ציון אמיר ושבוע הספר בלשכת עורכי הדין

בתחילת קמפיין הבחירות פגשתי את ציון אמיר ברחבת השמש המוארת בכניסה למגדל המוזיאון, הוא עשה אז גישושים ראשונים בין עורכי הדין שישבו בקפה טוטו להפסקת צהריים פלרטטנית. שוחחנו קצרות. הוא אמר ישר שהוא לא יכול לסבול את הבורות שמשקפת את השלטון הנוכחי בלשכת עורכי הדין. הקנטתי אותו שהוא מכוון למירי רגב, ותהיתי ביני לביני כיצד דווקא הוא מכוון לבטן הרכה של ישראלים רבים שגדלו בשכונות ועיירות הפיתוח של ישראל השנייה, ללא פסנתר או ספרות טובה בבית, ואפילו ללא ספרייה ציבורית ראויה בשכונה, ובכל זאת בגרו והפכו לעורכי דין.

כבוגר שכונות טיפוסי, שלמד בריאלי העברי בחיפה עם נגישות מיטבית לספרות ומוזיקה קלאסית, הציקה לי ההערה של ציון אמיר, כוכב התקשורת המתנשא לגובה של שחקן הוליוודי עם בלוריתו המתנפנפת. חלפו מספר ימים בלבד, וציון אמיר פתח את הקמפיין שלו באמירה פומבית על כך שאבי חימי ואנשיו אינם יודעים להחזיק ספר.

ציון אמיר, הילד מעיירת הפיתוח בדרום שנשלח ללמוד בפנימייה למחוננים בירושלים, מזלזל רשמית בקולגות שהגשימו את חזון המוביליות של מחוללי המחאה החברתית בוואדי סאליב, זו של הפנתרים השחורים במוסררה, וזו שאותה הגשים עד תום מנחם בגין?

תהיתי ביני לבין עצמי איזה ספר כתב העורך דין יפה התואר הזה, אולי הוא פרסם פעם אסופת מאמרים שהשפיעה על החברה הישראלית ובשל כך הפך ליקיר האולפנים של רינה מצליח ואיילה חסון? בעודי משוטט להנאתי בין דוכני הספרים בשבוע הספר בכיכר רבין, תהיתי האם אפגוש בדמותו התמירה, ובכך אשתיק סוף סוף את הביקורתיות הכפייתית שקיננה בי בגללו. לא זכיתי.

מה שכן, ביום הבחירות הצליח אמיר להביא לקלפי בבית ציוני אמריקה, מעוז האליטה של הגילדה, את עורכי הדין הבכירים והיוקרתיים ביותר. היה לי ברור שהם באו להצביע עבור ציון אמיר. חימי היה שם לידו, והם בקושי התייחסו אליו, מה שהזכיר לי איך ביקשתי מחימי בכנס אילת להפסיק להצטלם עם גדודי מעריציו הפליליסטים מהפריפריות של אשקלון, אשדוד, רמלה, עכו, נהריה, ואפילו נתניה, ולהרבות צילומים עם עורכי דין אזרחיים ויוקרתיים מצפון תל אביב. לא אשכח את חמיצות פניו בתגובה, רוצה לומר, הם לא מעוניינים בי, "הם שלו".

לקחתי את הכאב שלו איתי להמשך הקמפיין עד קו הגמר, כולל הלילה האחרון, ואז הבנתי כמה אמיתית היתה הבעת הפנים של חימי בלובי של מלון דן, שאירח את הכנס. ואז, בליל הבחירות עורכי הדין הלכו לישון עם ציון אמיר כיו"ר הלשכה בזכות קולות הקלפי שנספרה בבית ציוני אמריקה, וקמו בבוקר עם דיווחים על ניצחונות סוחפים של חימי בכל המחוזות והפריפריות. מבחינתו של ציון אמיר זהו כישלון צורב במיוחד. דווקא בכור מחצבתו, הפריפריות שהוא נועד לייצג בכל אותם אולפנים בוהקים הוא נחל כישלון צורב, אבל זכה לניצחון נאה במעוז האליטות, אליהן הוא מתיימר להשתייך.

זהו גם חומר למחשבה למנצח הגדול של הבחירות האלה, אבי חימי, שבחר להשקיע במחוזות ובפריפריות, והן השיבו לו אהבה ענקית.

ציון אמיר וברק כהן התעמרו בחימי לכל אורך הקמפיין על כך שהוא ממשיך דרכו של אפי נוה. "נתן לו במתנה את מחוז מרכז, בהקמה", הם לגלגו במרירות. למגינת לבם, היום התברר שדווקא בזכות המורשת הזו של אפי נוה, שהעניקה לאבי חימי יתרון ענק של כ-1000 קולות בקלפיות, הוא זכה בבחירות. וכל המוסיף גורע.