פלילי | נוער | אסירים | מחשב / סייבר
0523559949 מידע מורחב
פלילי | תעבורה | אסירים | משפחה | נוער
0505417090 מידע מורחב
פלילי | אסירים | מעצרים וחקירות
0508370370 מידע מורחב
פלילי | צבאי | בינלאומי | אבטחה | עובדי מדינה
0506330680 מידע מורחב
לשון הרע | הפרת פרטיות | זכויות יוצרים | תכנון ובנייה
מידע מורחב
כלכלי | מיסים | הלבנת הון
0506245512 מידע מורחב
מאירי & כרסנטי – משרד עורכות דין ונוטריון
פלילי | מעצרים | אסירים | ועדות שחרורים | נוטריון
דניאל חקלאי – משרד עו"ד
פלילי | צווארון לבן | דין משמעתי
עו"ד תומר שוורץ
פלילי | צווארון לבן
עו"ד אמיר ברכה
פלילי | פשיעה חמורה | פשיעה מקוונת וסייבר
אדיר בן לולו – משרד עו"ד
פלילי | תעבורה | אזרחי
מוטאי-מצגר-גרבאווי
תעבורה | תאונות דרכים | נזקי גוף | ייצוג שוטרים וסוהרים
עו"ד אייל אוחיון
פלילי | אסירים | מעצרים וחקירות
עו"ד דני גרינברג
משפט פלילי | רישוי עסקים | תכנון ובנייה
עו"ד רויטל סבג שקד
פלילי | אסירים | אלימות | פשיעה חמורה
עו"ד אבי כהן
פלילי | פשיעה חמורה | קטינים | אלימות | סמים | עבירות מין
עו"ד חיים שטנגר
משפחה | אזרחי | כלכלי | עסקים | נזיקין | פלילי
עו"ד אייל בסרגליק
פלילי | כלכלי | אזרחי | עסקים ונדלן | אסירים
אורי קינן ושות' – משרד עו"ד ונוטריון
פלילי | צווארון לבן | כלכלי | מיסים והלבנת הון
עו"ד אלון דוידוב
פלילי | כלכלי | צבאי
עו"ד עמית שלף
פלילי | פשיעה חמורה | אסירים | סמים
עו"ד ג'וליאן חדאד
עבירות מס | הלבנת הון | יצוג מול רשויות המס וחקירות

כתב אישום נגד האקטיביזם הציבורי

עו"ד מירב זמיר על תופעת העצומות בעידן חופש הביטוי, ובעיקר על ההשפעה שלהן על מקבלי ההחלטות בצמרת מערכת המשפט
דמוקרטיה וזיהום חקירות פליליות (צילום: ללא קרדיט, מהאנציקלופדיה של הרעיונות)

המאה ה-20 שמה "על השולחן" את חופש הביטוי שהביא עימו רצון, לעתים בלתי נשלט, להשמיע ולהשפיע. לצד כל היתרונות יש בו גם חסרונות, למשל תופעת העצומות, קרי חתימה של אנשים רבים על מסר בנושא מסוים, שלא לומר דרישה. בעידן האינטרנט נוהג החתימה על עצומות התרחב והתפשט עוד יותר בזכותן של שלל פלטפורמות מקוונות ונגישות לכל אחד, דואר אלקטרוני, סמסים, וואטאפים ורשתות חברתיות כמובן.
ככל שהכותרת משכנעת יותר עשרות אלפים ואף מיליונים חותמים בהינף אצבע על עצומות שמציגות לכאורה כמות של תומכים חלף איכות של תכנים.

מטרתה של עצומה היא שמספרם הרב של החותמים עליה יפעיל לחץ וישפיע על מקבלי ההחלטות בסוגייה אותה חפצים מארגני העצומה לקדם. בעבר עצומות היו נפוצות במגרש הפוליטי בעיקר, וכאלה ניתן להבין ואף להכיל ככל שהן עוסקות בתחלואים שונים מהמגרש הציבורי הטהור.
אלא שהמצב שונה בתכלית כאשר עצומות החתומות על ידי הדיוטות בציבור הרחב נכנסות לעולם המקצועי המשפטי ומנסות לשנות חוקים, כתבי אישום ופסקי דין השמורים למשפטנים מקצועיים ומנוסים בלבד.

כדוגמא לכך, בימים האחרונים "רצה ברשת" עצומה הקוראת לפרקליטות מחוז ירושלים להורות על תיקון כתב האישום שהוגש נגד הפסיכולוג יובל כרמי. לשיטת מארגני העצומה, הפרקליטות הסתפקה בעבירה של קיום יחסי מין אסורים בין מטפל נפשי לבין מטופלת, אבל לאחר "בחינת הראיות" בתיק על ידי מארגני העצומה, הגיעו אלה למסקנה כי יש להגיש כתב אישום המייחס לכרמי את עבירת האונס.
מאות, אולי אלפי אנשים נטולי כל ידע ו/או הכשרה מקצועית במשפט הפלילי, אשר אינם מכירים את דרישות החוק, בוודאי לא את חומרי החקירה בכללותם, נתלים על כתבות טלוויזיוניות ומרשים לעצמם לכפות את מרותם על הפרקליטות.
כדרך לשכנע את הציבור לחתום על העצומה נבחרה כותרת עסיסית – "צדק לקים", אשר צדה את העין הציבורית. גם אם הגולש האקראי לא ימהר להוסיף את חתימתו לעצומה, מאוד יתכן שהוא יקרא את ניתוח הראיות שנעשה על גבי ראיה אחת ויחידה – אותו מונולוג של המתלוננת זועקת את טענותיה באחד הערוצים הגדולים.

כך, כל הראיות אשר הושגו לאחר חקירה מאומצת של המשטרה; כל הדיונים הפנימיים שערכו אנשי מקצוע במשטרה ובמערכת התביעה אשר בחנו את סיכויי ההרשעה; כל השעות הרבות שהוקדשו במהלך השימוע ולאחריו; כל אלה נזרקו לפח, כלא היו. הרי ה"ציבור" יודע טוב יותר מה נכון לעשות.
העובדה שעל כל עצומה מתנוססות אלפי חתימות יוצרת לחץ חברתי להצטרפותם של עוד ועוד חותמים המגדירים את עצמם שוחרי צדק, אבל בפועל מדובר בעדר כבשים אשר שם למרמס כל ערך וכל דין.

כדרך לשכנע בדרישה להחמיר עם הפסיכולוג הירושלמי מזכירים את הצלחתה המסחררת של העצומה אשר נחתמה בעניינו של ירין שרף – צעיר אשר נעצר בחשד לבעילה בהסכמה של קטינה במלונית קורונה, אבל אלפי חותמות וחותמים דרשו לשנות את סעיף האישום לאונס.
בפרקליטות בחנו את הראיות והגיעו למסקנה שלא ניתן לייחס לו עבירת אונס, משום שהראיות לימדו כי המעשים נעשו בהסכמת הנערה אשר הזמינה אותו לחדרה, תוך שהיא מציגה את עצמה בת 14 שנים. כפי שלימדונו רבותינו במשפט הפלילי, במסגרת בחינת סיכויי הרשעה סבירים החליטה הפרקליטות להגיש כתב אישום בעבירות בעילה אסורה בהסכמה של ילדה בת פחות מ-14, שהעונש עליה הוא עד חמש שנות מאסר(!!!), הטרדה מינית, איומים, תקיפה ואספקת משקה משכר לקטין. בשל חומרת העבירה "המופחתת" כתב האישום נגד שרף הוגש תחילה לבית משפט השלום ולא למחוזי.

ההחלטה המקצועית הובילה לביקורת ציבורית חריפה, כולל עצומה עליה חתמו יותר מ-15 אלף אשה ואיש אשר דרשו להחמיר את סעיפי העבירות בכתב האישום. האקטיביסטים בציבור עטו על כתפיהם אחר כבוד את גלימת הפרקליט, והחלו לנתח בעצמם את הראיות, זאת אומרת את אלה אשר הודלפו לתקשורת.

בתגובה, מי שהיה אז רק ממלא מקום פרקליט המדינה, עמית איסמן, שסעיפי אישום בעבירות מין מדירות שינה מעיניו מאז שהוא עצמו הסתבך באחת מהן, לכאורה, קיים שורת דיונים דחופה בהשתתפות בכירי המחלקה הפלילית. בסיום פגישת הפסגה, בהשראת העצומה המדוברת, סוכם על ביצוע השלמת חקירה.
על פניו נראה, שכל מטרת החקירה הנוספת היתה לתור אחר ראיות שיסתרו את הראיות הקיימות עליהן הסתמכו מנסחי סעיף האישום המקורי. כמשפטנית, קשה להשתחרר מהרושם שהכל נעשה במטרה לענות על דרישת סעיף החוק המבוקש על ידי הציבור, ואכן, בסיום התהליך שונה כתב האישום מעבירה של בעילה בהסכמה לעבירה של אונס.

אפרופו לחץ ציבורי, עולה השאלה אם החלטתו של ממלא המקום איסמן להתערב בהחלטות הפרקליטים המקצועיים הכפופים לו בתיק ירין שרף, היתה נסיון להוכיח את כשרותו לתפקיד פרקליט המדינה שעמד אז על הפרק? מה שהיה עשוי לטרפד אז את המינוי שלו היה ביקורת נוקבת מאותו ציבור אקטיביסטי של חותמי עצומות פמיניסטיות, על רקע התבטאות בלתי הולמת לכאורה שלו כלפי עובדות שהיו כפופות למרותו.

עו"ד מירב זמיר

תורת המשפט הפלילי
בשורה התחתונה, הליך הפלילי הוא תהליך ארוך ומורכב. תחילתו בחקירה שבמהלכה אוספת המשטרה ראיות שונות. את סיכומי תיק החקירה מעבירה המשטרה לגופי התביעה לשם קבלת החלטה, אם להגיש כתב אישום, אם לאו.
לפי חוק העונשין, שני גופים עיקריים מוסמכים להגיש כתבי אישום: בעבירות "קלות" (הכל יחסי) כתב האישום מוגש על ידי ענף התביעות של המשטרה, בעבירות חמורות יותר המלאכה מסורה בידי הפרקליטות.

בשני הגופים האלה פועלים אנשי משפט אשר למדו שנים רבות בפקולטה למשפטים, עברו התמחות ארוכה ומבחני הסמכה. הם אלה האמורים לבחון בכובד ראש ובזהירות המתחייבת, אם הראיות שהונחו בפניהם מקימות סיכוי להרשעה. במסגרת בחינת סיכויי ההרשעה יש לבחון אם ראיות אלה, בהתחשב גם בכרסום שיכול לחול בהן, כמו גם ראיות שיצוצו מנגד, האם יש בכל המכלול כדי לשכנע את בית המשפט שהחשוד אכן ביצע את העבירה, או שמא דווקא טובים סיכוייו לצאת זכאי.
יש מקרים בהם בחינת סיכויי ההרשעה חייבת לעבור מבחן נוסף – שימוע. אז יציג פרקליטו של החשוד, הנאשם הפוטנציאלי, את טענותיו בשאלה מדוע סיכויי ההרשעה קלושים ו/או מדוע יש לייחס לו עבירה זו או אחרת.

משהבנו כי עסקינן בתורה אשר שמורה לבעלי הכשרה מתאימה, יש להשאיר את ההחלטה במשפט הפלילי במגרש הראוי לו. אין לתבל אותה ברחשי לב הציבור אשר עלולים להשפיע ולזהם את ההליך. אבל הדרך היחידה למגר השפעה זרה היא, שקודקודי המערכת יוכיחו כי תהליך קבלת ההחלטות שלהם, על עצם הגשת כתב אישום ובאיזה עבירות, ייעשה באופן מקצועי טהור, בכל מקרה הוא חייב להיות נטול כל פחד מאימת ציבור – האקטיביסטים.

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט

נבנה על ידי אנגורה מדיה
דילוג לתוכן