בית המשפט העליון קיבל את ערעור היועמ"שית ואישר לנהל תובענה יצוגית נגד שלוש חברות כרטיסי האשראי, כאל, מקס וישראכרט, בגין אחריותן הנטענת לתופעת "עושק קשישים".
בזמנו, בית המשפט המחוזי דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, שהוגשה על ידי מספר אזרחים בעניין. התובעים הגישו ערעור לבית המשפט העליון והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה הגישה עמדה שבה הצטרפה לעמדת המערערים וביקשה לאשר הליכי תובענה ייצוגית נגד חברות האשראי. היום, שופטי העליון נעם סולברג, דפנה ברק-ארז ועופר גרוסקופף קיבלו את הערעור.
מדובר בתובענה ייצוגית יחסית חריגה בנוף. התובעים ביקשו לנהל אותה כנגד חברות כרטיסי האשראי, אף על פי שלא הן אלו שעקצו את הקשישים באופן ישיר.
הגורמים שפגעו בקשישים חסרי ישע הן חברות מסוג 'שיווק ישיר' (טלמרקטינג), שחלקן פנו במכוון לאנשים קשישים ובודדים, ניצלו את מצבם הקוגנטיבי והנפשי ומכרו להם מוצרים שלא היו זקוקים להם. בנוסף, הם וחייבו אותם בסכומי כסף גבוהים, לעתים גם על מוצרים שלא רכשו.
מאחר שחברות רבות כאלה נסגרו ונעלמו ולא ניתן היה לתבוע אותן ישירות, הוגשה לבית המשפט, על ידי אזרחים פרטיים ועורכי דינם, בקשה לניהול תובענה יצוגית נגד חברות האשראי, שכיבדו את העסקאות שנעשו עם חברות השיווק הישיר.
בבקשה צוינו 40 חברות של שיווק ישיר ונטען שהיה על חברות האשראי לבטל ביוזמתן את כל העסקאות של כלל חברות אלה עם אנשים קשישים.
בקשת התובעים כללה תצהירים על מרמה ועושק, אך לא הובאו ראיות ביחס לרוב הגדול של חברות השיווק הישיר שצוינו בבקשה.
שופטת בית המשפט המחוזי אסתר נחליאלי חיאט דחתה לפני שלוש שנים את הבקשה לניהול תובענה ייצוגית, בנימוק שההליך אינו מתאים לעניין, מאחר שנדרשים בירורים פרטניים רבים. השופטת הפנתה את קבוצת הקשישים להגיש תביעות אישיות. על החלטה זו, הגישו התובעים ערעור לבית משפט העליון.
היום (16 בפברואר) כאמור, השופטים סולברג, ברק-ארז וגרוסקופף קיבלו את ערעור התובעים ואימצו את עיקרה של עמדת היועצת, שהוגשה באמצעות המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.
היועמ"שית עמדה על הקושי בהגשת תביעות אישיות – הן בשל קשיי הנגישות של אוכלוסיית הקשישים להליכים משפטיים והן בשל מורכבות התביעה. לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, התובענה הייצוגית עשויה להיות הכלי האפקטיבי ביותר, גם נוכח תכלית חוק תובענות ייצוגיות להביא ל"מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים".
היועמ"שית עמדה על החשיבות הציבורית והחברתית של התביעה והציעה להחזיר את ההליך לבית המשפט המחוזי ולתת לתובעים אפשרות להציג תשתית ראייתית ענפה יותר ולהגדיר קבוצות קונקרטיות של נפגעים.
השופט סולברג ציין: "התופעה המכוערת של ניצול קבוצות אוכלוסייה המתאפיינות בחולשה צרכנית, דוגמת אוכלוסיית הקשישים, היא רעה חולה במחוזותינו… סוגיה ציבורית-חברתית בעלת חשיבות ציבורית מובהקת… כאשר לפתחו של בית המשפט מגיעים תיקים כדוגמת התובענה דנן, מחובתו היא לעשות את כלל המאמצים על מנת לאפשר את הדיון בה, תוך שימוש בארגז הכלים הרחב שהקנה לו המחוקק".
באופן פרטני, השופטים גרוסקופף וברק ארז בדעת רוב, אישרו ניהול תובענה ייצוגית ביחס לעילה של הפרת חובת גילוי של חברות האשראי בדבר הסיכונים הכרוכים בהתקשרות עם חברות השיווק הישיר.
בנוסף, בדעת רוב של השופטים סולברג וברק ארז, בית המשפט המחוזי יבחן שנית גם אפשרות לאישור תובענה ייצוגית בעילה נוספת, של הפרת חובות הקבועות בחוק כרטיסי חיוב במקרים שבהם הלקוחות התלוננו ולא נענו כראוי.
שופטי העליון הדגישו את חשיבות האכיפה האזרחית המשלימה, בדמות הגשת תובענות ייצוגיות על ידי אזרחים פרטיים, כאשר היועצת המשפטית לממשלה מגישה עמדתה בעניין.
"התובענה הייצוגית היא כלי אכיפה פרטית משלים… שימוש במנגנון התובענה הייצוגית כחלק מן המאבק האסדרתי למיגור ולעיקור התופעה הנלוזה של עושק הקשישים – מבורך ומתבקש", ציינו שופטי העליון.
קראו גם: מאסר וחילוט של מיליונים משני אלימלך בתיק תקדימי של עוקץ קשישים בטלפון
עמדת היועצת המשפטית לממשלה הוגשה על ידי עו"ד יואב שחם מהמחלקה האזרחית בפרקליטות.
פרקליטיהם של האזרחים שהגישו את התביעות ואמורים לנהל את ההליך הם עו"ד מיכאל בך ועו"ד אופיר עמיאל.
