
ביום ראשון השבוע (24.3) אירעו במהלך היום מספר קטטות בין קבוצות שונות של אריתראים, שתיים מהן הסתיימו עם חמישה פצועים, שלושה מהם במצב קשה.
סמוך לשעה שתיים ביםהריים התקבל דיווח במוקד מד"א במרחב דן על שלושה פצועים במהלך קטטה בין נתינים זרים, ברחוב הגדוד העברי בתל אביב. חובשים ופראמדיקים של מד"א העניקו טיפול רפואי ופינו לבי"ח איכילוב שלושה פצועים, בהם גבר כבן 40 במצב קשה עם פצעי דקירה בפלג גופו העליון, גבר כבן 30 במצב בינוני עם חתכים בגופו, ופצוע נוסף במצב קל.
בקושי חלפו שש שעות, וקצת אחרי שמונה בערב התקבלה במד"א על קטטה נוספת בין נתינים זרים, הפעם בגינה ציבורית ברחוב רבי רפאל פוזיילוב. אנשי הצוות הרפואי פינו ל"איכילוב" שני גברים פצועי דקירה במצב קשה, האחד כבן 25, והשני כבן 30.

כוחות משטרה גדולים של מרחב יפתח שהגיעו למקומות בהם התרחשו הקטטות עצרו לחקירה כעשרים אריתראים בחשד למעורבות בקטטות ובהפרת הסדר. בעקבות גל המעצרים, נרגעו הרוחות והסדר שב על כנו. 12 מהעצורים הובאו לבית משפט השלום בת"א, שם ביקשה המשטרה להאריך את מעצרם בארבעה ימים.
מהחקירה עולה שמדובר בקטטות בין תומכי ומתנגדי המשטר באריתריאה, עימותים שמתרחשים לסירוגין, מידי מספר שבועות ומזה כשנתיים, בדרום תל אביב. למעשה מדובר בסוג של מלחמת אזרחים שמתרחשת הרחק מארצם, ופוגעת קשות באיכות חייהם של תושבי הסביבה, שרבים מהם חוששים לצאת מבתיהם בשעות החשכה, נוכח האירועים.
בין החשודים שהובאו לבית המשפט, חמישה מתנגדי המשטר ושבעה מתומכיו. בפתח הדיונים הדגישה המשטרה שמדובר באירוע המוני, שכלל אלימות קשה ויש סכנה לכלל הציבור. מנגד, סנגוריהם של החשודים משני הצדדים עתרו לשחרר אותם, וטענו כי מרשיהם הותקפו על ידי הצד השני.

בסיום הדיונים דחה השופט עלאא מסארווה את בקשת המשטרה, והורה על שחרורם, לא לפני שמתח ביקורת על המשטרה. "הוצג בפני חומר ראיות הכולל דוחות פעולה ועדויות המסבירים לכאורה מדוע נעצרו החשודים שבפני", ציין והוסיף: "אין לי מילים טובות לומר על החקירה בתיק זה.
"צפיתי בפציעות, ואכן מדובר באירוע חמור. אך על מנת לעצור אדם יש לבסס את המעצר על ראיות קונקרטיות לגבי חלקו שלו. לא די בהשתתפות קבוצתית. מעצר נעשה לצורך מסוים, ויש לבססו על תשתית ראייתית. החשודים…בין אם הותקפו ובין אם השתתפו בקטטה, כאשר חלקם אינו ברור, אין הדבר יכול להצדיק מעצר. גם אלה אשר נעצרו כשבחזקתם סכין כזה או אחר, או גז מדמיע – אין זה מוצדק לעצרם בשל כך, שכן לטענתם פעלו במסגרת הגנה עצמית.
"האמור בדוחות הפעולה, אחד אחד, מעלה תמונה עגומה של פעילות משטרתית שעיקרה היה במניעה, ולא בתיעוד של העבירות ושיוכן לחשודים. יתכן וטוב עשתה המשטרה כאשר הפנתה את כל משאביה לכבות את השריפות. ואולם, כאשר מגיעים לבית המשפט עצורים, יש להצביע בדוחות הפעולה על חלק מסוים של כל אחד באירוע, ואין די בהסבר מדוע ניגש השוטר אל החשוד הספציפי, בין אם התנהג באופן מחשיד, בין אם רץ, בין אם נראה כמי שהשתתף בסמוך לכך בקטטה. כל אלה לא מצדיקים הארכת מעצר.

"שמעתי שהנפגעים העיקריים שייכים לתומכי המשטר באריתראה, ואולם אין טענה כי החשודים שבפניי הם אלה שפצעו בעצמם את הקורבנות. היה נכון להיערך אחרת לדיון, והטוען מטעם התחנה עשה כל שלאל ידו על מנת להציג בפני תמונה עובדתית בהירה, ואולם עבודת התיעוד עצמה לוקה בחסר, ומכאן שדין הבקשה להידחות".
במשטרה לא ויתרו, והגישו ערר לבית המשפט המחוזי. במהלך הדיון השיב נציג המשטרה לחלק מהביקורת השיפוטית. "הבעיה העיקרית בזיהוי האנשים היתה, שעל המזל הלא מוצלח שלנו באותו ערב בו החלו הפרות סדר, דקירות ופצועים, לא הייתה לנו מערכת זיהוי. האירועים התחילו בצהריים…ובערב החלו התארגנויות לנקמות ולהמשך תקיפות. הבאנו תגבורת מכל מקום אפשרי, על מנת לאייש ולבצע פעילות".
לאחר דברים אלו, ביקש נציג המשטרה לכל הפחות להרחיק את החשודים מהעיר, אולם בעקבות המלצת בית המשפט ולאחר הפסקה בדיון, החליט לחזור בו מהערר. את תומכי המשטר ייצגו עורכי הדין אריה שרעבי וריקי חדד ממשרדו. את מתנגדי המשטר ייצגו עורכי הדין אייל שמחוני, פולינה סורין ודינה פרופס.





