את הפאנל בנושא הלבנת הון וחילוטים הנחתה עו"ד יעל גרוסמן, אבל את הדיון הובילה ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, ד"ר שלומית ווגמן רטנר, שתקפה את ציבור עורכי הדין על רקע ההתנגדות הגורפת שלהם לחוק הגבלת השימוש במזומנים.
"לצערנו אנחנו רואים מעורבות גוברת של עורכי דין כמלביני הון מקצועיים, אנו מכירים כ-35 עורכי דין שמעורבים בתיקי פשיעה כלכלית, כחלק מהקשר הפלילי. העבריינים צריכים את הסיוע המשפטי של עורכי הדין להתמצא במערכות הפיננסיות ויותר עורכי דין חוצים את הקווים, יתכן בגלל ירידת סף הכניסה למקצוע. אם יחריגו עורכי דין מהחוק החדש להגבלת השימוש במזומנים, כמו שהם מבקשים, עורכי דין עלולים להפוך לכספות של העולם התחתון".
עורכי הדין הכלכליים שהשתתפו בפאנל הגיבו מיד חזרה, ופרקו קיטור בנושא שפוגע בהם ישירות, במיוחד על רקע הסירוב להחריג אותם מדרישות החוק. "הגדרת עורכי הדין כיעד מודיעיני של הרשות לאיסור הלבנת הון היא התפתחות מדאיגה, ודרושה פעילות אינטנסיבית כדי לסכל אותה", הגיב על כך עו"ד אייל בסרגליק.
עו"ד אורי גולדמן תקף את מגמת החילוט המתגברת: "החילוט הוא מכשיר עוצמתי שמשמש את הפרקליטות כדי לייצר עדי מדינה.. אנשים הבינו כבר שבתי המשפט מגבילים מעצרים, והמעצר קצוב בזמן, אבל הם מודאגים יותר מתפיסת הרכוש והכסף שלהם, שיכולה להימשך שנים. החניקה הכלכלית משמשת כאמצעי לחץ להודות או לפתוח על אחרים. כך גייסו את עדי המדינה נגד יניב בן דוד ונגד ריקו שירזי".
עו"ד גיל דחוח: "הפרקליטות ביצעה מעשה מגונה בעבירה של קבלת דבר במרמה. בתיקי הגבלים עסקיים הוסיפו עבירות מרמה שהיא עבירת מקור, כדי לעשות בה שימוש לחילוטים. כאשר קבלן נעצר בחשד לשוחד, תופסים לו רכוש בשווי כל המכרז, ולא בשווי הרווח שצמח. מגמת הרחבת החילוט נמשכת, וכל המגמות השליליות כלפי הפרקליטות ומערכת המשפט נובעות מחוסר ריסונים ואיזונים פנימיים בתוך המערכת".
עו"ד אייל בסרגליק טען בהקשר זה: "הדרך לתקוף סנגוריאלית את צווי ההקפאה הדרקוניים היא לדרוש הבחנה בין החשודים, שהמשטרה תראה במדויק מה החלק המיוחס ללקוח שלך לעומת כלל העבירות, ומה מעמדו. אין דין המנכ"ל כדין עובד. לאחרונה שחררתי רכוש ללקוח, עובד ציבור בכיר, שחשוד בקבלת שוחד וטובות הנאה ב-37 אלף שקל, אבל תפסו לו רכוש בכמעט שישה מיליון, כי זה היקף הפרויקט הנגוע לכאורה. אנחנו רואים כל הזמן מגמה של גידול בהיקף החילוטים ומגמת החרפה של הסנקציות".
עו"ד שרון פרידמן, ראש תחום אכיפה כלכלית בפרקליטות המדינה: "תפיסת רכוש בשלבים המוקדמים של חקירה פלילית היא הכרח בל יגונה. נכון שזה צעד פוגעני, אך יש איזונים. למשל, תפיסת הנדל"ן בשלב הראשוני היא ברישום בלבד (הערת אזהרה) ואנחנו נזהרים לא למוטט עסקים".
עו"ד ליה פלוס ועו"ד פרידמן מהפרקליטות פתחו בוויכוח על מושג הנורמטיביות. "דו"חות הפרקליטות מגלים שהיקף התפיסות בצווים זמניים גדל במאות אחוזים, אבל רוב החשודים להם נתפס רכוש הם נאשמים נורמטיביים – לא ארגוני פשיעה אלא עברייני צווארון לבן".
כאשר פרידמן התקומם על הגדרת מקבלי שוחד כנורמטיביים, עו"ד פלוס השיבה לו שמדובר באנשים שהפשע אינו משלח ידם. "בוא נבחין בין סרסורים לאדם שמנהל נכסי נדל"ן, או לפרופ' קשיש בן 70 שמצאו שהוא מגדל קנאביס למחקר בכמות גדולה, וביקשו לחלט את דירתו".
עדכון (28.5)
יו"ר (משותף) הוועדה לעניינים פליליים בלשכת עורכי הדין, עו"ד אייל בסרגליק, מגיב בחריפות להאשמה שהעלתה ד"ר וגמן אתמול בכנס. "לכנות סנגורים מלביני הון מקצוענים מעיד יותר על אופי הרשות מאשר על פעילות עורכי הדין הפליליים. הדברים שנשאה ד"ר וגמן אתמול בפאנל הם לא פחות מהכפשה בעיניי. הגדרת עורכי הדין כיעד מודיעיני של הרשות לאיסור הלבנת הון היא התפתחות מדאיגה, ודרושה פעילות אינטנסיבית כדי לסכל אותה".
"מדובר בהדבקת סטיגמה כלפי ציבור עורכי הדין כאשר הרשות ואחרים אמרו בעבר שלא יפעלו כנגד שומרי הסף וכעת עברו לפעילות אקטיבית נגדם", מוסיף עו"ד בסרגליק, "מדובר בחציית גבול. אין האמור מהווה הסכמה חלילה לביצוע עבירות על ידי עורך דין וכאשר יש חשד סביר ומתקבלים מלוא האישורים לכך יש לפעול במלוא החומרה כלפי עורך דין שמעל. הוועדה לעניינים פליליים תתכנס בהקדם ותבחן את האפשרויות העומדות לצידה כדי להילחם הן בתעמולה המרושעת הזו והן בתופעת סימון כלל עורכי הדין".
