השופטת ונציבת הביקורת על הפרקליטות לשעבר, הילה גרסטל, אמרה בוועידה המשודרת של לשכת עורכי הדין, כי על הפרקליטות לבחון מה גרם לאובדן האמון הציבורי בה. "הבדיקה הזו צריכה להיעשות בתוך המערכת, והתיקון צריך לבוא מבפנים", אמרה גרסטל, "כאשר הייתי מבקרת הפרקליטות, לצערי נתקלתי בזה שקשה עד בלתי אפשרי (עבור הפרקליטות) להודות בטעות. היו מקרים בודדים של תובעים ספציפיים שהודו בטעות כשהפנינו את תשומת לבם לתלונה שהוגשה ופעלו לתיקון. אני חושבת שזו אחת המטרות של מי שיהיה פרקליט המדינה הבא: להכניס תרבות של תחקירים כמו בחיל האוויר, להפיק לקחים. לבדוק את עצמך מתוך רצון לשפר. כל זמן שזה לא יופנם… להודות שאתה טועה. להסתכל בראי ולהגיד כאן כשלנו, כאן טעינו, להודות בטעות ולתקן".
עם זאת גרסטל, המשמשת כיום כבוררת ומגשרת בשוק הפרטי, אמרה כי "הביקורת הציבורית על מערכת המשפט – בחלקה מוצדקת ובחלקה מונעת ממניעים זרים. הציבור חי ממידעים מסולפים שחלקם מועברים על ידי בעלי עניין בצורה מגמתית שלילית וקשה".
נציב הביקורת הנוכחי, השופט בדימוס דוד רוזן, אמר כי תפקיד הביקורת להיות נשכנית ונוקבת. כמי שמעוניין להציג תוצאות להחלטותיו, אמר רוזן כי הפרקליטות אימצה 80 אחוז מההחלטות וההמלצות הרוחביות שנתן בשלוש שנים וחצי של כהונתו. עם זאת יצוין, יש לראות מה מידת היישום בתיקים עתידיים שינוהלו, מעבר לקבלת המלצות הצהרתית.
עו"ד ינון סרטל ממשרד סרטל סהראי לזר השמיע ביקורת נוקבת בהמשך הפאנל שכותרתו היא "איך לשפר את אמון הציבור במערכת המשפט". לטענת עו"ד סרטל, האמון ירד כי מערכת המשפט לא מייצגת את הציבור והיא מגדל שן מנוכר. "אני שומע בעיקר חוסר אמון של מערכת המשפט בציבור", אמר עו"ד סרטל בסרקאזם, "לאחרונה שמענו מבית המשפט העליון שקבל על 'חוסר המוסריות' והמוסר הפגום של הציבור בבחירת נבחריו (בפסק הדין שאישר לבסוף את כשרות בחירתו של ראש הממשלה נתניהו, ז"ק)".
"זה מצב בעייתי ביותר", אמר עו"ד סרטל. "כמו שנאמר, למערכת המשפט אין נכסים, לא ארנק ולא חרב, אלא את אמון הציבור בלבד. הבעיה העיקרית של מערכת המשפט היא שהציבור לא נמצא שם, הוא לא קיים. אין לך רשות שלטונית אחרת שהציבור נפקד ממנה באופן כל כך מובהק כמו מערכת המשפט. זה לא קיים באף שיטת משפט בעולם…".
"לציבור לא יהיה אמון במערכת שהוא לא נמצא בה, שהוא לא משפיע עליה בשום צורה ואין לו יכולת לנתב את ההחלטות שלה", הוסיף עו"ד סרטל, בדברים שמרמזים בין השאר על הצורך בגיוון שופטים ודרך בחירתם. לדבריו, "המציאות של ציבור שלא קיים במערכת המשפט היא זו שיוצרת את חוסר האמון, והדבר התעצם בתקופה האחרונה כחלק מ'המהפכה החוקתית'. כיום, מערכת המשפט מכריעה בנורמות וקובעת נורמות, שבמדינות דמוקרטיות מוכרעות בדרך כלל על ידי הציבור. ההכרעות מתקבלות בבית המשפט ונבחריו של הציבור הופכים על ידי מערכת המשפט לאנשים שצריכים שומרי סף שישמרו עליהם לבל ישחיתו. גם סמכויות שניתנו בחוק לנבחרי ציבור הופקעו והועברו לוועדות איתור, שבראשן יושב שופט בדימוס שאמור לסייע לפוליטיקאים להגיע להחלטה הנכונה. כשרצון הציבור לא מגיע לכלל מימוש ולציבור אין יכולת להשפיע על מערכות המשפט, לא יהיה לו אמון בהן".
