"בית המשפט הנכבד מתבקש להוציא מלפניו צו על תנאי המחייב את המשיבים (שירות בתי הסוהר, השר לביטחון פנים ומשרד הבריאות; ר"ז) לבוא וליתן טעם:
מדוע לא יודיעו המשיבים, כי שירות בתי הסוהר מחויב ליתן לכלואים את כל הטיפולים, האביזרים והתרופות הכלולים בסל שירותי הבריאות… וזאת ללא קשר לעלותם וללא צורך באישור ועדת חריגים מטעמו או הפעלת שיקול דעת מנהלי".
כך נפתחת העתירה שהגישה עמותת רופאים לזכויות אדם לבג"ץ, בדרישה לחייב את שב"ס להשוות את סל שירותי הבריאות שהוא מספק לאסירים לסל הבריאות הממלכתי הניתן לאזרחי ישראל. עוד נכתב בעתירה, בין היתר נטען בעתירה, כי מאז 2019 שב"ס הסיר מעצמו מחויבות לסל הבריאות הממלכתי ומונע מאסירים טיפולים חיוניים באופן שוויוני ועל בסיס שיקולים שאינם רפואיים.
"מדוע לא תתוקן הפקודה… באופן שיאמר בה, כי שירות בתי הסוהר מחויב ליתן לכלואים את כל הטיפולים, האביזרים והתרופות הכלולים בסל השירותים הקבוע בסל הבריאות ויתווספו לו שירותים נוספים אשר יתנו מענה לצורכי הבריאות הייחודיים של כלואים הנובעים משילוב היותם אוכלוסיה מוחלשת הסובלת מבעיות בריאות ייחודיות", נכתב בעתירה, "מדוע לא יקבע סל מוגדר לטיפולים רפואיים בהם מחויב שב"ס, בכפוף לאמור לעיל".
ביוני 2022 היו כלואים במשמורת שב"ס 14,516 בני אדם. נכון לינואר 2019 הוחזקו בשב"ס כ-6,000 חולים כרוניים, וחלקם סבלו מיותר ממחלה אחת.
הרקע לעתירה הוא שינוי חד-צדדי שחל מאז 2019 במדיניות אספקת שירותי הבריאות של שב"ס לאסירים. במדיניותו החדשה, שב"ס מתנער ממחויבותו לסל הבריאות הקבוע בחוק בריאות ממלכתי, פועל ללא סל בריאות מוגדר ופומבי ומתנה מתן טיפולים רפואיים בקיום מקורות מימון מתקציבו. כתוצאה מכך, החלטות סביב השירותים הרפואיים לאסירים מתקבלות מעת לעת בשב"ס באופן שרירותי, לעתים משיקולים שאינם רפואיים, ותוך פגיעה בזכות לבריאות של אסירים – כך לפי העמותה.
בעתירתה תוקפת העמותה את המוסד הנקרא "ועדת חריגים", שנועד לבחון באופן פרטני מתן אישור לטיפול רפואי לאסיר, שעלותו גבוהה מ-10,000 שקל בחודש. קיומה של הוועדה, שרוב חבריה אינם אנשי רפואה, מאפשר למעשה מניעת טיפול רפואי מתוך שיקולים זרים, בעיקרם תקציביים, כך שבפועל החלטות הוועדה לגבי מימון טיפול רפואי אינן מתקבלות באופן שוויוני בין כלל האסירים.
בנוסף נטען בעתירה, כי לפעילות הוועדה אין כללים כלשהם, כך שטיפול רפואי עלול להתעכב שלא לצורך ואף תוך סיכון בריאות וחיי המטופל. מעבר לכל אלה, דיוני הוועדה אינם שקופים ואסירים אינם מודעים כלל שמתקיימים דיונים בעניינם, ואין בפניהם אפשרות לערער על החלטת הוועדה.
העתירה גם מציגה דוגמאות למקרים בהם שב"ס סירב לספק טיפול רפואי לאסירים על בסיס שיקולים כלכליים ולא רפואיים. דוגמאות אלו כוללות טיפול תרופתי להפרעות קשב, טיפול במחלת הפסוריאזיס, טיפולי פסיכותרפיה, שיקום ועוד.
כך למשל במקרה של האסיר א"ח, בשב"ס סירבו בתחילה לספק לו תרופה מסוג COSENTIX הכלולה בסל הבריאות, והטיפול ניתן בעיכוב של חצי שנה, לאחר שאושר על ידי ענף רפואת אסירים, "באופן חריג".
כך גם במקרה של מ"כ שביקש בדיקת דם לשלילת נשיאת תלסמיה (בדיקה הנמצאת בסל הבריאות) על מנת שיוכל לוודא כי באפשרותו להתחתן עם ארוסתו, שאובחנה עם תלסמיה. שב"ס סירב לבצע את הבדיקה, והסירוב עומד בעינו גם נכון לעת הזו.
ענת ליטוין, מנהלת מחלקת כלואים בעמותת רופאים לזכויות אדם: "ההבנה שבריאות כלואים הינה חלק בלתי נפרד מבריאות כלל האוכלוסייה צריכה להיות התפיסה הרווחת גם אצלנו, עד שזה לא יקרה לא רק כלואים אלא כולנו נמשיך לשלם מחיר יקר מידי ומיותר בהחלט".
משב"ס נמסר בתגובה: "שירות בתי הסוהר מעניק לכלל הכלואים המוחזקים במשמורתו את הטיפול הרפואי הנדרש לשם שמירה על בריאותם וזאת באופן שוויוני, ראוי ובהתאם להוראות החוק. העתירה, אשר הומצאה אך אתמול לשירות בתי הסוהר, כוללת טענות המתעלמות ממחויבות שירות בתי הסוהר, בראש וראשונה, לבריאות האסירים והעצורים, וממקצועיותם של הרופאים המטפלים בהם. עם זאת, מדובר בהליך משפטי תלוי ועומד, ועמדת שירות בתי הסוהר תובא בהרחבה בפני בית המשפט, ככל שנדרש לכך".
