מעשה בבנות זוג שנישאו בנישואין אזרחיים בשנת 2013 והיו מעוניינות בהרחבת התא המשפחתי. אחת מהן פנתה לחבר ילדות במטרה לעשות שימוש בזרעו להבאת ילד בהליך של הפריה חוץ גופית. ביוני 2013 חתמו הגבר והאישה על הסכם שכותרתו "הסכם להורות משותפת", שאושר וקיבל תוקף פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה. הוסכם בין הצדדים כי המשמורת על הקטין תהא בשנתיים הראשונות לאם, ולאחר מכן משותפת. כמו כן הסכימו הצדדים על ויתור הדדי לתשלום מזונות ועל הפרדה רכושית.
על אף שבת הזוג של האישה לא היתה צד להסכם, היא "נכחה" בו. כך למשל הובהר בהסכם כי האישה מנהלת מערכת יחסים ארוכת שנים עם בת זוג וכי הן הצדדים להסכם (ההורים העתידיים) והן בת הזוג יהיו רשאים לקבל החלטות (לרבות החלטות בעניין מסגרת לימודית וטיפולים רפואיים) במשותף לגבי הילדים שייוולדו. עוד נקבע, כי אם מי מההורים הביולוגיים ילך לעולמו – ההורה השני ובן/בת הזוג ימשיכו לשמור על קשר רצוף והדוק בין הילדים המשותפים לבין משפחתו המורחבת של ההורה שנפטר.
כתוצאה מההפריה נולדו בן (כיום בן חמש וחצי) ובת (כיום בת שלוש). מאחר שהאם והאב הביולוגיים נרשמו כהורי הילדים, בנות הזוג עתרו לפסק דין הצהרתי או צו הורות פסיקתי, לפיו גם בת הזוג היא ההורה, או לחלופין – צו הממנה את בת הזוג כאפוטרופוסית לקטינים בנוסף לאפוטרופוסותם של שני ההורים – האב והאם.
בנות הזוג טענו, כי הולדת הקטינים באה לעולם על דעת ובהסכמת כלל הצדדים, מתוך הבנה ברורה כי הן נשואות, ויגדלו את הקטינים יחד עם האב כמשפחה בת שתי אימהות ואבא אחד. עוד טענו, כי בפועל הקטינים רואים בבת הזוג הורה ומכנים את בת הזוג "אמא" ואת האם בכינוי "מאמא". בנוסף טענו, כי אין מניעה בדין הישראלי להכרה במשפחה בת יותר משני הורים, והדבר הוכר בדרך ישירה או במשתמע מתוך הדין הנוהג בהליכי אימוץ, פונדקאות, צווי הורות פסיקתיים וכדומה. עוד נטען כי דחיית דרישת בת הזוג יוצרת חוסר שוויון ואפליה ביחס לזוגות שהחליטו על הפריה מתורם אנונימי.
האב, באמצעות עו"ד ללי פרלמן, טען כי אין כל בסיס נורמטיבי בדין הישראלי לקביעת הורה לקטינים בנוסף לשני הורים ביולוגיים מתפקדים. עוד הוא טען, כי לו היו מעוניינים בהכרה בבת הזוג כהורה נוסף, היו מציינים זאת מפורשות בהסכם. בנוסף העלה האב את הטענה כי קבלת בקשה להכרה בהורה שלישי מכוח "זיקה לזיקה" תביא גם להכרה בהורה רביעי מאותו טעם ואפשר שאף מעבר לכך כאשר מדובר בבני זוג מתחלפים אשר משמשים כ"הורים פסיכולוגיים" לקטינים.
האב ביקש לדחות את בקשתן החלופית של בנות הזוג להכיר בבת הזוג כאפוטרופוס נוסף, בנימוק שהדבר עומד בניגוד לחוק (חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב – 1962) הקובע מפורשות כי האחריות היא על שני ההורים בלבד וכי לא ימונה אפוטרופוס נוסף אלא בנסיבות מיוחדות.
גם נציג היועץ המשפטי לממשלה התנגד למבוקש, וטען כי הדין הישראלי אינו מכיר באפשרות של שלושה הורים, וכל הוראות הדין מתייחסות לשני הורים בלבד. עוד טען, כי שינוי הגדרת התא המשפחתי על השלכות הרוחב העצומות שיש לו – מחייב כי עניין זה הוא עניין למחוקק בלבד. עוד טען נציג היועמ"ש, כי אף בקשת בנות הזוג לקביעת בת הזוג כאפוטרופוס דינה להידחות בהתאם לחוק האפוטרופסות: החוק הישראלי אינו מאפשר יצירת הורות באמצעות הסכם פרטי כשם שאינו מאפשר יצירת אפוטרופסות בהסכם שכזה.
שופטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, מירב אליהו, קיבלה (29.8) את טענות האב ונציג היועמ"ש ודחתה את בקשת בנות הזוג, שהגישו ערעור לבית המשפט המחוזי באמצעות עו"ד סיגל הופמן ועו"ד רוברט ליכט-פטרן. שם חזרו על עיקרי טענותיהן.
השופטים – אב"ד מיכל ברנט, ורדה פלאוט וצבי ויצמן התייחסו באריכות לזיקות נוספות שהוסדרו בדין הנוהג להכרה בהורות לאור התפתחות המדע באשר לאופן הבאת ילדים לעולם (למשל: זיקה גנטית, זיקה פיזיולוגית, אימוץ וזיקה לזיקה), אך לבסוף דחה (22.10) את הערעור ופסק כי בנות הזוג תישאנה בהוצאות כל אחד מהמשיבים (האב וב"כ היועמ"ש) בשיעור של 20 אלף שקל: "דרך המלך היא לתת את הבכורה למחוקק ביצירת פתרונות משפטיים כוללים בסוגיות מהותיות ומרכזיות כעניינו של התא המשפחתי… עיון במסכת החקיקה הישראלית יש בו ללמד כי המחוקק הישראלי ביקש לצמצם את התא המשפחתי באופן שיהיו בו לכל היותר שני הורים…".
באשר לטענת בנות הזוג בדבר אפליה, בית המשפט קבע כי מאחר שבת הזוג יכולה היתה לממש הורותה בדרך אחרת "מבלי להתנגח בהורות אחרת המבקשת להתקיים – הורות ביולוגית טבעית – הרי שמדובר בבחירה ולא באפליה".
לבסוף חזר בית המשפט על ההלכה לפיה הענקת מעמד של הורה מכוח הסכם פרטי לעניין זכויות וחובות כלפי הילוד מהווה עקיפה, וכי יצירת הורות הסכמית אינה אפשרית ואינה חוקית. לפיכך, אין כל משמעות ל"סמכויות מעין הוריות" שקבעו הצדדים בהסכם כלפי בת הזוג שאף אינה צד להסכם ואינה חתומה עליו.
הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה".
