בית הדין הרבני כפה גט שליחות, באמצעות עיכוב של אחי הבעל המעגן ומתן פקודת מעצר נגדו. בכך נמצא פתרון לאישה עגונה שבעלה ברח לחו"ל, לאחר שביה"ד בירר את כל דרכי ההגעה אל הבעל הסרבן ובכלל זה, באמצעות חקירת בני משפחתו.
הרב שלמה צרור, דיין בית הדין הרבני באשקלון, ניהל את החקירה של אחי הבעל, אשר במסגרתה הודה שהיה מעורב בבריחתו של הבעל הסרבן ובזכותה יכול היה ביה"ד להתקדם אל המעצר שהביא את הסרבנות אל קיצה.
גם הרעיון של הדיינים, להקשיב לשיחה הטלפונית בין אחי הבעל לבין סבתו, בעלת ממון רב ובעלת השפעה גדולה בחסידות שאליה משתייך הבעל – הועילה להבאת מסכת סרבנות עגומה זו אל סיומה המהיר.
הבעל המתעלל שרף את הפאה של האישה בתנור
הצדדים נישאו ב-2012 ונולדו להם בן ובת. בסוף 2015, פתחה האישה תיק גירושין וטענה שבעלה חולה במחלת נפש, שהיא לא ידעה ממנה לפני הנישואין. האישה סיפרה, כי בעלה נהג להכות אותה; פעם אף קנה סכין ואיים על חייה; פעם שם את "הפאה הנכרית" שלה בתנור והיא נשרפה. בפעם אחרת, קרע לה את המטפחת והיו לילות שלמים שלא היה מניח לה לישון והיא נאלצה להגיעה לעבודה מותשת כולה.
האישה הוסיפה, כי לאחרונה הוחמר מצבו והיא חוששת לחייה ומבקשת להתגרש מיידית.
בדיון שהתקיים, ביה"ד ביקש לשמוע גם את אבי הבעל ואת הורי האשה.
אבי הבעל הודה שלא גילה לאשה על כך שבנו חולה במחלת נפש ולוקח תרופות, בגלל שהתרופות איזנו אותו. לטענתו, הציע לקחת את בנו לטיפול כדי שיבריא.
באי כוח הבעל אמרו שאין כוונה לעגן את האשה ואם היא עומדת על דרישתה להתגרש – הבעל ייתן את הגט והם יסייעו לה בכך. אולם, הם ביקשו לתת אורכה לבעל לעבור טפול, כדי לאזן את מצבו הבריאותי. לשם כך, הם ביקשו לאפשר לבעל לצאת לחו"ל למשך חצי שנה, כדי שיקבל שם את הטיפול באמצעות ביטוח רפואי חינם שיש להם שם. אבי הבעל אמר שהוא מוכן לערוב לחזרתו של בנו לארץ ע"י שיעבוד דירתו.
האשה סירבה לבקשת ב"כ הבעל, בטענה שהיא פוחדת לחיות עמו, במיוחד לאחר שקראה שמחלה זו עלולה לפרוץ שוב.
ביה"ד קיבל את טענות האישה ופסק שהבעל חייב לתת גט לאשתו והותיר על כנו את צו עיכוב היציאה מהארץ נגד הבעל.
בשלב זה, ביה"ד קבע דיון נוסף – אך הבעל לא הגיע. התברר כי ברח לחו"ל בזהות בדויה. ביה"ד העביר את התיק לטיפול הרב מימון, מנהל אגף עגונות בהנהלת בתי הדין, כדי שיסייע להשגת הגט. כמו כן נפסקו מזונות זמניים הן לאישה והן לילדים בסך 7,750 ₪ לחודש.
הרכב של הדיינים: הרב מאיר כהנא – אב"ד, הרב שלמה צרור והרב גודיס דניאל נחשף לראשונה לקיומו של התיק כשהאשה הגישה בקשה למתן צו עיכוב יציאה כנגד אם אביו של הבעל, בתאריך 1.1.2019. ההרכב הנוכחי, שהוא חדש בתיק, קבע מועד לדיון דחוף בבקשת האשה להוציא צו עיכוב יציאה כנגד הסבתא של הבעל.
לדברי האישה, הסבתא היא זאת שמעכבת את הגירושין מפני שהיא בעלת ממון רב ובעלת השפעה גדולה בחסידות שאליה משתייך הבעל.
ביה"ד הטיל על הבעל הגבלות, כולל צו מאסר והורה לב"כ האשה להמציא לביה"ד רשימת עדים אפשריים, אשר יש להם מידע, להערכתה, באשר למקום הימצאו של הבעל; או רשימת גורמים שישפיעו עליו לציית לפסק הדין ולתת לאשתו גט לאלתר.
בהתאם לרשימה, ביה"ד זימן, בין היתר, את אחי הבעל לעדות. מעדותו עלה חשש ממשי כי נתן לאחיו את הדרכון שלו ובכך למעשה שיתף פעולה עם הבעל וסייע לו לברוח מהארץ.
בעיצומה של חקירתו, ביקש האח לשוחח עם אביו ולאחר השיחה עמו חזר בו מהדברים שאמר וטען שאינו זוכר כלום.
לפיכך, בית הדין הוציא כנגד האח צו מאסר. בנקודה זו, ביקש העד לנסות בשנית ליצור קשר עם אביו ולדבר על ליבו כדי שישכנע את אחיו, הבעל הסרבן, שייאות לתת גט. יצוין, כי למרות השעה המאוחרת, ביקש בית הדין ממחלקת ביטחון אישור מיוחד להשאיר את בית הדין פתוח עד שעת לילה מאוחרת.
העד ביקש גם ליצור קשר עם סבתו ובית הדין נעתר לבקשתו בתנאי שישוחח בפני בית הדין במטרה לדעת, מה רמת המעורבות של הסבתא. העד שוחח עם סבתו באידיש, אחד מעובדי בית הדין הדובר את השפה תירגם לבית הדין שהסבתא אומרת לו: "אל תפחד תהיה חזק, הם לא יכולים לעשות לך שום דבר. דיברתי עם העורך דין בארץ ואמר לי שהם לא יכולים לעצור אותך. אתה מקלקל לנו את הכל, אל תדאג".
העד המודאג ביקש לשלוח לחו"ל את ההחלטה של פקודת המעצר ואחד מעובדי ביה"ד שלח אותה בוואטסאפ. לאחר זמן קצר, יצרה הסבתא קשר והודיעה לאח שיש הסכמה לגט וברגעים אלו הבעל יוצא עם אביו לבית הדין במקום הימצאו על מנת לסדר גט שליחות.
בשעה 23:35, בית הדין קיבל הודעה ממזכיר בית הדין בחו"ל כי הסתיימו כתיבת הגט וההרשאות כדין וביה"ד ביטל את פקודת המאסר.
אישה עגונה דומה לאדם שנחטף ונכלא
בפסק דין ארוך ומנומק (28.5), סקר הרב שלמה צרור את המסקנות ההלכתיות ואלו היו מקובלות על שלושת חברי ההרכב, הרב מאיר כהנא – אב"ד, הרב שלמה צרור והרב גודיס דניאל: כפיית קרובי הבעל במקרה זה נעשתה כדין. בגט שליחות, באמצעות עיכוב של אחי הבעל המעגן ומתן פקודת מעצר. כך גם החלטות נוספות הנוגעות להליך מסירת הגט, היו כולן מוסכמות על שלושת חברי ההרכב פה אחד.
"יש מקום לדמות מקרה כזה, למצב שבו אדם חטף אדם אחר וכלא אותו. האם יעלה על הדעת שהגורמים האמונים על שחרור החטוף, יימנעו מלפעול בכל הכלים העומדים לרשותם? כך גם במקרה של סרבנות מתמשכת, אין מדובר רק בהליך משפטי של תביעה אזרחית או פלילית, אלא, לכאורה, במניעת עוול מתמשך, בהצלת אשה הכלואה בידיו של אדם אחר", נכתב בפסק הדין.
"יהי רצון שנזכה לכך, שמתוך ידיעה ברורה זו, ומתוך עמידתו האיתנה של כלל עם ישראל כנגד תופעת סרבנות הגט באשר היא, לא תבאנה בנות ישראל לא לידי עגינות ולא לידי סרבנות, ולא יהיה עוד צורך בפסקי דין כאלה", סיכם הרב מאיר כהנא – אב"ד.
ב"כ האישה: עו"ד אירית ג'ולי אליה (שר)
שם ב"כ הבעל לא צוין בפסה"ד
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
