פרקליט מחוז תל אביב הנכנס, עו"ד נסים מירום, מתח ביקורת על הדרג הפוליטי בכנס לשכת עורכי הדין באילת. מירום אמר כי "במדינה שבה יש אמירה שהפרקליטות או המשטרה תופרת תיקים, לא יכול שיהיה אמון ציבורי בגופי האכיפה. לתפור תיק זה ביטוי מכוער, שאסור שיישמע במדינה דמוקרטית, אסור שיישמע מפי פוליטיקאים מתוך אינטרס כזה או אחר".
מירום השתתף בפאנל שעסק בנושא "אמון הציבור במשטרה". הוא אמר כי הציבור מצפה לשיפור ענייני של השירות במשטרה ובפרקליטות, בצדק, וליותר תוצאות. "האם המשטרה מספיק יעילה ואפקטיבית באכיפת החוק? אנחנו רואים המון תופעות פשיעה שלא זוכות מספיק למענה. רצח במגזר הערבי, תאונות דרכים. אני יודע שנעשים מאמצים מטורפים ומשמעותיים", אמר מירום, "אבל לא בהצלחה יתרה בשלב הזה".
המנחה יאיר אלטמן, הכתב המשפטי של ערוץ 14, ביקש את ההתייחסות של עו"ד מירום לאמירה של השר איתמר בן גביר על כך ש"מח"ש היא משטרה פוליטית בידי היועמ"שית ליישום אג'נדה פוליטית שלה, ולכן צריך להוציא את מח"ש מהפרקליטות (למשל בהקשר לחקירת מפקד ימ"ר ש"י, נצ"מ אבישי מועלם, ז.ק)".
עו"ד מירום הגיב: "זו אמירה דמגוגית. הגוף הכי חשוף לאור השמש הוא משטרת ישראל. תראה לי החלטה שהתקבלה בשל מניע פוליטי".
יו"ר מחוז חיפה בלשכת עורכי הדין, עו"ד שאדי סרוג'י, הסביר שאמון הציבור במשטרה ובמערכות האכיפה הוא גם פועל יוצא לכך שאין מספיק שוטרים, אין מספיק חוקרים ואין מספיק פרקליטים.
"מתי פעם אחרונה ראיתם ניידת משטרה מסתובבת ברחובות? בעיר חיפה יש כמעט 400 אלף תושבים, ובתחנת חיפה יש שבע ניידות סיור", אמר עו"ד סרוג'י, "שוטרים אומרים לי שהם נאלצים לבחור 'באיזו גופה לטפל קודם'. היה ורצח מפוענח ומוגש כתב אישום, אין מספיק פרקליטים שיטפלו ואין מספיק שופטים, כי הוועדה לבחירת שופטים לא מתכנסת… אנשים גם לא עומדים בתור להתגייס למשטרה, כי התנאים לא קורצים לאנשים שלמדו ויש להם תואר. את המערכות האלה צריך לתגבר בכוח אדם ובכסף, ולנתק את הפוליטיקה".
המלחמה בפרוטקשן
פאנל נוסף עסק במלחמה של המשטרה בפרוטקשן וגביית דמי חסות, לרבות במכרזי המדינה, תחת הכותרת "מי יגן על בעלי העסקים מדמי הפרוטקשן?", בהנחיית עמיר קורץ, "כלכליסט".
המשתתפים הציגו תמונת מצב עגומה של פחד, היעדר הגנה אפקטיבית, ושחיקה באמון הציבור במערכות האכיפה. עם זאת, הוצגו גם כלים מנהליים וחקיקתיים חדשים שאמורים לצמצם את פעילות ארגוני הפשיעה, ובראשם פסילת קבלנים ממכרזים על בסיס מידע מודיעיני על ידי ועדות בינמשרדיות, בשיתוף פעולה של החשב הכללי באוצר ומשטרת ישראל.
סנ"צ עו"ד צחי בן חמו, ראש מפלג פשיעה מאורגנת ובינלאומית ביאחב"ל להב 433, אמר כי מדובר בעבירות חשיפה: "קורבנות לא באים ודופקים בדלת, הם לא אומרים 'אני בא להתלונן כי מישהו בא לדרוש דמי חסות'. יש הרבה מקרים שאנחנו יודעים ממידע מודיעיני – ואז אנחנו באים ליצור אמון מול הקורבנות. בסוף ההליך, אותו קורבן צריך לבוא לבית המשפט".
עו"ד קמיל עטילה, לשעבר מנהל המחלקה הפיסיקאלית בפרקליטות המדינה: "הפרוטקשן הוא אחד המופעים של העבריינות. רשויות המדינה, על כל זרועותיהן, לא עשו די כדי להתמודד. כל רשות מפילה את זה על האחר. התופעות האלה גורמות לכך שאין דיווח, יש פחד, עדים נסחטים. הם לא באים לדווח כי הם יודעים: א', אין הגנה אפקטיבית; ו-ב', ואני שם את זה על השולחן – הם (הקרבנות) יודעים שגם כשאתה מתלונן, יכולים להיות מתוך רשויות האכיפה אנשים שלצערי משתפים פעולה עם ארגוני פשיעה – ומחר כבר מעבירים את השם שלך אליהם".
עו"ד כוכבית נצח דולב, לשעבר פרקליטת מחוז ירושלים (אזרחי), כיום עו"ד במשרד אגמון טולצ'ינסקי: "הכניסה של גורמים עברייניים – חוץ מהפגיעה הקשה מאוד בקורבנות – היא פגיעה כלכלית קשה בקופה הציבורית. בשנים האחרונות יש הבנה שצריך להתמודד מולה גם בכלים מנהליים ואזרחיים. תזכיר חוק הגופים הציבוריים מסמיך את החשב הכללי להקים ועדה שנותנת תעודת הכשר לגופים או שוללת אותה – על בסיס מידע מודיעיני בלבד, גם בלי כתב אישום".
עוד השתתפו בפאנל: עו"ד אדיר בן לולו ועו"ד ליה פלוס.
האם הגיעה העת לשינוי?
פאנל פלילי נוסף עסק ב"כלל אי ההתערבות" של ערכאות הערעור בממצאי עובדה ומהימנות: האם הגיעה העת לשינוי?
בין המשתתפים: נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט גלעד נויטל, והשופטת בדימוס הילה גרסטל. הנחתה עו"ד ענבל רובינשטיין.
הסנגורית עו"ד שלומציון גבאי מנדלמן התייחסה בדבריה למצב הייחודי בתיקי עבירות מין, בהם השתרשו הלכות משפטיות בנוגע לעדות המתלוננות, היוצרות לשיטתה הליך לא הוגן.
עו"ד גבאי מנדלמן: "המובלעת הראייתית הייחודית לנפגעות עבירות מין, כפי שהתפתחה בפסיקה, למעשה מחלישה באופן דרמטי את אפשרות הנאשם להתגונן מפני האישומים המיוחסים לו, שכן דה-פקטו אם כל תגובה מאששת את הפגיעה המינית – מה יכולה להיות התגובה שתשמש להפרכת הפגיעה?".
הסנגורית התייחסה למקרה הנדיר של זיכוי נאשם מאונס במחוזי והרשעתו לאחר ערעור המדינה לעליון (פס״ד הייב מהעת האחרונה). לדבריה, "היקף התערבות של ערכאת הערעור בממצאי עובדה ומהימנות במקרה בו הערכאה המבררת זיכתה, לא יכול להישען על המובלעת הראייתית בהינתן התרשמותה הבלתי אמצעית של הערכאה המבררת מהמתלוננת. פסק דין הייב בו הרשיע בית משפט עליון את הנאשם, לאחר זיכויו פה אחד בבית משפט המחוזי למעשה בחן מחדש את אשמתו בניגוד לכללים הנוהגים בעניין ערעור, על כל השלכותיו".
"לתפור תיק זה ביטוי מכוער" …
גם אחרי זיכוי,גם אחרי שמדבורר שמשטרה מזיפת מסמכים ופרקליטות מגישה אותם לבית משפט בשם צד ג,אתם רודפים את "נאשמים" בהלכיך נפרד שמבוסס אל אותו חומר חקירה ועושים כול מאמץ שיהיה עסקה…
לא ראיתי אף כתבה של פתיחת תיק לשוטרים אל זיוף מסמכים או תיק לפרקליט שמגיש את אותם מסמכים מזויפים אל שיבוש הליכי משפט.
פשוט קרטל שאף אחד לא מפרק אותו.