בכנס לשכת עורכי הדין באילת נערך פאנל על רקע הצעת החוק התקדימית שנדונה בוועדת חוקה בכנסת, ותאפשר נוכחות סנגור בחדר החקירות בעת חקירת קטינים, או אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית.
הצעת החוק נדונה בשבועות האחרונים לקראת קריאה שנייה ושלישית, וגובשה על רקע המלצות ועדת דנציגר למניעת הרשעות שווא, בשל היותם של קטינים ואנשים עם מוגבלות פגיעים ומועדים יותר למתן הודאות שווא בחקירה פלילית.
בדיונים המתקיימים בכנסת הביעה המשטרה התנגדות להצעה של הוועדה הציבורית בראשות השופט בדימוס יורם דנציגר.
תנ"צ שלומית לנדס, ראש חטיבת החקירות טענה כי נוכחות סנגור בחדר תגרום לשיבוש חקירות: "חדר החקירות הוא אחד הכלים הלא רבים שנותרו כדי להגיע לחקר האמת. מתוך כלל תיקי החקירה במשטרה, רק כ-15% מבשילים לכתבי אישום". המשטרה מציעה כתחליף להרחיב את חובת התיעוד בוידאו לכלל החקירות.
הפאנל באילת נערך בהנחיית עו"ד ד"ר נחשון שוחט.
השופטת כריסטינה חילו-אסעד מבית משפט השלום בתל אביב הביעה תמיכה בהצעה: "הזכות לייעוץ עם סנגור היא לא פריבילגיה, אלא ערובה להליך הוגן. במיוחד כשמדובר באוכלוסיות מוחלשות, קטינים, או מתמודדי נפש – הנוכחות של עורך דין היא קריטית", אמרה השופטת.
לדבריה "תיעוד חקירות חשוב, אבל הוא לא מספיק. אנו צריכים להבטיח שהחקירה תהיה הוגנת, במיוחד כאשר מדובר בשלב מעצר ראשוני, כשאדם לא מבין את זכויותיו. הסנגור לא רק מגן על החשוד – אלא מגן על ההליך".
תת-ניצב עו"ד דדו זמיר, ראש חטיבת התביעות במשטרה טען מנגד כי "הנוכחות של סנגור בחדר החקירות עלולה לפגוע באפקטיביות החקירה. הכנסת סניגור לחדר תשנה את כל הדינמיקה – מה שיוביל לסיום יכולת התשאול האפקטיבי".
עו"ד אורית קורין מפרקליטות מחוז צפון תמכה עקרונית בעמדת המשטרה: "רוב החקירות הן מתועדות וכך אנחנו רואים את הדברים שהם לא תקינים. נכון, זה לא (פתרון) מאה אחוז, אבל גם (הרשעה מעבר) ספק סביר היא לא מאה אחוז". לדבריה, "כשאני רואה בפרוטוקול שאדם ויתר על היוועצות ולא רוצה עו"ד, דבר ראשון אני הולכת לראות את ההקלטה".
עו"ד קורין העלתה טענות שונות, מדוע הכנסת עו"ד לחדר לא ישימה ותתקע מקלות נוספים בהתקדמות התיקים. עם זאת, היא תומכת בנוכחות סנגור בצמתים רגישים, למשל במסדר זיהוי ובשחזורים.
עו"ד ששי גז הוסיף כתמיד פלפל לדיון, והעלה את סוגיית בידוי הראיות.
"שוטרים מייצרים ראיות, כותבים דוחות שקריים ואין אף שוטר שנענש". הוא אמר. "אין על זה פיקוח".
תנ"צ זמיר הגיב: "השוטרים הם אנשים ישרים, לא קמים בבוקר להרשיע, להפליל, לפגוע. זה הגוף הכי מבוקר במדינת ישראל".
יו"ר ועדת חקיקה (במשותף) בפורום הפלילי בלשכה, עו"ד טליה גרידיש התייחסה להצעת החוק, אבל גם לנקודות שצריך לשפר בה.
הצעת החוק קובעת כללים שאוסרים על עורך הדין להתערב אקטיבית במהלך החקירה, או להקליט ולתעד. הוא יוכל לכתוב הערות שיתויקו בתיק, ואם סבר כי החקירה מתנהלת באופן הפוגע בזכויות הנחקר, יוכל לבקש להפסיק את החקירה. קצין ממונה יכריע בעניין, אבל יוכל גם להוציא את העו"ד מהחדר בטענה שמישה תמיד ל"הפרת כללים".
עו"ד גרידיש: "ההצעה קובעת שסנגור יהיה נוכח בחקירה, אבל כל הנוכחות שלו פסיבית לגמרי, זה לא מספיק… חייבים לשמור על זכויות של אוכלוסיות מוחלשות, ולאפשר בשלבי חקירה אקוטיים לעו"ד כן להתערב בהתנהלות החקירה – אחרת הצעת החוק מרוקנת מתוכן.
"אני רוצה שעו"ד יהיה אקטיבי, שיתריע על כל פגיעה בזכויות לאלתר, ובמקום. לאוכלוסיות מוחלשות צריך שכבת הגנה נוספת של סנגור שיוכל להתריע בזמן אמת ולא בדיעבד. ישנם שלבים קריטיים בחקירה בהם נדרש ליווי הסנגור, במיוחד בשלב של הטחת ראיות פורנזיות".
עו"ד אפרים דמרי המייצג את נצ"מ אבישי מועלם, ראש ימ"ר ש"י לשעבר שהושעה עקב חקירת מח"ש, השמיע את ההקלטה שפורסמה בתקשורת, משיחה בין ראש החטיבה היהודית בשב"כ לבין מועלם.
איש השב"כ דרש מעצר של מתנחלים קיצוניים ואמר למועלם: "תראה איך מתנהלים בחקירות שב"כ. אנחנו עוצרים את השמוקים האלה לכמה ימים בלי ראיות".
עו"ד דמרי: "זה מעצר שווא – זו הסכנה לדמוקרטיה. השב"כ נתן לראש הימ"ר הוראות לעבור עבירות פליליות. כשחוקרי שב"כ באים לשופטים, הם סומכים עליהם במאה אחוז. מאז שיצאה ההקלטה, ראש החטיבה היהודית השעה את עצמו, אבל אף אחד לא דואג להעמיד אותו לדין".
