נציגי רשות המסים והמשטרה ניסו אתמול (15 בפברואר) בוועדת חוקה בכנסת, לקדם בפעם המי יודע כמה תיקון לחוק צמצום השימוש במזומן, אשר יוציא מחוץ לחוק פעולות נכיון צ'קים בסכומים גבוהים. כיום, אין הגבלה על סכום המזומן שניתן למשוך בצ'יינג' כנגד מסירת צ'קים דחויים.
לפי הצעת החוק שמונחת על שולחן הוועדה, לא ניתן יהיה לנכות צ'ק ולקבל תמורתו במזומן מעל 6,000 שקל. בכך, יתקיים בצ'יינג'ים ובגופים חוץ בנקאיים (נש"פים – נותני שירותים פיננסיים) איסור זהה לזה הקיים בשאר המשק ולפיו אין לתת הלוואות ולבצע עסקאות במזומן, בסכום של יותר מ-6,000 שקל, ככל שההצעה תאושר.
רפ"ק גבריאל ביטון, ראש חוליית הלבנת הון באגף חקירות ומודיעין של המשטרה, אמר כי "בתיקים של ארגוני פשיעה, אנחנו רואים מאות מיליוני שקלים שנכנסו כצ'קים לנש"פים (צ'יינג'ים), ויצאו כמזומן".
עו"ד נועה ברח"ד מהמטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית במשרד ראש הממשלה, אמרה כי "ארגוני הפשיעה משתמשים בפרקטיקה של נכיון צ'קים על בסיס יומיומי… אין תיק של משטרת ישראל שמעורב בו ארגון פשיעה, שאין בו צ'יינג'. בחוק צמצום השימוש במזומן נשארה פירצה, חרך פתוח (למשיכת מזומן ללא הגבלה דרך נכיון צ'קים)".
יו"ר ועדת חוקה, חבר הכנסת שמחה רוטמן התייצב נגד עמדת גורמי האכיפה ואמר, כי חוק צמצום השימוש במזומן, שנכנס לתוקף בשנת 2019 (ורלוונטי לעסקאות מחוץ לצ'יינג'ים) – הוא כשלון.
"אם מטרת החוק לצמצום השימוש במזומן היתה להילחם בפשיעה במגזר הערבי, אני נותן לו תעודת כשלון אדירה", אמר רוטמן. "מאז שנחקק, ראינו רק עלייה במספרים".
"אם מטרת החוק היא צמצום המזומנים במשק, אני גם נותן לו תעודת כשלון, כי מאז שהחוק נחקק, יש יותר מזומן שמסתובב בבנקים ויותר מזומן בצ'יינג'ים. יש לנו כיום נתונים של שש שנים מאז החקיקה… ויש היום יותר מזומן בשוק מאשר היה קודם. זו רגולציה לא חכמה".
נציגי רשות המסים פירטו את הנתונים שתיאר רוטמן: בשנת 2024 סך הוצאת מזומן מבנקים עמד על כ-40 מיליארד שקל ובנש"פים על 64 מיליארד שקל.
ב-2019, השנה הראשונה לחוק צמצום השימוש במזומן, אז הוטלו מגבלות על ביצוע עסקאות במזומן מעל 11,000 שקל – נמשכו 33 מיליארד שקל במזומן מנש"פים ו-34 מיליארד שקל במזומן במערכת הבנקאית.
כלומר, מאז תחילת החוק שאמור היה לצמצם את השימוש במזומנים במשק – גדלו משיכות המזומנים מצ'יינג'ים ב-90 אחוז (יהיו שיאמרו שהנתון משקף גם את הגידול בפשיעה) ומשיכות המזומנים מבנקים גדלו באותה תקופה "רק" בכ-20%.
יערה ברקול, נציגת איגוד חברות האשראי אמרה, כי אלו נתונים טובים: "טוב שהמגזר החוץ בנקאי גדל, סוף סוף יש אלטרנטיבה פיננסית לבנקים ויש עוד שחקנים בשוק".
לשכת עורכי הדין היתה מיוצגת בדיון באמצעות עו"ד אורי גולדמן, יו"ר משותף של ועדת איסור הלבנת הון.
עו"ד גולדמן הסביר, כי החוק המוצע יביא לבומרנג: הביקוש לא ייעלם ולכן חלק מהפעילות תוסט מנותני שירותים פיננסיים מפוקחים – אל השוק האפור, שם אין זיהוי, אין תיעוד ואין הגנות צרכניות. "איסור גורף אינו מבטל את הביקוש – אלא מעביר אותו למלווים לא מפוקחים ומקשה על קבלת פתרון חוקי".
עו"ד גולדמן טען, כי החוק יצמצם גם תחרות בשוק האשראי וייצור יתרון תחרותי לטובת הבנקים. לדבריו, "הלוואות מזומן וניכיון שטרות משמשים במקרים רבים כ'אשראי של מוצא אחרון' למצבי חירום וחסימות זמניות בבנק ועבור לקוחות 'לא דיגיטליים'. מעבר לכך, התיקון מציג את ענף נותני השירותים הפיננסים באור שלילי לא מוצדק, למרות הפיקוח ההדוק של רשות שוק ההון".
ח"כ רוטמן סיכם בסיומו של הדיון, כי הצעת החוק המבקשת להגביל פריטת צ'קים בצ'יינג'ים – תכביד על החשמלאי, על העצמאי והעסק הקטן של האזרח הנורמטיבי, אבל את ארגוני הפשיעה היא בקושי תשרוט. "כשנחסום אפיק אחד לשימוש בכסף, העבריינים ימצאו אפיק אחר. הם יבואו בביטקוין, בזהב, ביהלומים, או בדרך אחרת".
לאיש הימין רוטמן היה קונצנזוס נדיר עם נציגי ההסתדרות שאמרו בדיון, כי "המלחמה בשוק השחור חשובה, אבל אי אפשר לעשות אותה על חשבון בעלי העסקים. נכיון צ'קים הוא ערוץ מימון חשוב לעסקים הקטנים".
