בית המשפט העליון הפחית חמישה חודשים ממאסרו של אסיר שדקר את שותפו לתא, באגף 12 בכלא מעשיהו.
ב-11 ביולי 2022, פרץ בין השניים ויכוח בענייני קנטינה. בעקבות הוויכוח חזר המתלונן לתא בעוד האחר, הנאשם, עסק בפעילות גופנית בחלל המשותף באגף.
בשלב זה, הצטייד הנאשם בדוקרן מאולתר בעל להב חד באורך 7 ס"מ.
לאחר מכן, כשהדוקרן חבוי על גופו, ניגש הנאשם לתא ודרש מהמתלונן לקום לשוחח עמו. במהלך ה"שיחה", דקר הנאשם את המתלונן בצד השמאלי של צווארו והצליח לדקור אותו עוד דקירה אחת במותנו.
לאחר התערבות אסירים אחרים הנאשם חדל, השליך את הדוקרן לאחד התאים והתיישב בסמוך.
האסיר שנדקר יצא מהתא לכיוון יומן האגף, בעודו מחזיק בצווארו המדמם ובדרך ניגש לנאשם על מנת להטיח בו שפצע אותו.
הנאשם, בתגובה, קם מכיסאו, הרים את הכסא וניסה לתקוף שוב את חברו הדקור.
סוהרים שהגיעו למקום התערבו ופינו את הפצוע לבית החולים.
בעקבות חבלותיו הוא אושפז למשך יממה ונזקק לטיפול רפואי עקב החתכים בצווארו ובמותנו.
לאחר הגשת כתב האישום, הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות והחזקת חפץ אסור והופנה לתסקיר שירות המבחן.
נטען כי האירוע היה עת ריצה הנאשם 28 חודשי מאסר על עבירות רכוש ובעברו גם שבעה מאסרים קודמים בעבירות אלימות ורכוש.
לפיכך, הצדדים לא הגיעו להסכמות על העונש.
הנאשם, אשר יוצג בבית המשפט המחוזי על ידי עו"ד עבד אבו עאמר, ציין כי מרשו עבר תאונת דרכים קשה לפני שש שנים, בגינה סבל מחבלת ראש ומאז טופל על ידי המערכת הפסיכיאטרית, עוד לפני כניסתו לבית הסוהר. עוד הוא טען כי הנאשם נוטל טיפול תרופתי והתנהגותו באירוע נבעה מחששותיו מהאסיר האחר, שנהג כלפיו בברוטליות.
בנוסף, לאחר אירוע הדקירה, הוגדר הנאשם כ"אסיר השגחה" מאחר שפצע ופגע בעצמו, והוחלט לכבלו למיטה .
שופטת בית המשפט המחוזי מרכז מרב גרינברג לא נתנה משקל רב למצבו הנפשי של הנאשם וגזרה עליו עונש מחמיר, בשל עברו הפלילי המכביד והמעשה החמור של הצטיידות בכלי תקיפה ומעשה אלימות בכלא.
השופטת גרינברג גזרה על הנאשם 38 חודשי מאסר (שלוש שנים וחודשיים) שיצורפו כולם במצטבר לעונש המאסר שכבר ריצה, 28 חודשים על עבירות רכוש.
עו"ד ציקי פלדמן, שנכנסה לתיק לצורך הגשת ערעור לבית המשפט העליון בקשה לתת משקל למצבו הרפואי המיוחד של האסיר, המוכר למערכת הפסיכיאטרית ולהרעת תנאי המאסר שלו, ממעמד של אסיר שפוט מן המניין – לאסיר עצור שתנאיו מצומצמים יותר בביקורים, טלפונים והליכי שיקום, עקב תיק האלימות.
הסנגורית הדגישה כי בית המשפט המחוזי, באופן חריג, לא הורה על חפיפה ולו של יום אחד בין המאסר בתיק האלימות החדש לבין מאסרו "הישן" של הנאשם, וזאת מבלי שנימק מדוע.
שופטי בית המשפט העליון דפנה ברק–ארז, אלכס שטיין ורות רונן קיבלו את הטענות המשפטיות של ההגנה והחליטו להפחית חמישה חודשים מתקופת המאסר הכוללת – "בשים לב לכך שבית המשפט המחוזי לא נדרש לשאלת התנאים שבהם היה מצוי המערער בעת שהיה אסיר-עצור, ולמצבו הרפואי המיוחד".
עונש המאסר בפועל של המערער יעמוד אפוא על 33 חודשי מאסר, חלף 38 חודשי מאסר בפועל.
