לפי דוח של שירות בתי הסוהר – בשנת 2020 יותר ממחצית מהאסירים הפליליים בישראל היו ערבים, כמעט מחצית מהם אינם שולטים ברמה טובה בעברית. למרות זאת, מתברר כי בשב"ס עדיין לא יודעים כיצד לשלב אסירים דוברי ערבית בטיפול בשפת האם שלהם. כך עלה מפסק דין שניתן בנוגע לעתירת אסיר אשר דרש להשתלב בטיפול ייעודי עבורו באמצעות מטפל דובר ערבית או באמצעות מתורגמן.
האסיר, ראגי חוויץ (60), מרצה ארבע וחצי שנות מאסר על מספר עבירות, ומשולב בסבב החופשות. הוא סובל מבעיה רפואית חמורה שגרמה לו לעיוורון כמעט מוחלט, והצריכה את העברתו לאגף המיועד לאסירים במצב בריאותי קשה, שם הוא נעז בתומך במהלך כל שעות היממה.
לאחרונה עתר חוויץ לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד באמצעות עו"ד רותם טובול, יו"ר ועדת שב"ס הארצית בלשכת עורכי הדין. בעתירה נאמר כי האסיר שולב בהצלחה במספר קבוצות שיקומיות במסגרת שב"ס, אולם הוא עצמו ומרבית הגורמים האחראים דיווחו כי הוא היה "משתתף שקט" שהתקשה להביע את עצמו בעברית כראוי. כך גם לפי דו"ח הרשות לשיקום האסיר (רש"א), שניהלה מולו שיחה באמצעות מתורגמן.
ובכל זאת, מהעתירה עולה כי הפתרון היחיד שהציעו בשב"ס לחוויץ היה "המשך שילוב במסגרת חינוך להגברת יכולותיו השפתיות ושילוב בקבוצה פסיכו-חינוכית כללית". עו"ד טובול טענה בהקשר הזה, כי מלבד קשיי השפה, הצעת שב"ס מתעלמת מגילו המתקדם של העותר וגם ממצבו הרפואי המורכב.
ניתן לציין כי האדישות של שב"ס בכל הקשור בטיפול בשפה הערבית אינה מהווה בעיה חדשה. למעשה, לפני כמעט עשור פורסם באתר "פוסטה" סיפורו של אסיר בן 93, חסן חבשי, אשר ריצה מאסר עולם ומת מאחורי הסורגים. הוא לא זכה לשחרור מוקדם רק בגלל שלא עבר טיפול בכלא. מדוע הוא לא עבר טיפול? בין השאר זה קרה בגלל קשיי שפה. במקרה שלו, רק לאחר 20 שנים מאחורי סורג ובריח הורה בית המשפט לשב"ס לשלבו בטיפול בשפה הערבית.
בחזרה למקרה של חוויץ. ההיסטוריה העגומה של הטיפול בשפה הערבית לא נעלמה גם מעיני השופט המחוזי דרור ארד-אילון, שציטט בהחלטתו מקרים קודמים בהם שב"ס לא הצליח לספק טיפול לכלואים ערבים בשפת האם שלהם.
כך למשל ציטט השופט את הערות בית המשפט העליון בנוגע לעתירת פלוני מ-2014, שבה ביקש לקבלת טיפול בשפה הערבית. במקרה הזה, שופט בית המשפט העליון בדימוס, אורי שהם (כיום נציב תלונות הציבור על שופטים), ביקר בחריפות את היעדר האפשרות לטפל בשפה הערבית: "אין זה מתקבל על הדעת כי במשך עשרות שנים של חיים משותפים לא נעשה דבר על מנת לאפשר טיפול ייעודי לדוברי ערבית, על מנת להביא במקרים המתאימים לשיקומם ולהשתלבותם כאזרחים או כתושבים נורמטיביים בחברה".
שופט אחר מבית המשפט העליון, נעם סולברג, הורה לשב"ס לעשות את המירב כדי לטפל באסיר ערבי בשפת אמו, וכתב: "אין כיום קבוצות טיפוליות לדוברי ערבית בבתי הסוהר. חבל שכך, הדבר נצרך".
המשנה לנשיאת העליון והשופט לשעבר אליקים רובינשטיין, אמר כי "שב"ס צריך להיות ערוך לטיפול גם בערביי מזרח ירושלים, ובערבים-ישראלים שאינם דוברי עברית, ככל שיש כאלה בין אסיריו… נזכור כי ערבית היא משפות המדינה". את הדברים הללו אמר השופט רובינשטיין כבר בשנת 2014 (!).
במקרה של חוויץ, השופט ארד-אילון ציטט גם דו"ח שנכתב על ידי ד"ר נורית יכימוביץ'-כהן ממרכז המחקר והמידע בכנסת ישראל, תחת הכותרת "שיקום אסירים ערבים בכלא ולאחר השחרור". מהדוח עולה כי 47 אחוז מכלל האסירים בישראל הם ערבים, נכון לדצמבר 2020.
השופט ציטט מדו"ח זה ביקורת החריפה של פרופ' תומר עינת מהמחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן: "לא רק שאין בשב"ס תוכניות שיקום בערבית, אלא גם אין חשיבה על רגישות לתרבות של אוכלוסיית היעד שלהם, האסירים הערבים". העובדה שהתוכניות הן בשפה העברית, לפי הדו"ח, "יכולה להיות חסם מפני השתתפות אקטיבית של אסירים ששליטתם בעברית אינה ברמה המתאימה להשתתפות בתוכניות… יש לתת את הדעת על כך ששליטה טובה בשפה חשובה במיוחד להצלחתן".
בנוסף ציטט השופט את דו"ח סקר צרכים ומענים שערך שב"ס ב-2020, לפיו 65 אחוז מהאסירים הפליליים דוברי השפה הערבית מעידים על עצמם שהם שולטים בעברית ברמה גבוהה, כ-18 אחוז ברמה בסיסית וחצי אחוז מעידים על עצמם כי הם לא שולטים בעברית כלל. לגבי השאר אין מידע.
אם זה לא מספיק, אז השופט ארד-אילון ציטט גם את דו"ח מבקר המדינה משנת 2021 ("שיקום אסירים בישראל"), לפיו "תהליך טיפול דורש מטבעו היחשפות אישית והוא מערב רגש ושיתוף בתכנים אישיים. טיפול בשפת האם יכול להיות אפקטיבי יותר – והוא משקף לאסיר שהמערכת מתייחסת ברצינות ובכבוד לצרכיו, למוצאו, לתרבותו ולשפתו". בדו"ח מומלץ בפירוש לשב"ס "לתגבר את מערך הטיפול באוכלוסייה הערבית בבתי הכלא, בין השאר באמצעות גיוס עובדים סוציאליים שיוכלו לתת מענה לאסירים הערבים בשפתם, זאת לצד תגבור הפעולות להקניית השפה העברית לאסירים אלו".
לאור דברים אלה, ולאור גילו המתקדם ומצבו הבריאותי המורכב של חוויץ, השופט קיבל את עתירתו והורה לשב"ס לספק לו טיפול ייעודי ולשלבו בטיפול בליווי מתורגמן, בקבוצה או באופן פרטני, תוך 30 יום מיום פסיקתו (25 דצמבר).
עו"ד טובול מסרה בתגובה: "העתירה עוסקת בסוגיה חשובה, הליכים טיפוליים בשפה הערבית קיבלו ביטוי בפסיקה בעבר ועד כה לא הורו לשב"ס לשלב ולפעול בהתאם. אני מברכת את בית המשפט על ההחלטה התקדימית שמאפשרת ללקוח משרדי להיות משולב בהליך טיפולי ראוי ומותאם בשפתו".
משב"ס נמסר בתגובה: "מערך הטיפול של שב"ס מציע טיפול לכלל האסירים הפליליים המביעים רצון בכך. הטיפול מוענק בהתאמה לצרכי האסיר כפי שמוגדרים על ידי גורמי המקצוע. לשם כך, כאשר שקיימים קשיי שפה נעזרים בשירות מתורגמנים. בנוסף למטפלים דוברי ערבית, רוסית, אמהרית, אנגלית ושפות נוספות המשרתים בשב"ס. יחד עם זאת, כחלק מההליך השיקומי ומתוך רצון לשלב את האסיר בחברה בישראל מתאפשר לכל האסירים ללמוד את השפה העברית".
