דו"ח נציב תלונות הציבור על הפרקליטות והתביעות (מייצגי המדינה בערכאות) לשנת 2022, מתפרסם היום. הדוח נכתב על ידי ממלאת מקום הנציב עו"ד ליעד מאיר צדר שביררה את התלונות שבדוח.
הנציב הקבוע, השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין שמחליף את השופט דוד רוזן, נכנס לתפקידו רק ביוני האחרון, לאחר שמונה על ידי השר הקודם גדעון סער.
מהדוח עולה שבשנת 2022 הוגשו למ"מ הנציב 754 תלונות – ירידה של 16 אחוז מכ-900 תלונות שהוגשו בשנה האחרונה של דוד רוזן. הירידה במספר הפניות משקף את הירידה בפרופיל של הביקורת על הפרקליטות, לאחר פרישתו של דוד רוזן.
בניגוד לרוזן, מ"מ הנציב לא הפיצה דוחות לתקשורת והתנהלה "מתחת לראדאר", לאחר שקודמה רוזן ספג אש מהפרקליטות בשלהי עבודתו.
מ"מ הנציב ביררה 437 תלונות וקבעה כי 20 אחוז מהן מוצדקות.
במקביל לפרסום הדוח, הנציב פינקלשטיין הודיע כי בכוונתו לפעול להקניית שיניים לביקורת, על ידי תיקון החוק – משימה שעלולה להתקל שוב, כבעבר, בהתנגדות הפרקליטים. דוקא השר יריב לוין הנושא את דגל ה"רפורמה" דומם ולא הכניס את חיזוק סמכויות המבקר לתוכניותיו.
הנציב פינקלשטיין אמר כי "כי גם בימים סוערים אלה, בהם מתחדדות מחלוקות ביחס למערכת המשפט, ישנה הסכמה רחבה בדבר חשיבותה של ביקורת יעילה על מערך ייצוג המדינה בערכאות, המחזיק כוח רב, ועל הצורך בהגברת הכלים". לדבריו יפעל לקידום הצעת חוק שהנציבות כבר הניחה לפני מחלקת ייעוץ וחקיקה, לצורך הבהרת סמכויותיו.
ההצעה לתיקון החוק כוללת:
– עיגון מעמדה של הנציבות כמוסד עצמאי וביטול הכפפתה ליועצת המשפטית לממשלה.
– עיגון סמכות לברר תלונות של פונים ציבוריים.
– מתן תוקף ברור וחד משמעי להמלצות הנציב לתיקון ליקויים.
– צמצום סייגים שונים על עבודתו של הנציב.
– הקלה בחסמי פרסום תלונות ללא פרטים מזהים.
– הוספת התביעה הצבאית לגופים המבוקרים.
"עם כניסתי לתפקיד מצאתי גוף ביקורת מקצועי, עצמאי וחסר פניות, המשמש כתובת לכלל האזרחים, הסבורים כי רשויות האכיפה והתביעה פעלו בחוסר צדק או גרמו להם עוול, ומבקשים להלין על התנהלותם", מסר הנציב פינקלשטיין.
להלן כמה תלונות מוצדקות שנכללו בדוח השנה החולפת.
קצינת חקירות איימה שערר על שינוי עילת סגירה יביא לפתיחת תיק מחדש
צעיר בן 26 שנחקר בחשד להחזקת נכס גנוב והונאה בכרטיס אשראי, קיבל הודעה שהתיק נסגר מחוסר ראיות. סנגורו הגיש בקשה לשינוי עילת סגירה לחוסר אשמה, כדי שלא ייפגע בתעסוקתו בעתיד.
לאחר שהסנגור ביקש את נימוקי דחיית הבקשה, קצינת חקירות במחוז ירושלים, בדרגת רפ"ק, השיבה לו: "מכיוון והגשת ערר נוסף, הוחלט לפתוח את תיק החקירה מחדש. התיק יועבר לעיון תביעות ירושלים לבחינת העמדה לדין".
החשוד פנה בתלונה על הקצינה לנציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות. הקצינה טענה שלנציב אין סמכות לבקר אותה, כי היא אינה תובעת המגישה כתבי אישום. הקצינה עתרה נגד הנציב גם לבג"ץ – שדחה את העתירה שלה, אחרי שהיוע"משית גלי בהרב מיארה הצטרפה לעמדת הנציב, כי הביקורת חלה גם על קציני חקירות שלהם יש סמכות לסגור תיקים. עם זאת, בג"ץ קיבל את בקשת הקצינה להטיל חסיון על שמה.
בין לבין, המשטרה התנערה למראית עין מהקצינה והודיע למ"מ הנציב כי "התנסחותה של הקצינה במענה לחשוד וסנגורו היה לקוי, אך לא היתה לה כל כוונה לאיים…". בפועל המשטרה לא נקטה בהליך משמעתי נגד הקצינה.
מ"מ הנציב עו"ד ליעד מאיר צדר, שכאמור ביררה את התלונות בשנה החולפת, קבעה כי "נפל פסול של ממש בהתנהלותה, ועולה החשש, שביסוד ההחלטה לפתוח מחדש את התיק ולהעבירו לתביעות עומד שיקול בלתי ענייני".
בסופו של יום, המשטרה גם קיבלה את הבקשה שהחשוד ביקש מלכתחילה, לסגור את התיק בחוסר אשמה – מה שמוכיח כי תשובת הקצינה היתה לא מקצועית.
עיכוב בתשלום פיצויים על ידי משטרת ישראל
פונים הלינו לנציבות על עיכוב בביצוע פסק דין, בו בית המשפט קיבל את תביעתם ופסק כי על משטרת ישראל לשלם להם פיצויים והוצאות משפט. חרף פניות חוזרות למשטרה, במשך חמישה חודשים, עד להגשת תלונה לנציב, המשטרה לא העבירה לתובעים את הפיצויים לפי פסיקת בית המשפט.
דוח הנציב לא מציין את נושא התביעה נגד המשטרה. רק לאחר הגשת התלונה לנציב, שולמו לתובעים הכספים במלואם בתוספת הפרשי ריבית בגין האיחור.
המרשם המשטרתי נגד חשודים לא מעודכן
סנגור הלין על כך שתיק חקירה נגד מרשו נותר פתוח ברישום המשטרתי, למרות שחודש וחצי קודם קיבל הודעה מהתביעות על סגירה מחוסר אשמה. התביעה המשטרתית אישרה, כי עקב שגגה לא נשלחה הודעה ליחידה החוקרת על גניזת תיק, והדבר נעשה בחלוף כחצי שנה ורק בעקבות פניית הסנגור.
הפרקליטות סוגרת תיק בלי לבחון מצלמות גוף של שוטרים
מתלוננת הלינה על טיפול פרקליטות מחוז דרום בתיק, שעניינו בטענות על אלימות כלפי בנה הקטין מצד אביו. התברר כי הפרקליטות גנזה את התיק, על אף שנעדרו ממנו סרטוני מצלמות גוף של השוטרים המעורבים, ומבלי שפרקליט ביקש לצפות בסרטוני האירוע.
מ"מ הנציב קבעה המליצה על קביעת קווים מנחים באשר להיקף החובה המוטלת על התביעה לצפות בסרטוני מצלמות גוף, בטרם קבלת החלטה על העמדה לדין או גניזת תיק.
תובעת בוועדת תכנון ובנייה בניגוד עניינים
תובעת בוועדה מקומית במרכז הארץ ניהלה תיק עבירות תכנון ובנייה נגד שני נאשמים. אחד הנאשמים היה ראש עמותה – כאשר בעלה של התובעת היה חבר הנהלה באותה עמותה. תוך כדי ניהול התיק, התובעת החליטה לבטל את האישומים, והודיעה על כך לבית משפט.
תלונה חמורה הוגשה לנציב על ידי אחד המעורבים. התובעת טענה בתגובה כי היא לא סברה שיש ניגוד עניינים, כי בעלה מתנדב בעמותה ללא תמורה, והאישום בתיק נגע לנאשם באופן פרטי, ולא לעמותה שבראשה הוא עומד.
מ"מ הנציב קבעה שעל התובעת היה להימנע מלטפל בתיק, או לבקש הנחיות מהממונים עליה במחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועמ"ש.
יצוין כי בעקבות תלונות כנגד תובע עירוני אחר, שחשפו התנהלות רצופת פגמים בעבודתו, בניגוד להנחיות, במסגרת ניהול הליך פלילי בעבירות בניה – שללה היועמ"שית את הסמכתו כתובע מטעמה בבתי המשפט השונים.
