בית משפט העליון לטובת חילוטים מוגדלים

שתף כתבה עם חברים

פסק דין עקרוני שהתקבל בתיק קרטל קבלני גיזום, דחה את עמדת לשכת עורכי הדין לצמצם בענישה הכלכלית והגדיל את היקף החילוט במאות אחוזים

יכול להיות שהמטאפורה המפורסמת לא מתאימה במקרה הזה? (כרזה להמחשה: FREEPIK)

בית המשפט העליון קבע קביעה דרמטית בדיני חילוט, שמחזקת מאוד את המשטרה ואת האכיפה הכלכלית, ומגדילה במאות אחוזים חילוט שנקבע בעבירות פשיעה כלכלית, תוך פגיעה בעמדות סנגוריאליות של מידתיות.

מדובר בפסק דין בערעור של עשרות קבלנים שהורשעו בהסדרים כובלים ובקבלת דבר במרמה, בגין תיאום מכרזים וקרטל בתחום גיזום עצים עבור רשויות מקומיות. חלק מהנאשמים הורשעו גם בעבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד והלבנת הון בהיקף כולל של 15 מיליון שקלים. בית המשפט המחוזי בירושלים קבע עונשי מאסר עד 11 חודשים בפועל, לצד חילוטים בהיקף של כ-10 אחוז משווי העבירה. השופטת המחוזית נאוה בן אור קיבלה את עמדת ההגנה, בפסק דין תקדימי, לפיו החילוט – הוצאת פרי העבירה מידי העבריינים – צריך להיגזר מהרווח נטו שנשאר בידי הקבלן, ולא מהכנסות הברוטו והמחזור של הפעילות הכלכלית.

שני הצדדים ערערו על קביעות בית המשפט בעניין העונש. המדינה ערערה גם על היקף החילוטים. לשכת עורכי הדין הצטרפה לדיון בבית משפט העליון, כידידת בית המשפט, מפאת חשיבותו העקרונית. ראשי ועדת איסור הלבנת הון, עורכי הדין גיל דחוח, יעל גרוסמן ושרון כהנא, טענו כי יש להוציא מגבולות החילוט הכנסות שהתקזזו בהוצאות לגיטימיות – על רכישת סחורות, שכר עבודה, תשלום לספקים, מסים ושאר תשומות. זאת כאשר מדובר בפעילות כלכלית לגיטימית ביסודה (כמו גיזום עצים) ולא בפעילות עבריינית "מהשקל הראשון" כמו סחר בסמים.

בית משפט העליון, בהרכב השופטים עוזי פוגלמן, ג'ורג' קרא ואלכס שטיין, קיבל דווקא את עמדת המדינה להעדפת שיקולי הרתעה, והגדיל את היקף החילוטים בתיק במאות אחוזים. השופטים קבעו כעיקרון כי ניתן לחלט מעבריינים את מלוא הסכום שהגיע לידיהם כתוצאה מהעבירות, ואין מקום להתחשב בכך שהתשלומים שקיבלו הקבלנים שזכו במכרז ניתנו כשכר (לקבלני משנה ולעובדים) עבור ביצוע עבודות "לגיטימיות". בפסק הדין נקבע כי החלטת בית המשפט המחוזי לצמצם את החילוט לסכום שמבטא רק את הרווח הסופי של הנאשמים לאחר קיזוז הוצאות – היתה החלטה שגויה.

בהתאם לקביעה זו, בית המשפט העליון הגדיל את היקף החילוט לקבלן ירון בלווא מ-200 אלף ל-800 אלף שקל. לאחים קופר וחברת ורד בר הוגדל סכום החילוט מ-350 אלף לשני מיליון שקל. לרמי ברזלאי וחברת מנהרת אשקלון הוגדל סכום החילוט מ-150 אלף ל-720 אלף שקל, ולחברת השביל הירוק הוגדל סכום החילוט מ-150 אלף ל-540 אלף שקל. "אותו 'חטא ראשון' (תיאום מכרזים בתיק זה, ז"ק) מכתים את כל התקבולים שהועברו על בסיס אותה התקשרות", קבעו שופטי העליון. "הטענה שמבקשת לראות בעבודות שבוצעו כ'לגיטימיות' מנסה לנתקן מההקשר העברייני שעמד ביסודן, ובפרט מהדרך הפסולה שבה הושגה הזכייה שהן בוצעו מכוחה".

נקודת המוצא בעניין החילוט, קבעו השופטים, הינה חילוט מלוא היקף המרמה, ובמקרה זה כל כספי המכרז שהתקבלו אצל הנאשמים, ואין להתחשב בכל סוג של טענה בדבר לגיטימיות העבודה, הוצאות שהוציאו הנאשמים במסגרת ביצועה, תשלומי מסים וכדומה. "בפרשה שלפנינו הצטיירה תמונה של קרטל מקיף, שיטתי ומתוחכם, אשר במסגרתו יצרו המעורבים מראית עין של מכרזים תקינים ותחרותיים וזכו בתמורה לא מבוטלת", קבע בית המשפט – אך בעונשי המאסר החליט ככלל שלא להתערב. עו"ד גדי זילברשלג ייצג את חברת "השביל הירוק".

מדובר בשינוי כיוון יחסית למגמת ההתרככות שניכרה בפסקי הדין בענייני חילוט בבית המשפט העליון בשנתיים האחרונות. את פסקי הדין המקלים יותר כתבו השופטים יצחק עמית וענת ברון – שלא היו חלק מההרכב הנוכחי.

עו"ד גיל דחוח, שהיה ממגישי עמדת לשכת עורכי הדין, אומר בתגובה כי פסק הדין מעצב נורמה של חילוט-יתר. "אם זכית במכרז להקמת מחלף בתקציב של 500 מיליון שקל ולא מסרת מסמך, ונקבע שזכית במכרז שלא כדין, בית המשפט קובע שאפשר לחלט ממך 500 מיליון שקל, גם אחרי שבנית וסללת את הכביש לטובת הציבור, ושילמת בכספים שקיבלת לקבלני משנה ולעובדים. לפי אותו עיקרון, המדינה יכולה לדרוש מאלוביץ ומנתניהו חילוט של מיליארד שקל בתיק 4000, בשם ההרתעה".

לדברי עו"ד אורי גולדמן, יו"ר (משותף) בוועדת איסור הלבנת הון, לא מדובר בסוף פסוק על אף הפסיקה הקשה. "מאחר ומדובר בהלכה תקדימית יתכן ותישקל פנייה לדיון נוסף בעניין החילוט. בנוסף, בית המשפט העליון מסייג את החלטתו לפיה אין להתחשב בניכוי התמורה בצורה דווקנית, "שרלוונטית למתכונת הפרטנית של ההסדרים הכובלים בעניין שבנדון". עו"ד גולדמן מסביר כי במידה ונאשם (או חשוד במקרה של חילוט זמני) יוכיח תקבולים שבוצעו כדין, נותר פתח משפטי להפחיתם משווי העבירה. עו"ד גולדמן ציין כי בית המשפט העליון העמיד את שווי העבירות על כמחצית מהשווי שאותו ביקשה המדינה – וגם לעניין זו יש השלכות. "יש לעקוב כיצד יישמו הערכאות הנמוכות יותר את ההחלטה – האם בפרשנות מחמירה או מקלה".

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות