אחרי ערר: שלושה תיקי אלמ"ב שנסגרו מ"חוסר ראיות" שונו ל"חוסר אשמה"

שתף כתבה עם חברים

עו"ד נעם שביט על שימוש טקטי בתלונות שווא במסגרת הליכי גירושין, מכיוון שחקירת משטרה משליכה על זמני שהות, משמורת ואף על האופן שבו נתפס ההורה בפני בית המשפט למשפחה

לפעול באופן נחרץ ובלתי מתפשר לסגור את תיק החקירה בעילה של "חוסר אשמה" (אילוסטרציה: freepik)

התופעה של הגשת תלונות שווא במשטרה במסגרת הליכי גירושין, במטרה לייצר יתרון טקטי ולהשפיע על ההליכים המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין, הינה תופעה מוכרת ורחבת היקף.

על פי רוב, גם אם תלונות אלו לא מבשילות לכדי כתב אישום, די בעצם הגשת התלונה ובסגירת התיק בעילה של "חוסר ראיות" כדי לייצר את אותו יתרון טקטי מתבקש.

מנקודת מבט של דיני המשפחה, תלונה במשטרה, גם כשהיא נסגרת ללא כתב אישום, היא אירוע דרמטי שמשפיע בפועל על כל ההליך.
בתי המשפט נוקטים זהירות יתרה כשמדובר בטענות לאלימות או לפגיעה בקטינים, אבל לעיתים עצם קיומה של חקירת משטרה ואפילו תיק שנסגר "מחוסר ראיות" משליך על זמני שהות, משמורת ואף על האופן שבו נתפס ההורה בפני בית המשפט.

הדרך היחידה לנטרל מהלך שכזה הינה לפעול באופן נחרץ ובלתי מתפשר לא רק במטרה לסגור את תיק החקירה נגד החשוד או החשודה, אלא במטרה להביא לסגירת התיק בעילה של "חוסר אשמה" – לא להסתפק בעילת הסגירה הסתמית הנפוצה בתיקים אלה של "חוסר ראיות".

כנגד לקוח המשרד אשר מצוי מזה שנים בהליך גירושין ארוך ומכוער הוגשו שלוש תלונות שווא על ידי אשתו לשעבר, כולן בקשר להליך הגירושין.
כולן גם במטרה ברורה לייצר יתרון טקטי במסגרת הליכי המשמורת על הילדים ואף בכוונה להשפיע על חלוקת הרכוש.

תלונות שווא אלה, במסגרתן לקוח המשרד נחקר במשטרה בחשד לביצוע עבירות אלימות ומין נגד ילדיו אשתו לשעבר, הוגשו בשנים 2022, 2024, 2025 ונסגרו כולן בעילה של "חוסר בראיות".
די היה בכך כדי להשפיע על ההליכים שנדנו בבית המשפט לענייני משפחה לרעת הלקוח, לא עזרו לו כל טענותיו כי הינו חף מכל פשע.

לאחר שנכנסנו לעובי הקורה, למדנו את חומרי החקירה בשלושת התיקים והגשנו שלושה עררים נפרדים (!) עם בקשה לשינוי עילת סגירת התיקים מ"חוסר ראיות" ל-"חוסר אשמה", נאותו רשויות התביעה לבחון את התיקים מחדש, ואכן, בסופו של יום ואחר כבוד החליטו לשנות את עילת הסגירה ל"חוסר אשמה" בכל שלושת התיקים.

שינוי עילת הסגירה בכל שלושת התיקים הביא למהפך של ממש בניהול ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה, לאחר שהצלחנו להוכיח לאחר שנים של מאבק, כי מדובר בתלונות שווא וכי לא נפל רבב בלקוח המשרד.

מניסיונם של עורכי דין רבים בתחום, שינוי עילת הסגירה יכול לשנות לחלוטין את נקודת האיזון בהליך המשפחתי ולהשפיע באופן ישיר על תוצאותיו.

הכותב, עו"ד נעם שביט, הוא עורך דין פלילי, מומחה בפסיכיאטריה משפטית, מנוי באינדקס עורכי הדין של "פוסטה"