה הטוב מעבודה בכלא, ז.ק), אבל הוא לא מספר שהיה לו בית, שהעביר לבן דוד שלו כדי שישמור על הנכס מפני המפוצים".

מנסים להתמודד עם "התיקים השמנים". דורון תשתית

לצורך התמודדות עם "התיקים השמנים", מספר תשתית, המרכז החל להפעיל לאחרונה אמצעים אגרסיביים יותר. "פתחנו בשנתיים האחרונות שני מדורים חדשים: תחום מודיעין ותחום אכיפה. התברר שהרבה נאשמים מקבלים ייעוץ וטורחים להעלים את הנכסים שלהם. תחום מודיעין הצליח בשנה האחרונה לטפל ב-50 מקרים ולאתר נכסים שהוברחו לנשים, ונחלות גדולות שהועברו לילדים ללא תמורה. לאחר מכן מטפלים בהליכים משפטיים ומבקשים אישור בית משפט לתפוס את הנכסים שהועברו לקרוביו של החייב. בחלק מהמקרים, פועלים מול מפרקים מטעם בית משפט, משום שהרבה מהחייבים פונים להליכי חדלות פירעון".

ההזדמנות הטובה ביותר להגיע להסדר תשלומים עם החייב כולל חלק במזומן, מגיע כאשר האסיר מבקש להשתחרר בשני שליש ומגיע לוועדת שחרורים. "אנו מבקרים אותם בבתי הכלא, נותנים להם אפשרות לפרוס את החוב, והגעה להסדר היא פקטור משמעותי בהחלטה לאשר שחרור מוקדם", אומר מנהל המרכז.

שר המשפטים גדעון סער אמר כי בימים אלה הוא מקדם הצעת חוק לטובת שיקומם של נפגעי עבירות מין ומשפחות של קורבנות עבירות רצח והמתה, לפיה יקבלו מכספי המדינה מקדמה של 10,000 שקל מיד לאחר מתן גזר הדין, על חשבון הפיצויים שייגבו מהעבריין בהמשך.
מנהל רשות האכיפה והגבייה, דן סימון, ציין כי כיום נהנים ממקדמה מטעם המדינה, על חשבון פיצויים שייגבו מאסירים – רק נפגעי עבירה קטינים, בהתאם לחוק שקודם ביוזמת ח"כ אורלי לוי.

עו"ד חגית לרנאו

ד"ר חגית לרנאו, המשנה לסנגורית הציבורית הארצית, הגיבה ואמרה כי "לסנגוריה אין מחלוקת עם הרעיון שיש לשלם פיצוי לנפגעי העבירה, ברור לנו שאנשים לא אוהבים לשלם וכי יש להפעיל מנגנוני גבייה. מצד שני ברור לנו שיש נידונים שחלקם ביצעו עבירות קשות אך אין להם משאבים אישיותיים, כלכליים, או חברתיים והם אינם יכולים לשלם את גבוה הפיצוי. לא מדובר בקבוצה קטנה. יש הרבה מאוד נתונים שמהם אפשר להסיק שלא מעט מעוברי החוק הם חסרי משאבים ומגיעים מהשוליים של החברה הישראלית".

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות