חצי שנת מאסר על תנאי לעו"ד ברק כהן בפרשת "באים לבנקים"

פרשה שזכתה לכותרות משמעותיות ולסיקור תקשורתי רחב היקף, הסתיימה היום (ראשון, 17.11) בעונשים מינוריים יחסית נגד "כוכבי" פרשת "באים לבנקים". כזכור, בשלהי חודש מאי השנה נחתם הסדר טיעון, בו עו"ד ברק כהן ופעילים חברתיים נוספים הורשעו בפגיעה בפרטיות בלבד. בתחילת הפרשה הם התמודדו עם אישומים חמורים יותר – סחיטה באיומים, הטרדה, תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור וקשירת קשר לביצוע פשע.

עו"ד כהן והפעילים החברתיים איליה מרשק ומשה מנקין הורשעו בפגיעה בפרטיותה של מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק-עמינח, ובפגיעה בפרטיות בני משפחתה, מאחר שהגיעו להפגין מול בית ספרה של בתה של רוסק-עמינח וחילקו כרזות מול ביתה. בנוסף, הנאשמים חשפו את קוד הגישה לסינון שיחות של רוסק-עמינח, וכן התקשרו לגיסה ולאמה ופרסמו את תיעוד השיחות בפייסבוק.

השופט שמואל מלמד מבית משפט השלום בתל אביב גזר שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 20 אלף שקל על עו"ד כהן. מרשק נידון לחמישה חודשי מאסר על תנאי ולקנס כספי בסך 2,000 שקל. תקופת העונש על תנאי של כהן ומרשק תימשך שלוש שנים, במהלכן יצטרכו שלא לחזור על העבירות.

השופט מלמד כתב בין השאר בפסק הדין: "אני מקבל את טיעוני המדינה לעניין הפגיעה בערכים המוגנים. הערך המוגן הראשון הוא ערך הפרטיות, ומדובר בזכות יסוד בסיסית. הערך המוגן השני הוא הפגיעה בקרובי משפחה, במיוחד קטינים וקשישים. ערך מוגן שלישי הוא הבטחת המשך תפקוד תקין של אישי ציבור ונבחרי ציבור".

בגזר הדין תואר סרטון שעו"ד כהן הקרין במהלך המשפט, בו הוא פונה למנכ"לית הבנק, ומספר סיפור מילדותו – כיצד אחד הילדים פגע בו, על כך שבא משכונת עוני, והוא בתגובה בייש והשפיל אותו. הלקח, לפי ברק כהן, הוא ש"לכל אחד יש נקודת תורפה". לדברי השופט מלמד, "הנאשם למד לפגוע בנקודות התורפה של האדם כדי להשיג הישגים. נקודת התורפה לשיטתו היא לפגוע במקום שיש בו כדי לבזות או לבייש. אני סבור כי לא מדובר במודל חדש של חופש הביטוי. לא מדובר בעיניי בהתנהגות מחאה, אלא בהתנהגות שאין לה מקום. אין שום קשר בין הזכות למחאה פוליטית כדברי הנאשם והתקשרות לאישה מבוגרת הסובלת ממחלות (אמה של רקפת), ובהמשך פרסום שיחה כזו ברשתות החברתיות".

עם זאת, השופט מלמד ביקר את המשטרה, בעקבות מסמך החושף מפגש לא לגיטימי שערכו בכירים במשטרה עם מנכ"ל איגוד הבנקים משה פרל, ועם עו"ד אפרת ברזילי (פרקליטתה של רקפת רוסק-עמינח), שביקשו לפנות אליהם לצורך תיאום והכוונת החקירה נגד כהן. "בית המשפט סבור כי לא היה מקום למפגש כזה, ועל המשטרה היה לאסוף ראיות במסגרת החקירה בלבד. ככל שהמשטרה סבורה שיש מקום להכין תוכנית חקירה שהיא דבר לא פסול ולגיטימי, היה על גורמי החקירה לעשות זאת במסגרת פנימית, ולא מפגש עם גורמי חוץ", כתב השופט מלמד.

חשוב לציין כי עו"ד ברזילי – לשעבר מנהלת המחלקה הפלילית לשעבר בפרקליטות המדינה – שהתקבלה לשיחה באותו מפגש פסול לכאורה עם נציגי המשטרה, היא גם אחת ממכותבותיו של פרקליט המדינה שי ניצן במייל המפורסם. בשבוע האחרון פרקליט המדינה שיגר מייל לבכירי פרקליטות המדינה, לשופטים ולעורכי דין, בו ביקש מהם להתגייס לעזרת הפרקליטות והגנתה. המייל של ניצן הוביל לתגובות רבות של דמויות בכירות במערכת המשפט, חלקן הגדול כללו ביקורת נוקבת על המהלך מעורר המחלוקת של ניצן.

עו"ד כהן אמר בנוגע לחיבור הלא מקרי לטענתו של שני האירועים בהם מעורבת פרקליטתה של מנכ"לית בנק לאומי, כי מדובר בעוד הוכחה שמדגישה ומחדדת את תופעת 'מקורבי הפרקליטות', שיוצאים להגנתה, וזוכים ליחס מועדף מהרשויות – כמו שקבע בית המשפט במקרה הזה, כאשר המשטרה 'התייעצה' עם המתלוננים על ניהול החקירה, והעניקה להם מעמד פסול.

עו"ד כהן התייחס גם לגזר הדין שהוטל עליו: "צריך לזכור את העבירות המקוריות בהן הואשמתי, בין השאר סחיטה באיומים, תשתית עובדתית שמתאימה לראשי ארגוני פשיעה. זה כתב אישום שרצו לשים עליו תג של שנות מאסר. לא רק שזה לא צלח, אלא שמבחינה ציבורית מודל המאבק משמש את כל האקטיביסטים – הולכים לאנשים הביתה. לזכות בית המשפט ייאמר, שהתוצאה העונשית ראויה".