ועדת החוקה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שתאפשר לראשונה נוכחות של סנגור בחדר החקירות בעת חקירת קטינים ואנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית.
חוק "נוכחות עורך דין בחקירות" בא לעולם על רקע מסקנות ועדת דנציגר בראשות שופט העליון לשעבר יורם דנציגר, אשר המליץ על נוכחות עו"ד בחקירות של אוכלוסיות המועדות למתן הודאות שווא.
החוק יאושר כהוראת שעה שתיכנס לתוקף בעוד שנה.
לפי החוק, עורך דין יתלווה לחקירתם של קטינים ושל אנשים שאובחנו עם אוטיזם, סכיזופרניה, הפרעה סכיזו-אפקטיבית, הפרעה אפקטיבית דו-קוטבית לכל סוגיה, וכן מי שנקבעה לו נכות נפשית בשיעור 20 אחוז לפחות, ואנשים שנקבעה להם קצבת נכות בשל משכל גבולי.
החוק קובע חריגים בנוגע לנוכחות עו"ד, כגון במקרים של חקירות דחופות, מניעת שיבוש, וחקירות בעבירות ביטחון או ארגוני פשע: "שוכנע קצין ממונה כי נוכחות עו"ד בחקירה עלולה לסכל או לשבש מעצרם של חשודים נוספים, למנוע גילוי ראיה או תפיסת חפץ שהושג בקשר לאותה עבירה, או שהדבר דרוש לשם שמירה על חיי אדם או לצורך סיכול פשע, או אם קיים חשש לפגיעה ממשית בביטחון הציבור או בטחון המדינה, רשאי הוא להורות במקרים חריגים ובהחלטה מנומקת על דחיית כניסתו של עורך הדין לחקירה עד 12 שעות ממועד תחילת החקירה".
החוק קובע כללי התנהלות. עורך דין הנוכח בחקירת קטין או בעל מוגבלות, "לא יתערב במהלך החקירה, לא יקליט ולא יתעד את מהלך החקירה, אך הוא רשאי לכתוב הערות במהלך החקירה על אופן התנהלותה, למסור את הערותיו ולבקש לצרפן לתיק".
עוד נקבע, כי במקרה בו העורך הדין סבור שהחקירה מתבצעת באופן הפוגע בזכויות הנחקר, או באופן שאינו מותאם להבנתו, או למצבו הנפשי או הגופני – רשאי הוא לבקש מהחוקר להפסיק את החקירה. קצין ממונה יתעד את הבקשה בתיק החקירה ויכריע בה.
מנגד, גם החוקר רשאי להפסיק את החקירה ולהודיע לקצין הממונה, אם העורך דין פעל שלא על פי הכללים או באופן הפוגע בהמשך החקירה.
הקצין הממונה רשאי להורות על הוצאת עורך הדין מהחדר בהחלטה מנומקת בכתב.
החוק קובע כי בכל מקרה לא תתאפשר נוכחות של אותו עו"ד בחקירה של יותר מחשוד אחד בפרשה, למעט אם יתקבל אישור על ידי ועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין.
משטרת ישראל חוששת מאוד מאישור החוק, והתריעה בדיוני ועדת החוקה כי נוכחות עו"ד בחדר תפגע בחקירות ואף תסכל אותן.
נצ"מ גלעד בהט ממחלקת הייעוץ המשפטי למשטרה טען כי "אחד הכלים האחרונים שנשארו למשטרה לחקירת פשיעה ולמניעתה, הוא החקירה הפרונטלית. הרישום יאפשר לסנגור להוציא את כל הפרטים בזמן אמת, כשיש חשודים שטרם נחקרו ועוד. זה חותר תחת המהות של ניהול חקירה כפי שהמשטרה רוצה. מה שיקרה פה הוא מניעת הודאות בכלל, ולא הודאות שווא".
נצ"מ בהט טען כי הצעת החוק כפי שאושרה לקריאה שנייה ושלישית, מרחיבה אף יותר מהצעת החוק בצורתה הראשונה, אשר הופצה על ידי שר המשפטים יריב לוין לפני שנה.
לטענת נצ"מ בהט, "הורחבה היכולת של סנגור להתנהל בתוך החקירה עצמה. במקום הסמכות לכתוב הערות ולהגיש לחוקר בסוף היום, לסנגור סמכות להתנגד ולהעיר הערות באופן רחב יותר".
אתר חדשות פלילי >>>
רשימת עורכי הדין הפלילים המומלצים >>>
בכלל, לטענתו "זה יסרבל מאוד את החקירה וישפיע באופן ישיר על משך החקירות, כי חקירה תיקח פי 4-3 בזמן… המשטרה הציעה חלופות שמשיגות בדיוק אותה תועלת, עם הרבה פחות נזק, כמו תיעוד מלא של כל חקירות הקטינים… למעשה, כל ההתנגדויות שלנו לא התקבלו, למעט החרגה של מספר עבירות.
"אין כאן איזון נכון וראוי בין זכויות החשוד לזכויות הקורבן. תוצאת הצעת החוק תהיה שנפגעי עבירה ייפגעו יותר… יש פה שינוי מהותי מאוד של פרקטיקת החקירה".
נציג המשטרה טען כי בסופו של יום גם החשודים "ייפגעו": "קטינים שעד היום קיבלו יחס טיפולי וחקירה חכמה, עכשיו יהיה להם סנגור ובסוף הם ייכנסו הרבה יותר למעגל העברייני. הנחת היסוד היא שקטין הוא נורמטיבי ושצריך להשאיר אותו בתוך המעגל הנורמטיבי, והצעת החוק הזאת תעשה את ההיפך".
יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, אמר כי "תכלית החוק היא מניעת הרשעות שווא. הסכנה היא שירשיעו קטין עם מוגבלות רק כי עבר במקום, ויחקרו אותו על משהו שאינו קשור אליו כלל, וכתוצאה, העבריין האמיתי מסתובב חופשי. הצעת החוק מאוזנת, זה חוק חשוב מאין כמותו. התנגדות המשטרה להצעת החוק היא עקרונית, ולא הפתיע שהתנגדו לכל סעיף. רבות מהנקודות שהעלתה המשטרה קיבלו מענה, כמו החרגת עבירות ביטחון וארגוני הפשיעה. מדובר בפיילוט (הוראת שעה למשך חמש שנים) ואני מקווה שיצלח".
בהצבעות הסופיות בוועדה לא היתה התעניינות של הרבה חברי כנסת: בסך הכל שלושה השתתפו בהצבעה. הצעת החוק אושרה בתמיכת היו"ר רוטמן.
ח"כ יואב סגלוביץ' וח"כ קארין אלהרר מהאופוזיציה נמנעו, ולא היו מתנגדים. החוק יובא לאישור אחרון במליאה.
