
בית המשפט העליון קבע כי לוועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין יש סמכות להפעיל חוקרים פרטיים ולבצע חקירה סמויה אחר חברי הלשכה, לצורך בירור תלונות. העליון קיבל ערעור של ועדת האתיקה במחוז תל אביב כנגד בית המשפט המחוזי בירושלים, שקבע שלוועדה אין סמכות להעסיק חוקר פרטי לשם מעקב אחר עורכי דין.
ועדת האתיקה הגישה קובלנה משמעתית נגד עו"ד דוד ידיד, בעקבות כנס שערך לגיוס לקוחות, ניצולי שואה יוצאי מרוקו ועיראק. קיום הכנס, במתנ"ס בבאר שבע, פורסם בפומבי. ועדת האתיקה שכרה את שירותיו של משרד חקירות כדי לבדוק את אופי האירוע, וחוקר הגיע לכנס, צילם במקום ואסף מסמכים. על סמך חומרים אלו הוגשה הקובלנה נגד עורך הדין, והוא הורשע בבית הדין המשמעתי בביצוע מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע, התנהגות שאינה הולמת ושידול לקוחות אסור.
עו"ד ידיד ערער על הרשעתו בבית המשפט המחוזי, והשופט אביגדור דורות קיבל את הערעור וקבע שפרקטיקת החוקר הפרטי פסולה. שופט בית המשפט העליון מני מזוז, בהסכמת השופטים ניל הנדל וענת ברון, דחה את ההשוואה שערך השופט דורות בין ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין לבין ועדה רפואית של ביטוח לאומי, ולהפחתת אחוזי נכות בעקבות חקירה סמויה שיזמה אותה ועדה.
![]() |
![]() |
![]() |
"תפקידה של ועדת האתיקה שונה באופן מהותי מתפקידה של ועדה רפואית", כתב השופט מזוז. ועדה רפואית היא מעין גוף שיפוטי, אך ועדת האתיקה הוסמכה כ"קובל", ומשמשת כגוף אכיפה-תביעה להחלת הנורמות האתיות על חברי לשכת עורכי הדין. בתפקידה כקובל, ועדת האתיקה משמשות צד בהליך, ולא גורם השיפוטי.
ועדות האתיקה אמנם אינן רשות חוקרת, אך יש להן סמכות לברר תלונות וחשדות לעבירות משמעת. במסגרת בירור, קבע מזוז, רשאית הוועדה להיעזר בגורמים חיצוניים כמו משרד חקירות, לאיסוף מידע ממקורות גלויים, וככל שלא מדובר בפעולה הדורשת הסמכה מפורשת, או פוגעת בזכות הפרטיות.
במקרה זה, החוקר נשלח לברר את המתרחש בכנס פתוח לציבור, בעקבות פרסום שהופץ על ידי עורך הדין. הוא לא נשלח לעקוב אחר עו"ד ידיד ולא חדר למרחב הפרטי שלו, ומדובר בכנס שנערך במתנ"ס ולא במשרדו, ללא רשימה מוגדרת של מוזמנים. בנסיבות אלו, קבע מזוז, לא ניתן לומר שפעולות החוקר שתיעד את המתרחש באולם הומה אדם, פוגעות בזכות העו"ד לפרטיות. המבקרים בכנס לא היו לקוחות, ולפיכך גם אין פגיעה בחיסיון עו"ד-לקוח, ואף לא האזנת סתר, שכן החוקר תיעד שיח בין עורך דין לקהל שהוא נמנה עליו. הרשעת עו"ד ידיד, שבגינה נדון להשעיה על תנאי, נשארה על כנה.












