בפני ועדת השחרורים במקום מושבה בכלא מעשיהו הונחה דילמה אחת מיני רבות: האם להיענות לבקשת שחרור מוקדם של אליעד משה (34), אחד מנאשמי פרשת "לה פמיליה", אשר נידון לארבע שנות מאסר עקב מעורבותו בעבירות אלימות חמורות שבעיקרן תקיפת אוהדים מקבוצות כדורגל יריבות. מדובר היה בדילמה קשה יותר, בשל הקושי ליישם את תוכנית השיקום שהוכנה למשה, על רקע נגיף הקורונה.
משה הורשע בעבירות קשירת קשר לביצוע פשע, ניסיון חבלה בכוונה מחמירה, תקיפה בנסיבות מחמירות, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה וחבלה במזיד – עבירות חמורות שהתבצעו במסגרת חברותו בארגון האוהדים של בית"ר ירושלים. משה וחברים אחרים בארגון שמו להם למטרה אוהדים מקבוצות כדורגל יריבות, נהגו לאסוף עליהם מידע, לארוב להם ולתקוף אותם כשהם שחורי בגדים ורעולי פנים. משה הורשע בתום משפט הוכחות בעונש של ארבע שנות מאסר שכאמור נגזר עליו, אך ערעורו נדחה. נקבע כי הוא היה שותף בשלושה אירועים: באחד מהם הותקף באלימות קשה אוהד של הפועל תל אביב, במקרה אחר הותקפו אוהדים של מכבי חיפה. במקרה שלישי הותקף עובר אורח אשר חברי הארגון חשבו אותו בטעות לאוהד מכבי חיפה.
בדיון בפני ועדת השחרורים התנגדה הפרקליטות לשחרורו המוקדם של משה, בטענה שגם מאחורי הסורגים, משה התעקש כי לא נטל חלק באלימות עצמה, אלא רק היה במקום כאשר האוהדים הותקפו. לטענת הפרקליטות, טענותיו מראות כי לא הפנים את חומרת מעשיו. כמו כן הדגישו נציגי הפרקליטות את חומרת העבירות והוסיפו כי על אף שהוכנה בעניינו של האסיר תוכנית שיקום של הרשות לשיקום האסיר, יהיה קשה מאוד ליישם אותה בשל משבר הקורונה. בין היתר, משה אמור לעבוד במפעל שבמסגרתו עבד גם תוך כדי מאסרו, אולם כעת המפעל אינו עובד בשל המשבר.
מנגד טען פרקליטו של משה, עו"ד אליה של"ם, כי מדובר באסיר למופת, שיצא תוך כדי מאסרו ל-12 חופשות ומעולם לא הפר תנאים מגבילים שהוטלו עליו. עו"ד של"ם הוסיף והדגיש כי משה עבר מאחורי הסורגים הליכים טיפוליים משמעותיים, והגיש לוועדה טבלה מפורטת שהכין בעצמו אשר מראה כי נאשמים אחרים בפרשה זכו לשחרור מוקדם, חלקם בהסכמת המדינה, למרות שהיו מעורבים באישומים חמורים יותר מאשר אלה שבהם משה הורשע. עו"ד שלם ציין כי בניגוד למקרים אחרים, הפעם המשטרה לא מתנגדת לשחרורו המוקדם של משה. בשיחת וידאו ממקום מאסרו בכלא, משה עצמו הביע חרטה גדולה בפני הוועדה וביקש לחזור למשפחתו ולהתחיל בדרך חדשה. הוא הדגיש כי אינו בקשר עם חברים אחרים בארגון לה פמיליה.
חברי ועדת השחרורים בראשותה של השופטת זיוה הרמן ציינה בהחלטתה כי לא ניתן להתעלם מכך שהעבירות בהן הורשע משה בוצעו על רקע אידיאולוגי, אולם לצד זאת הוסיפו כי מאז ביצוע העבירות משה עבר דרך ארוכה מאוד לשיקום. לפיכך הורתה הוועדה על שחרורו המוקדם של משה בהתאם לתוכנית השחרור של רש"א. בין היתר, שיחותיו של האסיר המשוחרר יתקיימו באמצעות הטלפון, והוא ישהה במעצר בית לילי בין השעה 20:00 לשמונה בבוקר בכל יום עד תום תקופת השחרור על תנאי. הפרקליטות בחרה שלא להגיש ערעור על הכרעת הוועדה.
