בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר שבעה חודשי עבודות שירות על הלוביסט ישראל יהושע, בשל תפקידו כמאעכר מתווך תקציבים בפרשת "ישראל ביתנו". יהושע ישלם גם 2.7 מיליון שקל לקופת המדינה – מחציתם כקנס פלילי ומחציתם כתשלום כספים (הסרת מחדל) לרשויות המס. כשנעצר לפני כמה שנים לצד חברת הכנסת לשעבר פאינה קירשנבאום, יהושע הוגדר על ידי המשטרה כ"מחולל פשיעה מרכזי בפרשות שוחד", אבל מכתב האישום שהוגש נגדו על ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות, על עבירות שוחד והלבנת הון, לא נשאר הרבה. במסגרת כתב אישום מתוקן, יהושע הורשע בעבירות מס ובעבירה של שידול להפרת אמונים.
יהושע (55), שהיה פעיל ליכוד מקושר והקים חברת שדלנות וייעוץ אסטרטגי, סידר למועצה האזורית מגילות ים המלח תקציבים של 26 מיליון שקל מהחטיבה להתיישבות, ממע"צ וממשרד התיירות. בתמורה, הוא קיבל בחזרה מהמועצה עמלה של שבעה מיליון שקל בשנים 2011-2014. על פי כתב האישום, יהושע הכיר בין ראש מועצת מגילות, מרדכי מוצי דהמן, לח"כ קירשנבאום שהיתה אחראית על חלוקת הכספים הקואליציוניים של ישראל ביתנו – תקציבי מדינה שקיבלה המפלגה לשליטתה. בכתב האישום המקורי נטען כי "יהושע הבהיר לדהמן שהוא יידרש לשלם לו עמלה עבור כל תקציב שידאג להשיג למועצה" וכן כי "יהושע הבהיר לדהמן לכאורה כי הוא יחלוק בכספי העמלה עם עובדי ציבור שהיו אמונים על העברות הכספים".
בכתב האישום המתוקן, הנוסח שונה לכך שדהמן הוא זה ש"הבין כי הנאשם מעביר חלק מכספי העמלה שיתקבלו אצלו לגורמים נוספים", כשהמונח עובדי ציבור נמחק, אבל יהושע לא הודה אפילו בכך, כי ה"הבנה" לגבי הגורמים המתחלקים בכסף יוחסה לראש המועצה. לפי כתב האישום המתוקן, יהושע "הצליח לסייע בהעברת תקציבים", אולם לא מצויין באמצעות מי. חידוש נוסף באישום המתוקן הוא כי העמלה ששילם ראש המועצה ליהושע (עבור השגת תקציבי מדינה) היא דבר מקובל. המושג "תשלום עמלה כמקובל" נוסף רק לאחר ההסדר.
העמלה של שבעה מיליון שקל שולמה ליהושע בשלוש דרכים: אחת, תשלום חודשי קבוע (ריטיינר) מהקיבוצים ואתרי תיירות בים המלח, שחתמו על חוזי ייעוץ עם יהושע.
דרך שנייה: מאחר שהתשלום הגלוי לא הספיק, נמצאו נתיבי תשלום נוספים, כמו תשלום פיקטיבי לחברה קבלנית שהיתה שייכת לבן דודו המנוח של יהושע. לחברה היו התקשרויות עם מועצת מגילות, אבל מיליון שקל מהכספים ששולמו לה היו עבור העמלה של ישראל יהושע, ולא עבור עבודה שהחברה ביצעה. כתב האישום המתוקן מסביר כי התשלום בערוץ העקיף ניתן "מאחר שלפי נוהל פנימי של המועצה לא היה ניתן לשלם לנאשם עמלה באחוזים, אלא רק בסכום קבוע מראש".
דרך שלישית: מעל מיליון וחצי שקל נוספים נמסרו ליהושע במזומן ביד, בשנים 2011-2014. את שטרות הכסף המזומן שניתנו ליהושע קיבל ראש המועצה דהמן מקבלן אחר שעבד מולו.
בכתב האישום המקורי נטען כי במעשים המתוארים, יהושע פעל כמתווך לשוחד שניתן ל"עובדי ציבור" שאישרו את העברת התקציבים, וכמי שמבצע לכאורה עבירות הלבנת הון. בכתב האישום המתוקן, על אותם מעשים, הוא הורשע רק בשידול להפרת אמונים, מאחר ש"שידל את דהמן להפר אמונים כיוון שידע שדהמן סטה מן השורה בדרך העברת התשלום עבור שירותי הייעוץ שסיפק הנאשם". בנוסף, יהושע הורשע בשימוש במרמה בכוונה להתחמק ממס. המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, באמצעות עורכי הדין ליאור אחרק ועומר קופלר, עדיין ביקשה 16 חודשי מאסר.
השופט ציון קאפח סבור בגזר הדין שפרסם השבוע, כי גם "יסודות עבירת השידול מתקיימים בדוחק". גזר הדין נשלח לצדדים בהסכמתם, בהיעדרם, דרך מערכת נט המשפט ובפקס עקב מצב החירום. "אין מחלוקת כי הנאשם היה זכאי לעמלה, כמקובל, על פי לשון כתב האישום (המתוקן) עצמו", כתב השופט, אשר קיבל גם עמדת הסנגור, עו"ד ירון קוסטליץ, כי ליהושע היה תפקיד "פסיבי" בצד הפלילי של האופן בו הועברו התשלומים.
לדברי השופט, "לדהמן (ראש המועצה, ז"ק) היה עניין מהמעלה הראשונה לקבל תקציבים נוספים, באמצעות הנאשם. לנאשם היה עניין להצליח ולקבל עמלה כמקובל. אשר לדרך בה בוצעו תשלומי העמלות, יש לפנות בראש ובראשונה לדהמן אשר מצא עצמו כבול הן על ידי השיטה – השגת תקציבים ממשלתיים באמצעות שתדלנות והן על ידי הנוהל הפנימי המגביל אותו בצורת תשלום העמלה". יהושע, כך נקבע, "העלים עין מהדרכים הלא חוקיות".
מאפיין חריג בתיק ובפרשה בכללותה, היא העובדה שבניגוד למאעכר, דווקא ראש המועצה דהמן הוחתם על הסכם עד מדינה ולא נתן את הדין למעט התפטרותו מהתפקיד. דהמן גויס להעיד נגד ח"כ קירשנבאום ויהושע בפרשה נוספת, בה נטען כי הוא אולץ לשלם חצי מיליון שקל מכספי מועצת מגילות לאתר חדשות בשפה הרוסית "יזרוס", המקורב ל"ישראל ביתנו", וזאת עבור קבלת תקציבים למועצה. סעיף האישום בעניין זה נגד יהושע נמחק, במסגרת ההסדר עמו, בעוד התיק נגד קירשנבאום פתוח וממתין להכרעת דין בפרשות נוספות.
השופט קאפח ציין בגזר הדין תפקידים ציבוריים שיהושע מילא – דירקטור במפעל הפיס, חבר ועד באגודה למען החייל, דירקטור בחברה לדיור ציבורי בירושלים – והדגיש כי את כולם עשה בהתנדבות מלאה. הצד השני של המטבע הוא שתפקידים כאלו ואחרים, כמו היותו דובר המרכז לשלטון מקומי הרבה שנים – סייעו במינוף קשרים פוליטיים שבאמצעותם ניתן לגזור עמלות מיליונים בעסקים פרטיים. ליהושע הוקפאו בתחילת הפרשה כשבעה מיליון שקל. יתרת הכספים התפוסים תשוחרר לו אחרי תשלום הקנס.
מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה נמסר בתגובה: "כתבי האישום בפרשה נועדו למגר את התופעה של חוסר שקיפות וקבלת שוחד על ידי עובדי ציבור אשר התנו את חלוקת הכספים הקואליציוניים בעמלה שתשולם לכיסם הפרטי (כמו למשל במקרה של פאינה קירשנבאום ודוד גודובסקי), ומנגד למגר את התופעה של מעאכרים שקידמו את השיטה הנ"ל, ביודעם כי חלק מהכספים חוזרים לעובדי הציבור, ובכך ממשיכים לקדם את דרך הפעולה הפלילית הזו.
"במקרה של ישראל יהושע מדובר במקרה שונה – הוא הודה והורשע בשידול עובד ציבור (מרדכי דהמן במקרה זה) להפר אמונים, בכך שהדרך בה שילם דהמן ליהושע עבור שירותיו, אינה בהתאם לדרך המותרת, ויהושע שידל את דהמן לעשות כך. בנוסף, יהושע הורשע בעבירות מס בסכומים ניכרים, שכן חלק גדול מהתשלום שקיבל היה במזומן.
"יהושע הינו שדלן (לוביסט) רשום ובבעלותו חברה לשדלנות. פועלו של השדלן איננה אסורה בחוק, הוא מקדם אג'נדות של מי ששוכר את שירותיו – אין בכך פגיעה בשקיפות או בשוויוניות, שכן בכל מקרה כספים קואליציוניים נועדו כדי שיעשה בהם שימוש לטובת האג'נדה של מחלק הכספים. במסגרת הסדר הטיעון, שנערך בין היתר עקב קשיים ראייתיים, נמחקו מכתב האישום חלק מהעבירות שיוחסו לו. השיקולים לעריכת ההסדר היו נסיבות אישיות של יהושע, חיסכון זמן שיפוטי רב וסכום כספי בסך 2.7 מיליון שקל ששילם במסגרת ההליך".
