סרבנית גט תשלם פיצוי של 75 אלף שקל לבעלה

בני זוג נישאו ונולדו להם שלושה ילדים. לפני שש שנים הבעל עזב את הבית, והאישה הגישה תביעה לשלום בית. שנתיים לאחר מכן הגיש הבעל תביעה לגירושין. במקביל התנהלו הליכים גם בבית המשפט לענייני משפחה.

האב טען באמצעות עו"ד אברהם קורחוב, כי עזב את הבית בשל סירוב האישה לקיים עמו יחסי מין, השפלתו, רמיסת כבודו, הגשת תלונות שווא נגדו ואיומים ברצח. עוד טען, כי טענת האישה לשלום בית אינה כנה. לדבריו, היא לא עשתה דבר על מנת לקדם שלום בית, וגם מטפלת זוגית אליה פנו הצדדים בעבר הבהירה כי אין כל תוחלת לנישואין וכל רצונה הוא לקבל חלק גדול יותר מהרכוש, מעבר לזה המגיע לה. מאחר שעל פי הפסיקה ניתן לפסוק פיצוי בגין סרבנות גט, הבעל הגיש עתירה לפיצוי של 75 אלף שקל, בטענה לנזקים שנגרמו לו עקב סרבנות אשתו: בין היתר טען כי פוטר מעבודתו בשל תלונת שווא של אשתו, והוסיף וטען כי נגרמו לו בעיות בריאותיות, לחצים ואי יכולת להתחתן בשנית.

האישה, באמצעות עו"ד שרז דניאל, טענה כי כי בת זוגו של הבעל (אותה כינתה "הפילגש"), היא שהסיתה אותו וסיכלה ומסכלת את האפשרות לשיקום היחסים. היא הוסיפה כי היא עדיין רוצה שלום בית, וכי לא הוכחה פגיעה באורח חייו של הבעל, שמנהל זוגיות יציבה מזה כארבעה שנים עם בת זוג, ומבלה עמה בפומבי. כמו כן טענה כי גם כך לא יתחתן שוב או יביא ילדים נוספים.

השופטת חני שירה התרשמה כי מדובר באישה המסרבת לקבל את גיטה, על אף שהצדדים פרודים פיזית מזה כשבע שנים ולבעל יש בת זוג אחרת מזה כארבע שנים. כמו כן התרשמה השופטת כי טענותיה של האישה לפיהן היא חפצה בשלום בית – אינן כנות. לפיכך, קבעה השופטת, השאלה שעומדת לדיון היא זו: האם יש מקום לפיצוי נזיקי בגין עיגון, גם במקום בו אין כיום חיוב בגט?

בית המשפט סקר את הגישות השונות בפסיקה בכל הנוגע לפסיקת פיצוי במקרה כזה, החל מגישה קפדנית הדורשת חיוב או פסיקת גט ועד גישה ליברלית לפיה יש לנתק את התביעה לפיצויי נזיקין בגין סרבנות גט משאלת קיומן של עילות הלכתיות למתן הגט. לבסוף קיבלה השופטת את טענת הבעל כי נפגע מסירוב הגט: "ראשית ועיקר, מדובר בפגיעה בחירותו ובכבודו של התובע, שכבול מזה שנים בנישואין שאין להם כל תוחלת. גם אם נאמר כי התובע מנהל מזה מספר שנים זוגיות, הרי שאין הוא יכול להינשא". בית המשפט אף ציין כי כל אדם סביר צופה שהליכים משפטיים ממושכים, ההוצאות הכספיות הכרוכות בכך והמתח משפיעים על הבריאות: "הנתבעת היתה מודעת, או היתה חייבת להיות מודעת, לנזקים שנגרמים לתובע עקב אי מתן גט. התנהלותה מהווה הפרת חובת הזהירות, כאשר הנזקים שנגרמו לתובע לאור העדר גט היו צפויים ומשכך ניתן, מתקיימת עוולת הרשלנות".

לאחר קביעה זו פנה בית המשפט לאמוד את גובה הפיצוי שיש לפסוק ופנה לבדוק מה פסקו בתי המשפט בנושא. בנסיבות תיק זה, השופטת קבעה לבסוף פיצוי חד פעמי של 75 אלף שקל לבעל, והוסיפה לכך גם תשלום הוצאות משפט בסך 15 אלף שקל.

הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"