פלילי | תעבורה | מעצרים וחקירות
0506597777 מידע מורחב
פלילי | פשע חמור | צווארון לבן | אסירים
0522369504 מידע מורחב
פלילי | צבאי | מעצרים וחקירות
0505666462 מידע מורחב
פלילי | פשיעה חמורה | פשיעה מקוונת וסייבר
0545417541 מידע מורחב
מיסים | פלילי | כלכלי | פשיטות רגל | הוצאה לפועל | אזרחי
0522614884 מידע מורחב
פלילי | אסירים | מעצרים וחקירות
0508370370 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | צווארון לבן | עסקים
0507254555 מידע מורחב
פלילי | צווארון לבן | כלכלי | חוקתי | אזרחי | ציבורי
0522582662 מידע מורחב
מיסים | כלכלי | פלילי | אזרחי | בינלאומי
מידע מורחב
פלילי | פשיעה חמורה | אסירים | נדל"ן / אורבני
0545243703 מידע מורחב
פלילי | צבאי | בינלאומי | אבטחה | עובדי מדינה
0506330680 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | אסירים | שירותים מיוחדים לעורכי דין
0505645022 מידע מורחב
פלילי | נוער | מעצרים וחקירות
0522888660 מידע מורחב
כלכלי | מיסים | הלבנת הון | צווארון לבן | בינלאומי
0544591599 מידע מורחב
משפחה | ירושות | מקרקעין | פשיטות רגל
0547405723 מידע מורחב
אסירים | עתירות | ועדות שחרורים | חדלות פירעון | שיקום כלכלי
0508220315 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | צבאי | אסירים
0523307111 מידע מורחב
פלילי | פשיעה חמורה | סמים | מעצרים | צבאי
0502585250 מידע מורחב
לשון הרע | הפרת פרטיות | זכויות יוצרים | תכנון ובנייה
מידע מורחב
פלילי | תעבורה | צבאי | אסירים
0525450255 מידע מורחב
פלילי | מעצרים | צווארון לבן | פשיעה חמורה
0523407232 מידע מורחב
פלילי | תעבורה | פשע חמור | נוער
0522350561 מידע מורחב
כלכלי | מיסים | הלבנת הון
0506245512 מידע מורחב
פלילי | פשיעה חמורה | כלכלי | צווארון לבן
0509936616 מידע מורחב
פלילי | צווארון לבן | מחש | תעבורה | מעצרים וחקירות
0506270283 מידע מורחב
פלילי | פשיעה חמורה | מעצרים | מנהלי | רישוי עסקים
0507302623 מידע מורחב
עו"ד גיל דחוח
פלילי | כלכלי | מיסים | אזרחי
בנימין – דהן, משרד עורכי דין
פלילי | צווארון לבן | עבירות מס | ועדות שחרורים
עו"ד איהאב ג'לג'ולי
משפט פלילי | ייצוג במעצרים ואסירים
עו"ד אביעד לנצ'נר
פלילי | צווארון לבן | ייצוג במעצרים ואסירים
עו"ד דני גרינברג
משפט פלילי | רישוי עסקים | תכנון ובנייה
אבי אמר משרד עורכי דין
פלילי | משפחה | תעבורה | כלכלי | חדלות פירעון | אזרחי מסחרי
עו"ד רמי שלבי
פלילי | פשיעה חמורה | ערעורים
עו"ד נעם שביט
פלילי | פשיעה חמורה | מיסים | הלבנת הון
עו"ד שאדי דבאח
פלילי | תעבורה
ברון ושות' – משרד עו"ד
הלבנת הון | צווארון לבן | עבירות מס | עבירות כלליות
עו"ד נס בן נתן
פלילי | כלכלי | פשיעה חמורה | נוער
עו"ד תומר יפרח
פלילי | תעבורה | מעצרים וחקירות
עו"ד זאב לקט
פלילי | אסירים | פשיעה חמורה
עו"ד גיא רבי
פלילי | אסירים | צווארון לבן | אזרחי | לשון הרע
עו"ד אוריין סהר
אזרחי | מסחרי | צווארון לבן | פלילי
עו"ד איילון בירנבוים
פלילי | תעבורה | צבאי | לשון הרע
עו"ד חיים שטנגר
משפחה | אזרחי | כלכלי | עסקים | נזיקין | פלילי
עו"ד גל שר טוב
פלילי | תעבורה | מעצרים וחקירות
עו"ד יואל גולדברג
פלילי | אזרחי | משפחה | מיסים | תעבורה
עו"ד ניר יסלוביץ'
פלילי | פשיעה חמורה | צווארון לבן | בינלאומי | בתי דין למשמעת
עו"ד צ'רלי סבג
פלילי | פשיעה חמורה | צווארון לבן | תעבורה | צבא
עו"ד יפית וייסבוך
פלילי | כלכלי | צבאי | בינלאומי | זכויות אדם
עו"ד קובי בן שעיה
פלילי | צווארון לבן | צבאי
עו"ד ליאור אפשטיין
פלילי | כלכלי | מנהלי | נזיקין
עו"ד שוש חיון
פלילי | כלכלי | פשיעה חמורה | צווארון לבן
עו"ד אשרף שחאדה
פלילי | פשיעה חמורה | מעצרים וחקירות | תעבורה
ויצמן – חזום, משרד עו"ד
פלילי | מעצרים וחקירות
עו"ד מורן נירשברג-דרורי
פלילי | פשיעה חמורה | מעצרים וחקירות | אסירים
אורי קינן ושות' – משרד עו"ד ונוטריון
פלילי | צווארון לבן | כלכלי | מיסים והלבנת הון
עו"ד סימון חדאד
פלילי | פשיעה חמורה | צווארון לבן
עו"ד תמיר סולומון
פלילי | כלכלי | מיסים | הלבנת הון
עו"ד יובל זמר
פלילי | אסירים | פשע חמור
עו"ד גד זילברשלג
פלילי | כלכלי | מיסים | הלבנת הון | פשיעה חמורה
עו"ד איתן כבריאן
פלילי | פשיעה חמורה | הליכי הסגרה | פשיעה כלכלית

תיקי נתניהו: לא מובהקים, אבל גם לא מופרכים

יהיה קשה להרשיע את ראש הממשלה בתיק 1000 שבו הוא הודה בקבלת הסיגרים אבל את כל שאר המתנות הפיל על ה"אשה הפאדחנית" מבלפור, בתיק 2000 המשטרה תידרש להסביר מדוע נמנעה כארבע שנים מחקירת הפעילות סביב יוזמת "חוק ישראל היום" בכנסת * שבוע לאחר פרסום תמלילי החקירות של ראש הממשלה ב"מוסף הארץ", ניתוח ראשון של אתר "פוסטה" מוביל למסקנה מפתיעה גם בתיק 4000 * חלק ראשון
בסופו של יום זהו תיק פלילי רגיל, וכך צריך להתייחס אליו כאשר מנסים לחשב את הסיכויים של נתניהו (פלאש 90)

זמן קצר לאחר פיאסקו המינוי של גל הירש למפכ"ל משטרת ישראל פגשתי ביועץ המשפטי של משפחת נתניהו, עו"ד יוסי כהן, רומנטיקן תל אביבי שהמשרד שלו היה ממוקם אז בבניין אבן יפהפה ברחוב קלישר הנושק לשוק הכרמל.

כעיתונאי פלילי עניין אותי מאוד כיצד מגיבים בבלפור למינוי הכושל של השר לבטחון פנים לשעבר, גלעד ארדן, וכיצד מתכוונים שם לשקם את המשטרה שהיתה (ועודנה) על פרשת דרכים על רקע מפולת הניצבים שהסתבכו בעבירות מין ושחיתות. דיסקסנו כמה שמות אבל לעו"ד כהן לא היו תשובות אלא בעיקר שאלות, כיצד יוצאים ממצב הביש הזה? עו"ד כהן היה טרוד אז בדיוני בית הדין לעבודה בפרשות שרה נתניהו, אבל גם בחקירת המשטרה של אשת ראש הממשלה בפרשת המעונות.

הצעתי לו להמליץ לראש הממשלה להביא מישהו מהשב"כ, "שיעשה סדר במשטרה, כי המצב לא טוב", ועיניו של הפרקליט הממולח נצצו. השיח הציבורי על מינוי המפכ"ל הלך וגבר, אך במקביל הפכה השיחה ההיא עם יועמ"ש "הנתניהוז" לסוד כמוס ביננו על כך שראש הממשלה אהב את רעיון המפכ"ל משב"כ.
המינוי אכן הבשיל, ובדצמבר 2015 רוני אלשיך דידה על רגל אחת אל הטקס הרשמי, כזכור, מה שלא הפריע לו להיכנס במרץ רב ללשכת המפכ"ל בקומה השישית של המטה הארצי. מהרגע הראשון בתפקיד אלשיך פיזר הצהרות והנחיות על פתיחה במלחמת חורמה בהדלפות מחקירות משטרה, לרבות דרישת חובה מקצינים בדרגות נצ"מ ומעלה לעבור בדיקות פוליגרף. כמה מהקצינים הבכירים והמנוסים ביותר מיהרו לפרוש על הרקע הזה, ובלשכות של נתניהו וארדן היו בטוחים שפיצחו את הנוסחה.

בפגישת ההיכרות של המפכ"ל אלשיך עם עיתונאי המשטרה המסקרים את המטה הארצי, לרגל 100 ימיו הראשונים בתפקיד, עקצתי אותו בהתרסה בהקשר הזה. "אדוני, היה מי שהמליץ לראש הממשלה להביא מפכ"ל מהשב"כ, כדי לעשות סדר בתוך המשטרה שניצביה הסוררים בגדו בערכיה, אבל מדוע אתה מבקש לעשות סדר בתקשורת ולמנוע מהציבור לדעת מה קורה במשטרה?". המפכ"ל הפיקח אלשיך חמק באלגנטיות מתשובה ישירה, לא חלפו ימים רבים והתחלתי להבין מדוע.

עו"ד יוסי כהן. רומנטיקן תל אביבי

בסביבת ראש הממשלה הקודחת לא לקחו בחשבון שבראש אגף החקירות והמודיעין של המשטרה, אימת הפוליטיקאים מהצד המושחת של המערכת, היו בתפקיד כמה חוקרים לא פחות ממולחים מהם. חקירת תיק 1000 על המתנות שקיבל ראש הממשלה היתה אז בחיתוליה הפורמלים, ובמגירה המושמצת של ניצב מני יצחקי נערמו כבר כמה מידעים מודיעינים "רדומים" על תיקי האלפים שבדרך. למשל, מרקחת החקיקה הפוליטית המסקרנת סביב תפוצת העיתון "ישראל היום" בשלהי 2014.

ועוד יותר מכך, החל מאוקטובר 2015 התחקירים של גידי וייץ ונתי טוקר מעיתון "הארץ" ו"דה מרקר" על ההתמסרות של אתר "וואלה" לטובת המשפחה הלוחמת מבלפור, ועל קידום עסקת בזק יס במקביל לעצירת רפורמת תשתיות התקשורת, כאשר מאחורי הקלעים המידע על קשר חם בין ראש הממשלה ושר התקשורת החדש נתניהו לבין שאול אלוביץ בעל השליטה בבזק, וואלה וחברת יס.

על רקע החקירות שבדרך, קברניטי האגף הכי סקסי במטה הארצי החלו לשבץ לתפקידים הכי אסטרטגים של יחידות הצווארון הלבן בלהב 433, יאח"ה ויאל"כ, את הבוגרים הכי מחוספסים של פשיעת הצווארון הכחול. רוני ריטמן, גדי סיסו, אפריים ברכה, כורש ברנור, אלי אסייאג ואחרים רדפו פעם ברחובות עם ג'ינס ואולסטאר אחרי גנבים ופורצים; הם הזיעו באולמות המעצרים מול סוחרי סמים ועורכי דינם המתוחכמים; טפסו בסולם הדרגות בזכות הישגיהם בלשכות פרקליטי המחוזות (כולל רות דוד) עד לתפקידי מפתח ביאחב"ל; שם הם נטלו חלק פעיל במצוד הבינלאומי בעקבות משפחות הפשע אבוטבול ואברג'ל, האלפרונים והאוחנות, רוזנשטיין ואבי רוחן, והביאו לעולם את פרשה 512 שהנחיתה מכה אנושה על הדור הראשון של ארגוני הפשע בישראל.
הצ'ופר שלהם היה חקירות ראש הממשלה.

כדי להתגבר על מכבש הלחצים הצפוי מנתניהו ומשליחו במשרד לבטחון הפנים, גלעד ארדן, ראשי אגף החקירות והמודיעין יחד עם מפקדי להב 433 החלו להתקרב לאלשיך. מה הדרך הטובה ביותר לרכוש את אמונו וליבו של שועל מודיעין וחקירות פטריוטי כמו סגן ראש השב"כ לשעבר? חומרים מודיעינים וראיות, וזה בדיוק מה שעשו חוקרי ראש הממשלה כאשר נכנסו לחקירות האלפים.
בכירי האגפים הנ"ל שתפו את אלשיך במידע גולמי מרתק, עדויות ותמלילי האזנות סתר חוקיות שתמיד מפתה לקרוא ולהאזין להן. עד כדי כך הוקסם אלשיך מהחומר, שמדיניות מניעת ההדלפות מהמשטרה התחלפה בהתמסרות מוחלטת שלו לאילנה דיין וצוות "עובדה", תוך שהוא מפנה עורף לחזון נתניהו לגבי המפכ"ל מהשב"כ ומצהיר למצלמה, "אני בצד של הטובים".

"אני בצד של הטובים", אלשיך מדדה על רגל אחת בטקס המינוי (צילום פלאש 90)

איפה אולמרט, ואיפה נתניהו
מינואר 2017 חקירות האלפים התנהלו בקצב מטורף – במשטרה, בפרקליטות ובכלי התקשורת.
חוקרי המשטרה מהצווארון הכחול פעלו במרץ רב, כמו אז במשרדי הימ"רים כאשר היו תולים על הלוחות המגנטיים בקירות חדרי התדרוכים תמונות של היעדים מארגוני הפשע. גם כאן הם סימנו מטרות, והקיפו אותם בעיגול, אבל במקום להשתמש באמצעי החקירה הרבים שהחוק מעמיד לרשותם וללקט ראיות עצמאיות נגד היעדים מהתמונות שעל הקיר (ובעיתונים), כדרכם בקודש הם פשוט גייסו מליבת ההתרחשות עדי מדינה שסיפרו את הסיפורים שלהם, כל אחד ומניעיו האפלים.
ארי הרו והאינטרסים הכלכליים.
ניר חפץ והתחכום המרושע שלו.
שלמה פילבר והשקט המטעה שלו.

את שלושתם איחדה החרדה מהפרצופים בחצרות בתי המעצר, והבחילה מריח הליזול שהחוקרים דאגו להמחיש להם. הפשפשים למשל היו האות הראשונה שהעביר ניר חפץ לחוקריו על כך שיש על מה לדבר. התקשורת נחרדה פתאום מהתנאים הקשים בתאי מעצר בישראל וניפקה כותרות ענק על הפשפשים שתקפו את ניר חפץ. מנגד, מפקד יאל"כ תנ"צ אלי אסייאג הוכיח שהוא פשוט יודע לקרוא טוב יותר אותות מצוקה כאלה, כדי לחלץ מתאי מעצר משתפי פעולה פוטנציאלים – באמצעות פילבר וחפץ הוא בנה את תיק 4000.

מרבית עיתונאי המשטרה נותרו ממודרים מפרטי החקירות, אבל המידע דלף בעיקר דרך כתבי המשפט הבכירים, שהפרקליטות תדרכה אותם מאחורי גבה של לשכת היועץ המשפטי הרעועה. זו של יהודה ויינשטיין שסר חינו מאז סגירת תיק ליברמן, וזו של אביחי מנדלבליט שהגיע מכסא מזכיר הממשלה והיה חשש גדול מהנכונות שלו לקדם את חקירות נתניהו.
על הבאזז התקשורתי מחוייב המציאות ניצחו שי ניצן וליאת בן ארי, שהותירו טביעות אצבע למכביר.

טביעות אצבע למכביר. ליאת בן ארי, מומי למברגר ושי ניצן (פלאש 90)

חקירות המשטרה הניבו שלושה אישומים בתיק שאינו מובהק מבחינת הראיות וסעיפי האישום, אבל גם תיק שאינו מופרך מבחינת תחושת האי נוחות שהוא מעורר.
היחס הציבורי אל תיקי נתניהו מבוסס על סנטימנט פוליטי, פוזיציות. שונאיו הרבים בטוחים שהראיות מוצקות ואוטוטו הוא מורשע ונשלח לכלא, ואילו הביביסטים בהמוניהם בטוחים שאין כלום כי לא היה כלום, והכל רדיפה של מחנה השמאל אשר נושל מהשלטון שנים רבות מדי.

כך או כך, בסופו של יום זהו תיק פלילי רגיל, כתב אישום אחד עם שלושה סעיפי אישום, וכך צריך להתייחס אליו כאשר מנסים לחשב את הסיכויים של נתניהו לצלוח את המשפט. מרבית עורכי הדין הפליליים שעוקבים אחרי התיק הזה חולמים לייצג בו משום שזה "תיק עם בשר" כמו שאומרים בעגה של הפליליסטים ביחס לתיק שיש בו סיכוי להגיע לתוצאות טובות – מהסדר טיעון סביר ועד לזיכוי.

אם הנאשם היה נוקט בגישה הזו למן ההתחלה הוא היה חוסך לעצמו את כל המהומה שמאיימת על אחדותה של מדינת ישראל, אבל נתניהו בחר לקחת את הצד הפוליטי של החקירות והמשפט שבדרך, תוך שהוא רותם לצידו חבורה מתריסה של פוליטיקאים מגוייסים על תקן הקונסילייריז שמייעצים לראש הממשלה. לא סתם ח"כ יואב סגלוביץ, אדריכל תיקי קצב, הירשזון, אולמרט ו-512, הדביק להם את הכינוי ארגון פשע.

למען הגילוי הנאות אומר שאני איש שמאל מובהק בעמדותי ורעיונותיי, אפילו שמאל קיצוני לעיתים. אני בעד שלום, וכמובן שוויון בין כל העדות והלאומים, אני חיפאי במקור ואין לי שום בעיה לחיות עם ערבים בשכנות טובה. אני בעד צדק חברתי, שזה יותר השקעות בחינוך, רווחה, ובריאות, ופחות הפרטה של המערכות הציבוריות לטובת יזמים נובורישים המקורבים לשלטון.
העניין הוא, שבמדינת ישראל אין שמאל אותנטי להזדהות איתו אלא אוסף של אליטות משכילות לכאורה המהגגות על אוניברסליזם ואהבת אדם, תלוי איזה אדם.
מנגד, הימין של ישראל השנייה מהקלישאות החבוטות של ד"ר אבישי בן חיים מבייש את המזרחיות והשכונתיות שלי, חלקו המתנחלי מוליך אותנו לחורבן תנ"כי, וצמרתו מתנהלת כמו ארגון פשע.

לקח את הצד הפוליטי למשפט, פוליטיקאים על תקן הקונסילייריז (דוברות הליכוד)

אחרי שהנחתי את הפוזיציה הפוליטית שלי על שולחן הכתיבה, והוקל לי, אני חוזר אל המקלדת של הכתב הפלילי. זה שמפשפש בחקירות משטרה וסורק תיקי בתי משפט יום ולילה; מתבונן בשופטים חמורי סבר או נחמדים; מתחכך בתובעים וסנגורים; מתבונן בעדים שעות ארוכות עם דגש על התופעה המרתקת של עדי מדינה – מרביתם רוצחים ונוכלים – עד שאני מתחבר אל נימי נשמתם; קורא וכותב, עורך ומשכתב, מקצין או מקטין כותרות, מעשיר טקסטים ומדלל, הופך עולמות להשיג תמונות.
מהמקום הזה של החופש העיתונאי והתובנה הפלילית המובהקת (על היושרה יעידו אחרים) אני יוצא לניתוח הראשון ב"פוסטה" של תיקי ראש הממשלה. למעלה משנה אני מתלבט אם לעשות זאת על בסיס המידע שמפורסם בתקשורת, כאמור חומר הראיות הגולמי הגיע אל מתי מעט עיתונאים. והנה, דווקא אחרי קריאת תמצית חקירותיו של נתניהו בכתבה המדוברת של גידי וייץ ב"מוסף הארץ" (27 ספטמבר) הספקות שלי לגבי האישומים בתיקי ראש הממשלה דווקא התחזקו, והרגשתי שהגיעה השעה לומר את מה שחשבתי תמיד, על כך שהאישומים נגד נתניהו אינם מובילים בהכרח להרשעות בסעיפים החמורים שיוחסו לו.
הגם שאני סולד מהתנהלותו של ראש הממשלה וסביבתו הקרובה, איפה הראיות המובהקות נגד אולמרט עם מעטפות הכסף והעדויות הקשות, ואיפה הראיות המפותלות והמורכבות נגד נתניהו כפי שאראה בשלושת הפרקים הבאים.

"האשה הפאדחנית" שלו סבכה אותו בעשרות פרשיות טראש (צילום פלאש 90)

הסיגרים של ביבי, השמפניות של שרה
על תיק המתנות (1000) אומרים המומחים בתוכניות האירוח, והציבור הרחב בשיחות בתי הקפה (כשהיו פתוחים…), שהוא התיק המובהק ביותר, "התיק הסגור".
אפילו אני נהגתי לחשוב כך, עד שקראתי את הגרסה האותנטית של נתניהו במשטרה.

אז מה היה לנו, סיגרים שהמפיק ההוליוודי המיליארדר ארנון מילצ'ן הביא תחילה כמחווה של יחסי ציבור אישיים לחבר שהוא גם ראש ממשלה, ובהמשך סיגרים שראש הממשלה ביקש שהחבר המיליארדר יביא לו, על בסיס קבוע.
מריח לא טוב – גם הסיגרים וגם בקשת המתת.

נתניהו בחקירת המשטרה טען שהוא הרשה לעצמו לבקש סיגרים על בסיס חוות דעת משפטיות שקיבל בעל פה מכמה משפטנים בכירים, לפיהן מתנות מתכלות מהסוג הזה מותר לו לקבל מחברים. "אם קונים לי מטוס אני יכול להבין שלא, אבל סיגרים ובגדים? התשובה היא כן", הסביר ראש הממשלה. כעבור מספר ימים הטיח בחוקרים מונח משפטי מתחסד מבית היוצר של פרקליטו המנוח יעקב וינרוט, "לא חציתי את הרף הנורמטיבי".
כך, לאורך כל החקירה ראש ממשלת ישראל מזגזג על החבל הדק שבין הסחבקיה המשפחתית לבין עבירה על חוק המתנות.

חוקרי יאח"ה שנפגשו עם מילצ'ן בטרקלין לונדוני לחקירת אח"מ חקרו את המיליארדר הישראלי על הסיוע שקיבל מנתניהו. קידום המשא ומתן לרכישת ערוץ 2, קידום חוק "ישראלי חוזר", החדרת חברת רכב הודית לשוק הישראלי, וכמובן הויזה לארה"ב, הכל בתמורה למתנות שהעניק לראש הממשלה ובני ביתו. הם הבהירו לו כי אם לא ימסור עדות מפורשת על המתנות שנתן לראש הממשלה, הוא יואשם בעבירות שוחד.
כאשר שבו לישראל הם הטיחו בנתניהו שני קלפים "מנצחים" שהביאו עימם בחתימת מילצ'ן והעוזרת האישית שלו. האחד, מילצ'ן בכלל לא הגדיר את עצמו כחבר של נתניהו אלא לכל היותר כ"מכר, ידיד", והשני עדויות של מילצן ומזכירתו על מתנות יקרות ערך נוספות שנתנו לבני הזוג נתניהו עם דגש על שרה נתניהו – עשרות בקבוקי שמפניה ורודה ותכשיט אחד, שרשרת בשווי 11 אלף שקל לפי מחירון רשמי כלשהו, ללא השוואת מחירים עם העלות שלה ברחוב אלנבי למשל.

בילוי משותף עם הילדים מגדיר סוג של חברות, ולא היכרות מזדמנת כפי שתיאר מילצ'ן

לפי שפת הגוף בסרטון החקירה, נתניהו נראה מאוכזב מאוד מפרטי העדות שמסר מילצ'ן, אבל אחרי שהתעשת הוא הטיח בחוקרים שתי תשובות מנצחות משלו.
האחת, מילצ'ן הוא חבר שמרחיק את עצמו בגלל חקירת המשטרה, והראיה, תמונות של בני הזוג מילצ'ן ונתניהו עם ילדיהם בבילוי משותף בכנרת ובבית משפחת נתניהו. צודק ראש הממשלה, בילוי משותף עם הילדים של שתי המשפחות במספר הזדמנויות מגדיר סוג של חברות קרובה, בטח לא היכרות מזדמנת כפי שתיאר אותה מילצ'ן, שתחת האיום של מפקד יאח"ה כורש ברנור ופקודיו קבר עוד חבר בדרך למיליארד הבא.
מילצ'ן הוא נהנתן מובהק ורהבתן מהאלפיון העליון, על דוכן העדים יהיה ניתן להטיח בפניו עשרות סיפורים פיקנטים שפורסמו במדורי הרכילות הבינלאומים מימי הזוהר שלו בהוליווד כמפיק סרטים מצליח, ומה מגדיר מפיק סרטים הוליוודי (ובכלל) אם לא קומבינות יום ולילה?
אפשר יהיה לשאול אותו גם על מסעות תענוגות ביאכטות ליעדים אקזוטיים עם סלבס ישראלים כמו חיים רביבו, עוד חבר קרוב ונהנתן של מילצ'ן שמסובך כעת בתיק שוחד משלו.

בנוגע לקרבה של מילצ'ן לקהילת הביטחון הישראלית, נתניהו כבר סיפר לחוקרים על הקו החם שמילצ'ן מיסד עבורו עם פרסונות כמו שר החוץ האמריקני דאז ג'ון קרי או ראש הממשלה הבריטי טוני בלייר. תסמכו על החברים מהמוסד והמל"ל שהם יספרו לבית המשפט מה בדיוק עשה מילצ'ן לטובת מדינת ישראל כפי שרמז ב"עובדה", ומדוע מן הראוי היה לסייע לו לקבל חזרה את הויזה לאמריקה שנשללה רק בגלל החשד להיותו סוכן מוסד.

תחת האיום של מפקד יאח"ה כורש ברנור ופקודיו מילצ'ן קבר עוד חבר בדרך למיליארד הבא

התשובה המנצחת השנייה היא, שאת השמפניות והשרשרת המדוברת ביקשה וקיבלה אשתו שרה. בכל הקשור אליה ראש הממשלה התחנן בפני החוקרים שלא יסבכו אותו איתה, ושוב הוא צודק. "האשה הפאדחנית" שלו סבכה אותו בעשרות פרשיות טראש, למשל הצעקות עליו ועל המנקות ואבות הבית, בדיוק כפי שהביכה אותו מאוד בחופשה בקדנציה הראשונה כאשר צרחה בנוכחותו על רוכשי בית הוריה בקריית טבעון הפסטורלית – רק על שום שהעיזו לרכוש את בית נעוריה במחיר מציאה, לטענתה.
לא נעים, אבל כאשר ראש הממשלה יצא לעבודה הוא נדרש לחזור הביתה בערב עם תשובות מהחבר מילצ'ן. על פי ההסברים מעוררי הרחמים שלו בחקירה מותר להעריך שאכן הוא פעל תחת מוראה של האשה, שכל מילה נוספת על הלכותיה מיותרת, אפשר לוותר אפילו על סיפור הכביסה האחרון של ה"וושינגטון פוסט".

האם ראש ממשלה רשאי להתנהל כך, מוטב שלא, ועדיין לא נטען שהוא דאג למעטפות של כסף אלא "לפינוקים" של שרה, ושלו, שהיא מצידה רשאית לקבל מתנות מהחברים של בעלה.
האם התזכורות שנתן למילצ'ן בהקשר לשמפניות והתכשיט של שרה הן התנהלות פלילית שמחייבת בהרשעה של עובד ציבור? על כך יקום ויפול האישום הזה. בכל תיק אחר אישום כזה היה מוצא את דרכו לגישור, ומשם לבירור בנציבות שירות המדינה, לא סתם הפרקליטות אינה פותחת את המשפט עם אישום מספר 1.
השיימינג בתוכניות התחקירים בטלוויזיה ובכותרות הצהובונים מהווה עונש הולם במקרה הזה, לא פחות חמור מהרשעה פלילית.

עד כמה תיק המתנות חלש יוכיח גם פרק השאלות בחקירה שמבוססות על ידיעות קנטרניות ממדורי הרכילות של העיתונים נגד נתניהו ואשתו לאורך שנים, אלה העוסקות בקמצנות של נתניהו, לכאורה. קמצן, לאו דווקא עבריין פלילי.

מי שהציע להניח את ראשה של העיתונות על מזבח הזהב הוא נוני מוזס, ולא נתניהו (פלאש 90)

הפוקר של נוני וביבי
עוד תיק שמוגדר כתיק סגור לכאורה הוא תיק נוני ביבי (2000), הקלטות השיחה בינהם שהביא לחוקרים עד המדינה ארי הרו סיפרו הכל על מאחורי הקלעים של יחסי עיתון שלטון, עכשיו נותרה רק הפרשנות הפלילית.
החוקרים ניסו להוכיח שהיה מדובר בעסקת שוחד: נתניהו יחליש את "ישראל היום" בדברי מתיקה עם הפטרון אדלסון ובחקיקה שתטיב עם "ידיעות אחרונות", ואילו נוני יפקיר את העיתון של המדינה לטובת האובססיות התקשורתיות של נתניהו. החוקרים הטיחו בו, הנה הפעולה השלטונית האסורה (שנגנזה ברגע האחרון) והנה המתת, ההבטחה להציף את העיתון בכותבים מטעם נתניהו עד קץ הימים.

כדי לאושש את התזה שלהם לעבירת השוחד הסתירו החוקרים את קיומן של ההקלטות ונתנו לראש הממשלה להתברבר בשטח עם הכחשות ושקרים. "הוא לא מאמין לי, ואני לא מאמין לו, אנחנו עובדים אחד על השני… הולכנו שולל אחד את השני", אמר נתניהו לחוקרים בגרסת המבוא שלו למפגשיו עם נוני מוזס. על הגרסה הזו הוא חזר גם אחרי שהביכו אותו עם שקריו שלו, הכחשת הקלטת הפגישה עם נוני והכחשת השיחות עם אדלסון על פינוי הזירה תמורת התחייבות לשקט תעשייתי מצד "ידיעות אחרונות".

השקרים של נתניהו בחקירה אולי יעמדו לו לרועץ בבית המשפט, אבל הגרסה הזו עומדת איתנה גם אחרי שנחשף משחק הפוקר "ביבי נוני" בהקלטות. הסתרת ההקלטה והצגתה רק בדיעבד כנשק יום הדין של ביבי נגד העיתונות הידועה לשמצה של נוני בשירותם של ראשי השלטון ב-30 השנים האחרונות, היא הגיונית ובכל מקרה אין בכך עבירה פלילית – לא בהקלטה ולא בהסתרתה.

עדי ההגנה הטובים ביותר של נתניהו בהקשר הזה יכולים להיות גדולי מקטרגיו בעיתונות החוקרת, מוטי גילת ובן טיפוחיו גידי וייץ. בתחילת שנות האלפיים הם נאלצו לעזוב את "ידיעות אחרונות" כל עוד נפשם בם, על רקע התערבותו של מוזס בתחקירים על דמויות אסטרטגיות בשלטון בליכוד – מאלי לנדאו ועד אריאל שרון ועוד רבים ו"טובים" מיקירי השלטון והטייקונים.

התקשורת ניפקה כותרות ענק על סצינת הפשפשים של ניר חפץ, אלוביץ יושב מאחור

כאשר מוזס פירק את יחידת הגרילה של מוטי גילת ב"7 ימים" וב"מוסף לשבת", הוא מנע ממנו גישה אפילו לארון בו החזיק גילת את הקלטות המתעדות את תחקיריו, מה שהוביל להתגוששות משפטית ותקשורתית. קולו של גילת גווע למספר שנים עד שהוא חזר לזירה המרכזית בזכות… העיתון של אדלסון ונתניהו. הוא קיבל ב"ישראל היום" תנאים קוסמים וכלים בלתי מוגבלים (כמעט) לבקר את המערכת הציבורית ועל הדרך לנגח את מוזס ו"ידיעות אחרונות" בדרך לשבירת המונופול בעולם הפרינט.
הבא אחריו לעזוב את "ידיעות" היה גידי וייץ, כישרון עולה שצמח ב"כל העיר" הירושלמי של רשת שוקן, והפך לאחד העיתונאים החוקרים המובילים בישראל בתחום השחיתות הציבורית. וייץ מתמחה בפרסום תמלילים מרתקים מעדויות וחקירות, בזכות קשרים מעולים עם גורמי מפתח. את "ידיעות" הוא עזב כאשר מוזס שבר את ההתנגדויות האחרונות במערכת העיתון עם המינוי של רפי גינת לעורך הראשי ושל ניר חפץ לעורך "7 ימים". הוא חזר לכור מחצבתו בקבוצת "הארץ" ופרסם עשרות תחקירים מרתקים ומשפיעים תוך שהוא מזנב פעם אחר פעם במוזס שנוא נפשו, ושומר טינה כמו כולם בעיתונות החוקרת לניר חפץ – אחד העורכים והעיתונאים השנואים והמושמצים ביותר.

למרבה האבסורד, חפץ שהיה עד לאחרונה יקירם של מו"לים כמו מוזס ונוחי דנקנר, שליחם למשימות מיוחדות במסדרונות השלטון, הפך לאחרונה ליקירם של כל העיתונאים המוערכים ביותר – מאילנה דיין ורביב דרוקר, עבור דרך גיא פלג וגידי וייץ עצמו – ממש כמו שחוקרי המשטרה גייסו אותו כעד מדינה נגד משפחת נתניהו.
האם העיתונאים הללו שמכירים את עד המדינה חפץ מקרוב מאמינים למילה שהוא מוציא מפיו? לסנגורים של נתניהו יימצאו עשרות קורבנות של ניר חפץ מעולם העיתונות שיעלו על דוכן העדים ויספרו על האינטגריטי המופרך שלו בחפץ לב.

נתניהו יחליש את "ישראל היום" בדברי מתיקה עם הפטרון אדלסון ובחקיקה שתטיב ל"ידיעות" (פלאש 90)

אחרי שהבנו את ההגיון של השיחות עם מוזס, נותר לבדוק מה משמעות הפעילות של נתניהו לטובת ונגד "חוק ישראל היום". מבלי להלאות בפרטים (יש גוגל), ואחרי שמדלגים על הטענות הנכונות על כך שגם חברי הכנסת דאז, איתן כבל, ציפי לבני, יאיר לפיד ואחרים, עשו נפשות לחוק שהניע מוזס לטובת החלשת העיתון המתחרה, פעילות פרלמנטרית מהסוג הזה היא לגיטימית – מותר לפוליטיקאים לפעול לשינוי מבנה העיתונות בחקיקה או בהתנגדות ליוזמות חקיקה.

מעבר לכך, המאבק סביב שבירת המונופול של "ידיעות אחרונות" בעיתונות היה מוכר היטב לחוקרי המשטרה כבר מתחילת העשור. למעשה, החל משנת 2013 כתבות עיתונאיות על הפוליטיקה מאחורי יוזמת החקיקה הזו נכנסו למגירות המודיעיניות המושמצות של ראשי אח"ם ולהב 433, יואב סגלוביץ ומני יצחקי, מבלי שנמצאה בהן אז עילה לפתיחה בחקירה פלילית. הן הוצאו מהארון המודיעיני רק בשנת 2017 עם ההצעה של ארי הרו לחשוף את השיחה ההיא בין ביבי לנוני.
כעת, משלא הוגש אישום בעבירת שוחד נגד נתניהו בתיק 2000, אלא "רק" בעבירה של הפרת אמונים, חוקרי המשטרה יידרשו להסביר על דוכן העדים מדוע לא חקרו מלכתחילה את כל חברי הכנסת שפעלו בגלוי לטובת "ידיעות אחרונות", בלי קשר לקלטת הלוהטת שגיא פלג הקריא תמלילים ממנה בהנאה צרופה מדי ערב כמעט.

הנה כי כן, עוד קשר פוליטי שמריח רע מאוד, כזה שפוגע בעיתונות של כולנו, אבל מי שהציע להניח את ראשה של העיתונות על מזבח הזהב של תקציבי הענק הממשלתיים הוא בכלל נוני מוזס, ולא נתניהו, שבמקרה הזה לא נתן ולא קיבל. במשטרה ובפרקליטות אומרים שנתניהו כראש ממשלה ושר תקשורת היה חייב לדווח על הצעת השוחד של נוני מוזס, ומכאן העבירה של הפרת אמונים.
האם טיעון מהסוג הזה ראוי להרשעה פלילית בעולם החופשי? ספק רב, וספק אמור לעמוד לזכות נאשמים.

האובססיה של ראש הממשלה לכותרות חיוביות ועיבודי פוטושופ לתמונות של אשתו אינה מחייבת הרשעה פלילית, אבל היא הובילה אותו להסתבך בתיק פלילי נוסף – תיק בזק וואלה – ולך תצא מזה עכשיו.

בפרק הבא: תיק בזק וואלה ומלחמת העצמאות של העיתונות

אתר "פוסטה" עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

9 תגובות

  1. נתן הגב

    כתבה הוגנת, מאוזנת, ומאוד עובדתית, כל הכבוד עבודה יפה תמשיך לכתוב ככה גם על ראשי הפשע בלי לחצים

  2. אמיר הגבר הגב

    אמיר שמנו לב תמיד שאתה בצד השמאלי של הפוליטיקה אבל אתה נותן לנו להבין מי אתה באמת איש של אמת וצדק ולא של ימין או שמאל שאפו ענק

  3. ארז הגב

    כל הכבוד מקצוען אמיתי. כתבה הכי הוגנת שקראתי עד היום בעניין ביבי .

  4. יאיר הגב

    האם הנאשם חושב כך? לא בטוח כי הוא נלחם המערכת המשפט ובאזרחים ללא הרף

  5. איתן הגב

    כאשר עומדים נגדך , תיק 1 ואו 2 ואפילו 3 – אתה עדיין יכול לצאת זכאי .
    ב 4-5 תיקים – הסיכוי שלך קלוש
    ב 6+ תיקים – אין לך סיכוי לצאת זכאי !
    להבנתי זה מה שהנחה את הפרקליטות , להרשיע בכול דרך אפשרית .

  6. דונדוני הגב

    “לא מופרכים” ?! להגיד שאתה פושע שמשת”פ עם פושעים בפרקליטות – זה הכי מובהק שיכול להיות ! ואפשר להבין אותך שם בפרקליטות יש לך “אוכל” וזה האינטרס שלך וממש לא צדק !!! אז אל תתיימר …

  7. שלומי הגב

    יאיר, מה אתה היית עושה במקומו? נניח, רק נניח שכל העניין הוא רדיפה באמת נסיון הפיכה נגד שלטון שלא רוצה לזוז ממקומו ונבחר שוב ושוב.
    מה אתה היית עושה?

  8. אלון הגב

    כתבה מעולה – סוף סוף מרגישים שמישהו מציג את העובדות בלי לקחת צד פוליטי או איזו נקמנות עבר. אני אוהב מאוד לקרוא את פוסטה כי אתה מנגיש לנו את העולם העברייני בצורה פשוטה ונהירה. כנראה שסיפורי פשע תמיד ירתקו את כולם. מסתבר שגם העבריינים אוהבים שאתה מספר עליהם – זה נותן להם איזו גושפנקה של הכרה וכבוד בעולם הפשע. שמח לקרוא את הכתבות שלך

  9. יובל הגב

    אתה רציני? תיק 1000 ו2000 זו הרשעה ודאית.

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט

נבנה על ידי אנגורה מדיה
דילוג לתוכן