 |
| מייקל גביש (צילום: מוטי קמחי) |
חמש שנות מאסר בפועל וקנס של 150 אלף שקל נגזרו על מנהל תיקי ההשקעות הבכיר מייקל גביש, שניהל את חשבונותיו של התעשיין דב לאוטמן ז"ל ובנוסף את חשבונות קופות הגמל של בנק מזרחי טפחות, במסגרת עבודתו כמנהל תיקים בחברת מֶ רֶ ץ – חברה לניהול תיקי ניירות ערך.
גביש (56) הורשע על ידי שופטת בית משפט השלום בתל אביב, מיכל ברק-נבו, בעבירות גניבה בידי מורשה בהיקף של 1.8 מיליון שקל, תרמית בניירות ערך, מרמה, דיווח כוזב וזיוף.
המרמה התגלתה לאחר פיטוריו של גביש מחברת מרץ עקב חילוקי דעות עם בעלי החברה. חודשים אחדים מאוחר יותר, עלה חשד בקרב נציגי לאוטמן כי חשבונותיהם התנהלו שלא כראוי, ושנוצרו בהם הפסדים משמעותיים. הם פנו בעניין זה הן לחברה והן לרשות ניירות ערך. לאחר בדיקה וחקירה של הרשות התברר שבמהלך כשנה וחצי בוצעו בניירות הערך שבחשבונות לאוטמן ובקופות הגמל של מזרחי טפחות, פעולות שגרמו להפסדים בטוחים בחשבונות אלו ויצרו רווחים מובטחים בחשבונות השייכים למקורביו של גביש.
על פי הכרעת הדין, במשך כשנה וחצי, פעל גביש באופן הבא: הוא ביצע עסקאות סיבוביות במניות דלות סחירות, כאשר נהג לקנות אותן בשער נמוך מאחד מחשבונות לאוטמן או קופות הגמל באמצעות החשבון של חברת מרץ, ובהמשך היום, מכר את אותן מניות בחזרה לחשבונות לאוטמן או הקופות לאחר ששעריהן עלו, במחיר גבוה יותר. כתוצאה מהמהלך נוצר רווח בחשבון חברת מרץ, והפסד בחשבונות לאוטמן וקופות הגמל. לפי הכרעת הדין, את הרווח שנוצר נהג גביש להעביר לאחד מלקוחותיו האחרים, ה"מועדפים". ההנחה שהוא עשה זאת כדי לכסות הפסדים קודמים בחשבונותיהם.
על פי אישום אחר בו הורשע, ביצע גביש עסקאות עצמיות בין כמה מחשבונותיו של לאוטמן, בין זה לזה, במסגרתן קנה ומכר מניות של חברת פורמולה. ביום האחרון של כל חודש נהג גביש להריץ את שער המניה על ידי קניית כמויות גדולות לחשבונות, וכך הציג ללאוטמן תשואה משמעותית. במקביל גרם המהלך להפיכתו של לאוטמן לבעל עניין בחברת פורמולה (כלומר מי שמחזיק בה מעל חמישה אחוזים מהמניות) – אך גביש לא דיווח על כך ללאוטמן ואף לא לחברה ולמשקיעים בשוק ההון, כנדרש לפי החוק. המניע לביצוע העבירות לא הוכח, אך לפי הסברה שעלתה במהלך המשפט, גביש ביקש לכסות כך על הפסדים קודמים שגרם ללאוטמן. כדי להסוות את מהלכיו, זייף גביש גם נתוני דוחות ששלח ללאוטמן, כדי שאלו יציגו כמות נמוכה של מניות של חברת פורמולה מזו שבפועל וכמות גדולה יותר של כסף מזומן בחשבונותיו מזו האמיתית.
גביש הורשע בנוסף בשיבוש מהלכי משפט, מכיוון שכאשר חוקרי רשות ניירות ערך הגיעו אליו כדי לזמנו לחקירה, הסתתר מפניהם בחלקו העליון של חדר המדרגות בבניין שבו חיפשו אותו, בסמוך לגג.
הסנגורית, עו"ד אילת חכמון, טענה כי גביש לא פעל מתוך תאוות בצע ולא גרף לכיסו את סכומי הכסף שנלקחו. היא ביקשה להתחשב גם בזמן הארוך שחלף מביצוע העבירות, כשמונה שנים, ובהרס חייו של גביש, בעובדה כי בעקבות העמדתו לדין, לא יכול היה להמשיך ולעבוד כמנהל תיקים, תחום בו עסק 30 שנה. גביש אמנם למד משפטים בשנים האחרונות וסיים את התואר בהצטיינות, אך עקב ההעמדה לדין לא ניתן לו להתמחות.
השופטת ברק-נבו ציינה כי בעבירות של תרמית בניירות ערך, פרק הזמן של שמונה שנים עד לסיום ההליך המשפטי אינו חריג, ואף שמדובר בפרק זמן ארוך, התמשכות ההליכים בתיק זה נבעה מהתנהלות הנאשם ומהעובדה שהחליף סנגורים פעמיים וניהל הוכחות עד תום בלי ליטול אחריות למעשים.
השופטת ציינה עוד, כי בעבירות של גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה וזיוף, רף הענישה גבוה, וכי מטבען של העבירות, הן בוצעו תוך ניצול מעמדו של הנאשם בחברת מרץ ויחסי האמון שלו עם הלקוחות.
התיק נוהל על ידי עורכי הדין עמית בכר ומאור ברדיצ'בסקי מפרקליטות מחוז תל אביב(מיסוי וכלכלה), ונחקר על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.
