שופטת בית משפט השלום בקרית שמונה, רות שפילברג-כהן, הרשיעה את תושב צפת (47) מעבירת איומים על בתו החיילת, אולם הרשיעה אותו בעבירת איומים אחרת שיוחסה לו – על גרושתו.
לפי כתב האישום, במהלך פגישה עם בתו החיילת, שהתקיימה בחודש יולי 2017 על רקע מצב כלכלי קשה, אמרה לו בתו של הנאשם כי היא, אימה ואחיותיה צריכות עזרה כספית בתשלום דמי השכירות לדירה בה הם מתגוררים. בתגובה, הנאשם שהיה בעצמו במצב כלכלי קשה, אמר כי יעזור בדמי השכירות בתנאי שגרושתו תעזוב את הבית והוא יעבור להתגורר בו במקומה. הבת אמרה לאביה כי תחשוב על כך.
ב-27 באוגוסט 2017 אמרה הבת לאביה כי מצאה דירה להשכיר ב-2,000 שקל. בתגובה, האב אמר לבתו כי הוא מוכן לשלם, בתנאי שאף הוא יגור בדירה ואילו גרושתו תעזוב. לאחר שהבת סירבה להצעה, אמר הנאשם: "שאמא שלך תמות כבר". כאשר הבת ביקשה שלא ידבר כך, הוא הוסיף: "אמא שלך הזונה".
באותו ערב שלח האב לבתו הודעת טקסט ארוכה. "הפעם אני לא מתכוון לסלוח לך בחיים", הוא כתב לבתו בין היתר, "את מתה בשבילי. אל תעזי בחיים להתקרב אליי, ילדה מגעילה וחוצפנית. מצטער בכלל שקראתי לך לשיחה, בחיים לא חשבתי שילד שלי ירצה לראות אותי מתמוטט וגומר את החיים… תחיי את חייך בלי אבא כי הפעם אין דרך חזרה. ירדת לי מהלב. השנאה והבוז שאני מרגיש כלפייך לא ישתנו לעולם… קרעתי חולצה ואמרתי קדיש, אין דרך חזרה. היום אני יחושב שבעה עלייך…".
ב-28 באוגוסט 2017 נפגש הנאשם עם חמותו בבנק, על מנת להסדיר הלוואה כספית שלקח בעבר והיא היתה ערבה לה. לפי כתב האישום, לאחר הפגישה בבנק אמר הנאשם לחמותו: "אני אדאג לזה שהיא לא תישאר חיה, לא היא ולא הבנות שלה. אני אדליק עליהם בכל יום נרות ואני אדאג שהיא תהיה מתחת לאדמה. אני סובל מהם".
כתב האישום ייחס לנאשם שתי עבירות איומים – אחת עקב ההודעה ששלח לבתו, והשנייה עקב הדברים שאמר לחמותו לאחר הפגישה בבנק.
הנאשם הכחיש את המיוחס לו באמצעות הסנגורית שלו, עו"ד לירון מלכה, שטענה כי מבחינה משפטית, ההודעה ששלח הנאשם לבתו אינה מהווה איום. השופטת שפילברג-כהן הסכימה עם טיעוני הסנגורית בעניין זה וציינה כי עד כמה שהמלל בהודעה קשה ופוגע, קיים ספק האם הוא אכן מהווה איומים. יתכן, ציינה השופטת, כי כוונתו של האב היתה להודיע על ניתוק היחסים ולא לאיים.
לעומת זאת, ביחס לעבירת האיומים השנייה, השופטת דחתה את טענת הנאשם לפיה לא אמר את הדברים כפי שצוטט, וכן את הטיעון לפיו התלונות נגדו הוגשו ממניע זר. היא ציינה כי מצאה את עדות המתלוננת כאמינה, ולכן כאמור – הרשיעה את הנאשם בעבירת איומים.
